היהודים באים? בעלי מלון חדש בנצרת מגיש פירות ים ובונה על תיירות פנים

“היעד הבא שלנו הוא הישראלים”, אומר זיאד עומרי, בעל מלון “רמדה אוליבייה” החדש בנצרת. “אנחנו רוצים שבמקום שירוצו לטורקיה או קפריסין הם יבואו אלינו”. המלון, שנפתח לקהל הרחב במרץ האחרון, נמצא עדיין בשלבי ההשקה שלו. מדובר במלון הגדול ויוקרתי ביותר בנצרת שבהקמנתו, שארכה ארבע שנים, הושקעו כ־110 מיליון שקל.

רחובות העיר העתיקה בנצרת והשוק מלאים בימים אלה בקבוצות מודרכות דוברות שפות שונות, רבים מהם הגיעו כדי לפגוש מקרוב את המקומות הקדושים לנצרות. בשנים האחרונות אחת המדינות שמוציאות הכי הרבה משלחות צליינים היא ניגריה, מדינה בה הנצרות מחוללת לאחרונה שינוי משמעותי. “זוהי אמנם התקופה הכי עמוסה בשנה, אבל נצרת מלאה בתיירות במשך שבעה חודשים בשנה לפחות”, אומר עומרי. “לרוב מדובר בתיירות חוץ, בצליינים, אבל כמו שאמרתי, היעד הבא שלנו הוא הישראלים. במקום לצאת באמצע הלילה לשדה תעופה, לחכות שעות לטיסות, יש במרחק של שעה נסיעה מקום שמרגישים בו כמו בחו”ל והוא הרבה יותר זול”.

זיאד עומרי (55), מוכר בעיקר הודות להיותו אחד מהמעסיקים הגדולים במגזר הערבי בישראל. קרוב לשלושים שנה מאז הקים את רשת “רנד” העוסקת בשירותי רווחה ובתי ספר, בעיקר לאוכלוסיות מיוחדות במגזר. אחרי שסיים תואר שני באוניברסיטה העברית בבריאות הציבור, לימד בבית ספר לאחיות והחל לתת שירות סיעודי לקשישים בביתם דרך ביטוח לאומי.

בתחילת שנות התשעים פתח עומרי את המיזם הפרטי הראשון שלו – פנימייה לצעירים בעלי פיגור שכלי. עם השנים הלך וגדל מפעלו של עומרי והיום מדובר ברשת של מעונות שיקומיים מהגליל התחתון ועד מזרח ירושלים, שמספקת שירותים למעל אלף בעלי צרכים מיוחדים במגזר הערבי, מגיל חצי שנה ולכל אורך החיים. מלבד האוכלוסיה הזו כוללת רנד גם עמותה ציבורית שמתפעלת בתי ספר רגילים ומרכז יום לנשים עובדות במגזר – הכל בשיתוף וסיוע של משרד הרווחה. “הצלחתי לפתח מנגנון לתפארת” הוא אומר, “סמכתי על היכולות שלי והצלחתי להביא לשינוי בחברה הערבית מבחינת הסטנדרטים ורמת השירות, שעד אז היו נמוכים מאד כאשר מדובר באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים”.

עומרי במלון רמדה אוליבייה. "רציתי להקים פה בית חולים שיקומי אבל המכרז על חלקת האדמה היה מיועד לתיירות" צילום: גיל נחושתן

אז מה לך ולמלונאות?

“ב־2010 חיפשתי חלקת אדמה להקמת בית חולים שיקומי גריאטרי כי אין לנו אחד כזה בצפון. אבל המכרז על חלקת האדמה הזו בין נצרת ונצרת עילית היה מיועד רק לתיירות, לבניית בית מלון. עמדתי והסתכלתי על הנוף המרהיב שמחבר בין שתי הערים והוא משך אותי. אז תקופת התיירות היתה בשיאה והחלטתי להכנס לתחום. אמרתי לעצמי – ‘30 שנה עבדתי במתן שירות לאוכלוסייה הנזקקת. עכשיו אלוהים לוקח אותי לתת את השירות לאנשים שיוצאים לחופש, שמחפשים את ההנאה האישית’. חברי האדריכל נזמי שחאדה ואני התחלנו לחשוב מה עושים. לא לקחנו יועץ תיירות ואני חושב שזה היה היתרון שלנו. בכלל לא חשבנו על העניין מבחינה פיננסית בהתחלה, הסתכלנו על הפרויקטים כמו ציירים שמציירים ציור”.

רק בשנה האחרונה לפני פתיחת המלון נכנסה לתמונה רשת רמדה מרשת מלונות ווינדהאם העולמית. “רמדה נכנסה כחברת ניהול ומיתוג, הם לא השקיעו במלון כסף. לא חשבתי שהאני מאמין שלי והראייה שלי יכולה להשתלב עם אחת הרשתות המקומיות כמו פתאל ורימונים. מה שרמדה לוקחים על עצמם הוא בעיקר השיווק וההזמנות”.

"אין לנו חזיר"

המלון, שמשתרע על פני שטח של 8 דונם, מכיל 200 חדרים והוא מעוצב בקו נקי ועכשווי מאד. הוא מצויד במתקנים ברמה גבוהה – בריכה, חדר כושר וספא. הייחודיות במלון, מעבר למיקום, באה לידי ביטוי ללא ספק בתחום האוכל. ראשית, מדובר במלון לא כשר, עניין יוצא דופן בארץ. הוא מבוסס על שילוב בין המטבח הישראלי למטבח הלבנוני, הסורי והעותומני. “החלטנו לא ללכת על המטבח הכשר כי היה קשה להטמיע אחד כזה במטבח שמבוסס על אוכל מזרחי”, אומר עומרי, “וזה גם היה מוציא ממעגל הלקוחות את הסביבה הקרובה אלינו, שהיתה מבחינתנו האוכלוסיה הראשונה עבורה הוקם המלון. אבל מההתחלה בנינו מטבח בשרי ומטבח חלבי בנפרד ורוב האוכל שאנחנו מגישים הוא בבסיסו אוכל כשר. אין לנו חזיר”.

רמדה אוליבייה בנצרת. "מי שבא מ'מדינת תל אביב' לא יחפש פה סושי" צילום: אורי אקרמן

עץ אשוח בלובי

אבל פירות ים מצוינים יש, ובכלל, נראה כי ההשקעה באוכל היא גבוהה מהמקובלת בבתי מלון אחרים בארץ. זה בא לידי ביטוי קודם כל בכמויות – במסעדת המלון “זעפרן” השפע והמבחר עצום, וזה לא בא על חשבון האיכות – המנות כולן מורכבות בקפידה, מהכבש דרך הסלטים המקוריים וכלה בכנאפה. “מי שבא מחו”ל וגם ממה שאני מכנה ‘מדינת תל אביב’ לחופש בנצרת, לא יחפש פה סושי”, אומר עומרי, “אלא דווקא אוכל אותנטי, כזה שכל הישראלים נוסעים לטורקיה בשבילו”.

כיאה למי שקבע את משכנו בנצרת המלון כולו נצבע עכשיו באווירת חד מולד, כולל ארוחות שחיתות ב־150 שקל לאדם שיוגשו שם הערב ומחר, עץ אשוח בלובי ותהלוכות, הופעות, ואפילו סנטה קלאוס שבא לביקורים.

עד כמה משפיע המצב הפוליטי על התיירות בנצרת?

“תיירות היא הבטן הרכה והיא הראשונה שתיפגע מכל אירוע. זה בהחלט סיכון וזה משהו שחשבתי עליו מהרגע הראשון שנכנסתי לתחום. בגלל זה המלון חייב לשמש באופן ראשוני את הקהילה שלנו, כי אם יקרה משהו באזור – התייר הישראלי לא יגיע”.