איתי תירוש: "המחסור בידיים עובדות מקשה על קבלנים ומשתקף בעיקר בעלות סופית גבוהה יותר של הדירה"

בשיתוף NH Israel

ענף הבנייה הישראלי סובל ממחסור חמור בכוח אדם. באחרונה, וכחלק מהתכנית של שר האוצר משה כחלון לפתור את משבר הדיור ישראל חתמה על הסכם בילטרלי עם ממשלת סין להבאת עובדי בניין סינים לאתרי הבנייה בישראל. ב-15 באוקטובר צפויים היו להגיע כ-6,000 ראשוני פועלי הבניין מסין, מתוך 20 אלף פועלים שאמורים להגיע עד סוף 2018 ולהשתלב בבנייה הישראלית. אולם הגעתם נדחתה למועד לא ידוע בשל עיכובים ביורוקרטיים, וב"כלכליסט" פורסם כי בסוף נובמבר ינחתו בארץ 104 פועלים זרים. ההודעה על הגעתם התעכבה במשך מספר חודשים מפני שהשלטון בסין ביקש לוודא שהפועלים לא יעבדו בשטחים.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר השבוע: "כלל פעולות הממשלה להכנת קליטת העובדים הסינים הושלמו ובכלל זה ביצוע מבחנים מקצועיים, הדרכות בטיחות, קבלת פרויקטים מתאגידים כוח האדם והיערכות לגביית התשלומים בהתאם להסכם בין המדינות. קבוצה ראשונה של 104 עובדים סינים עברו קורס הכשרה בסין לקראת הגעתה ארצה. הקבוצה אמורה לעלות לטיסה לישראל בסוף החודש". בינתיים, על רקע המחסור המשמעותי בפועלים בענף הבנייה הישראלי, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר באחרונה כי הבאת העובדים הסינים היא צעד נוסף לפתרון משבר הדיור. "היום מדינת ישראל מסוגלת לבנות כ-40 אלף יחידות דיור בשנה והיעד שלנו הוא להגיע ל-60 אלף יחידות דיור בשנה", אמר השר.

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן צילום: אוראל כהן

"כל שיפור בכוח אדם בענף הבנייה הוא מבורך", אומר איתי תירוש, שותף מנהל בחברת NH Israel. "במהלך השנים, נעשו בישראל צעדים מעבר להרחבת כוח האדם בענף – נוצרה תשתית רצינית להעסקה הוגנת ובריאה יותר של עובדים והתחום הוסדר בצורה יוצאת מהכלל. עם זאת, בתהליך ההסדרה נוצר מצב של צמצום כוח האדם עקב קריטריונים נוקשים שרק כרגע מתחילים להיפתר".

לדברי תירוש, הייבוא של עובדי הבנייה הזרים לישראל הוסדר לראשונה בשנת 2005 במסגרת רפורמת התאגידים שיזם משרד האוצר ולמעשה הסדיר את העסקת העובדים זרים בישראל בענף הבנייה. "כיום, העובדים הזרים מועסקים על ידי תאגידי כוח אדם מורשים ששומרים על הזכויות שלהם תחת ביקורת מחמירה של משרד הפנים, מבחינת תלוש שכר מסודר, תשלום קרן תגמולים על חשבון פיצויים, ביטוחים ותנאי מגורים הולמים", מסביר תירוש. "בטרם ההסדרה הזו, כאשר המדינה רצתה להביא עובדים זרים לעבודות בנייה בארץ, היו נגבות עמלות גבוהות מאותם עובדים בארצות המוצא כדי שיגיעו לעבוד כאן. זה היה לא חוקי בארץ, ומדינת ישראל התקשתה לעצור את נושא העמלות הגבוהות. המנגנון הבילטרלי הסדיר את נושא העמלות באמצעות פיקוח המדינה על גיוס העובדים הזרים".

אילו יתרונות יביאו איתם העובדים הסינים?

"העובדים הסינים הם מקצועיים במיוחד כיוון שהמקצוע של פועל בניין בסין הוא מקצוע לחיים. זה לא משהו שאתה עושה אותו כעבודה מועדפת, כפי שהציעו בישראל. עובדים כאלה בסין עובדים בבניין גם בגיל 60-50 וזה עובר בדורות במשפחה. הם מתייחסים לעבודה בבנייה במקצועיות ומביאים איתם ניסיון של דורות. אלו אנשים שעובדים קשה ובעלי משמעת חזקה, ובבניין זה פשוט הכרחי ורואים את זה בשטח. מנסיון, התפוקה של כל פועל סיני היא פי כמה משל כל עובד זר אחר".

על פי התאחדות בוני הארץ, בענף הבנייה הישראלי כיום יש כ-270 אלף עובדים – מתוכם מעל ל-230 אלף עובדים ישראלים, כ-45 אלף עובדים מרשות הפלסטינית והיתר ממדינות אחרות. מקצועות הבנייה, שבהם ניכר מחסור משמעותי בידיים עובדות מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: מנהלי עבודה – שם חסרים כ-3,000 עובדים על מנת לעמוד בקצב הבנייה שהמדינה מייעדת, והקבוצה הגדולה יותר היא קבוצת העבודות הרטובות (שלד, טיח, ריצוף וברזלנות) – שם חסרים מעט יותר מ-20 אלף איש.

פחות קבלנים בשוק

על פי נתונים של חברת המידע העסקי COFACEBDI, בשנים האחרונות קיימת עלייה במספר הקבלנים הנגרעים מהשוק ביחס למספר הקבלנים שנוספים לשוק. לדוגמה: בשנת 2016 נגרעו מהשוק 458 קבלנים ונוספו 98 בלבד. בשנת 2017 (עד אוקטובר) נגרעו 313 ונוספו 53 בלבד. כלומר יש מגמה של קיטון במספר הקבלנים בישראל. "בסופו של דבר, בענף הבנייה יש גם ענפים פרטים, כמו בנייה למגורים וכן בנייה ציבורית של מוסדות ותשתיות. בבנייה הציבורית המכרזים נסגרים במקום שכמעט לא משאיר רווח לקבלן המבצע וככל שיורדים בשרשרת הביצוע עד לקבלני המשנה, בסוף לא נשאר להם כמעט מרווח", מציין תירוש. "בענף הבנייה הפרטי, הממשלה נכנסה עם תכנית מחיר למשתכן שגם שם מתחרים על מחירי הבנייה הנמוכים ביותר ואז המרווחים קטנים ליזם, לקבלן הביצוע, ובסוף עד לקבלני המשנה. כשאין מרווח, הקבלנים בסופו של דבר יפלטו מהמערכת".

פחות התחלות הבנייה

על פי נתוני הלמ"ס נרשמה ירידה של 4.6% בהתחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים (יולי 2016-יוני 2017), זאת בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (יולי 2015-יוני 2016). הנתונים אף מראים מגמת ירידה בהתחלות הבנייה בשלושת הרבעים האחרונים (אוקטובר 2016-יוני 2017), כאן חלה ירידה של כ-6.9% בממוצע לרבע שנה, כלומר, רמה ממוצעת של כ-12,350 דירות לרבע שנה. זאת לאחר שבשלושת הרבעים הקודמים (ינואר-ספטמבר 2016) נרשמה עלייה של כ-2.9% בממוצע לרבע, כלומר, רמה ממוצעת של כ-13,480 דירות לרבע שנה. לפיכך, מדובר בירידה של 11% לעומת הרבעון האחרון של 2016 ובירידה של 8% לעומת הרבעון הראשון של 2016.

עוד על פי הנתונים, בין אוקטובר 2016 למרץ 2017 חלה ירידה רבעונית ממוצעת של 3.3% בממוצע, וזאת לאחר שבחצי השנה שקדמה לה, בין אפריל לספטמבר, נרשמה עלייה ממוצעת של 3.6% בממוצע לרבעון. הרבעון הראשון של 2017 מציין ירידה משמעותית בהיקף התחלות הבנייה.

פחות דירות שנמכרו

על פי הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ברבעון הראשון של שנת 2017 נמכרו 6,400 דירות חדשות. מדובר בירידה של 31% בהשוואה לרבעון הראשון של 2016 וירידה של 2% לעומת הרבעון האחרון של 2016. מאז הרבעון השני של 2015, שבו נרכשו יותר מ-10,000 דירות, מסתמנת מגמה ברורה של ירידה ברכישת דירות חדשות.

פועלי בניין באתר בנייה ברמת גן צילום: אוהד שביט

האם הירידה במספר התחלות הבנייה בשנה האחרונה קשורה לדעתך למחסור בכוח אדם בענף?

תירוש: "אני לא חושב שזה קשור בהכרח. המחסור בידיים עובדות אמנם מקשה על קבלנים לבצע במסות כבדות אבל הביטוי של זה משתקף בעיקר בעלות גבוהה יותר בסוף. מה שלדעתי באמת גורם לחוסר בהתחלות בנייה זה העניין של מרווחים וניהול סיכונים. מכרזי מחיר למשתכן משאירים בהגדרה מרווחים מאוד נמוכים ומעבר לזה, מנקודת ראותו של היזם, עלולים להשליך באופן גורף על כוח הקנייה שמחכה לירידת מחירים. בתנאים האלה, אין מוטיבציה לקבלנים להרחיב פעילות אלא להיפך, עליהם לברור את הפרויקטים שהם נכנסים אליהם ולבחור אותם במשורה".

כחברה יזמית, האם אתם חשים בהשפעה של המחסור בכוח אדם בענף הבנייה וכיצד אתם מתמודדים עם המצוקה?

"אנחנו חשים בכך אבל ההתמודדות היא בעיקר במחיר. אנחנו עובדים עם פועלים מהשטחים או פועלים מקומיים ופחות עם פועלים זרים וזה בא לידי ביטוי במחיר, קרי בעלות הדירה הסופית. כששעות העבודה פחותות והתפוקות פר שעה יורדות אז בסופו של דבר לוקח יותר זמן לייצר דירה וזה משליך באופן ישיר על העלויות".