ענף הבנייה: ממוצע של 5,669 משרות לא מאוישות

בשיתוף אקו-בילד

על פי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו בשבוע האחרון קיימות בשוק העבודה כ־5,669 משרות בממוצע פנויות בענף הבנייה נכון לחודשים ספטמבר-נובמבר 2017. מדובר בעלייה של 3% לעומת שיעור המשרות הפתוחות בענף בחודשים אוגוסט-אוקטובר השנה.

ישנן מספר סיבות עיקריות למחסור בעובדי הבניין: העבודה בשיטת הבנייה המסורתית בישראל שהינה קשה מאוד ולא בהכרח מתגמלת, השימוש בטכנולוגיות בנייה מיושנות, מקצוע "מלוכלך" ומפרך שנחשב ל"גברי" ומדיר נשים מהתחום, ואף חיילים משוחררים שיכולים לעבוד בבנייה כעבודה מועדפת ומעדיפים לבחור בעבודות אחרות.

עובד באתר בנייה באזור המרכז צילום: אוהד שביט

הבעיה המרכזית שממנה סובל ענף הבנייה בארץ, היא בריחת עובדים מסיבית מהתחום. זאת לעומת מדינות מובילות אחרות באירופה וצפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה) שעושות שימוש בשיטות בנייה מתקדמות, ומצליחות למשוך לעבודה גם צעירים ונשים. "על מנת למשוך עובדים לענף הבנייה יש לשלב טכנולוגיות וטכניקות בנייה מתקדמות, חדשניות ומודרניות, שיקרבו את הענף לעידן ההייטק, או יכניסו טכנולוגיות מתקדמות לענף, כפי שקורה במרבית המדינות המתקדמות בעולם כיום", אומר דורון ערוסי, מנכ"ל חברת אקו-בילד (Eco Build). "שיטות הבנייה המסורתיות והמיושנות כבר נעלמות מן העולם, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שעדיין עושה בהן שימוש, וזו אחת מהסיבות שהעובדים הישראלים מתרחקים מענף הבנייה המקומי".

ערוסי מוסיף: "כדי שאנשים יבחרו להתמקצע ולעבוד בתחום הבנייה בישראל, כל שיטות העבודה צריכות להשתנות ולקבל אופי חדשני והייטקי. הטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת Nudura הקנדית ונפוצה במדינות רבות בעולם, לדוגמה, מהירה מאוד (משך הבנייה כשליש מהזמן שאורכת בנייה מסורתית), חזקה יותר, חסכונית בעלויות, קלה ונקייה מבחינת אופי העבודה בשטח. כך, העבודה באתר בנייה בהחלט יכולה להיות אטרקטיבית גם עבור נשים, חיילות משוחררות למשל. גם ההכשרה המקצועית לשיטה זו קלה ומהירה, ואנו פועלים להכשיר עובדים ללא תשלום. לשיטות הבנייה המסורתיות יש גם אספקט הנעתי־פסיכולוגי שלילי על העובדים בדרך כלל. כאשר בניית בניין אורכת חודשים ושנים והם אינם רואים את תוצאות עבודתם במהירות שהיו רוצים לראותה, הגיוני שמידת המוטיבציה לעבודה כזו יורדת באופן משמעותי. לעומת זאת, השיטות המתקדמות מעלות את המוטיבציה ומושכות אנשים לתחום".

בתוך כך, המוסד לביטוח לאומי מנסח חוקים כדי למשוך יותר חיילים משוחררים לעבודות קשות מבחינה פיזית, כגון משרות בענף הבנייה. במסגרת חוק חדש שנוסח על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנה האחרונה, הוצע תיקון לחוק העבודה המועדפת שיזכה חייל משוחרר שעבד בעבודה מועדפת במשך שישה חודשים מלאים (בטווח של שנתיים מרגע שחרורו) במענק חד־פעמי בגובה של כ־9,550 שקלים.

על פי תזכיר החוק, "הבעיה הנובעת מהזמן הקצוב של המענק יוצרת תמריץ לעובדים להישאר במסגרת העבודה במשך שישה חודשים בלבד ולא להמשיך לתקופות ארוכות יותר, שבהן יוכלו גם להשתלב ולהתמקצע, ואולי אף לבנות את עתידם הכלכלי בענפים כמו בניין או חקלאות. כיוון שענפים אלה גם דורשים עבודה פיזית קשה, הרי שיש הגיון מקצועי בהגדלת מענק העבודה המועדפת המשולם לחיילים המשוחררים אשר יבחרו לעבוד בהם".

אתר בנייה שבו נעשה שימוש בשיטת בנייה מתקדמות של נודורה צילום: באדיבות אקו-בילד

הסתדרות עובדי הבניין והעץ, בתיאום עם משרד העבודה והרווחה ומשרד התמ"ת, חתמה בשנת 2009 על הסכם לתכנית ייעודית לשילוב ישראלים וחיילים משוחררים בענף הבנייה. במסגרת ההסכם מופעלת תכנית להכשרה מקצועית שמטרתה שילוב אזרחים בכלל וחיילים משוחררים בפרט בעבודה בענף הבניין, בשלושה מסלולים: מסלול שילדאי בניין (מקצוע שמשלב בתוכו טפסנות וברזלנות), מסלול הכשרה פנים־מפעלית (OJT) ומסלול מנהלי עבודה. במסגרת התוכנית יזכו החניכים והחניכות לתמיכות ומענקים בסכומים גבוהים. "מאות אנשים סיימו את התכנית ושולבו בענף הבנייה", אומר יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ. "החודש, לדוגמה, הוכשרו במסגרת התכנית 14 מנהלי עבודה חדשים וישנה היענות לתכנית". מויאל אף שלח במרץ אשתקד מכתב לראש הממשלה, לשר הבינוי והשיכון ולגורמים נוספים, ובו התנגד להבאת פועלי בניין סינים לעבודה בישראל. "באופן אישי, אני מתנגד לרעיון כיוון שייבוא עובדים זרים לענף הבנייה יפגע בחברות ובעובדים הישראלים וזו תעודת עניות רצינית לממשלה", כתב.