בעידן של טלטלות גלובליות, התעשייה בישראל נדרשת לפעול לשיפור הפריון וחיזוק כושר התחרות
התעשייה הישראלית מתאפיינת בדואליות. בקצה האחד תעשיות יצואניות משגשגות שפריון העבודה בהן גבוה ועולה במהירות, ומנגד, תעשייה מסורתית מקומית המתאפיינת בחלקה הגדול בפריון נמוך יחסית ובצמיחה אפסית
תוכנית חדשה של משרד הכלכלה תעניק סיוע למפעלי תעשייה שיבנו תוכנית אסטרטגית לשיפור הפריון. עדי מורן סמנכ"ל הייעוץ הניהולי ובעז דנילוב, מנהל תחום אסטרטגיה ועסקים בקבוצת הייעוץ והניהול AVIV AMCG, מסבירים מהם הכלים העיקריים לשיפור הפריון וכושר התחרות ועד כמה הנושא מהותי עבור התעשייה המסורתית בישראל
"כחברה שעוסקת בשיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית מזה 30 שנה, אנו שמחים שממשלת ישראל החליטה על מאמץ ממוקד לקידום הפריון והיכולות התחרותיות של התעשייה מסורתית", אומרת עדי מורן, סמנכ"ל ייעוץ ניהולי בקבוצת הייעוץ והניהול AVIV AMCG.
לדברי מורן, בעוד שפריון תעשיית ההייטק בישראל הוא גבוה יחסית לממוצע ב-OECD, פריון התעשייה המסורתית והתעשייה המסורתית-מעורבת הוא נמוך מזה של ה-OECD. קבוצת AVIV AMCG מתמקדת בתיקון פער זה באמצעות מחקר מתקדם והטמעה של תהליכים ל לשיפור הפריון".
המחקרים בנושא פריון וכושר תחרות, שעורכת הקבוצה מתמקדים בגורמים המשפרים את כושר התחרות והפריון ברחבי העולם, בוחנים את השפעת הדיגיטציה וטכנולוגיות חדשות על הפריון, וחוקרים תהליכי 'שיבוש' (טרנספורמציה דיגיטלית המערערת את ענפי התעשייה והשירותים). הקבוצה מבצעת מחקר מעשי בנושא בשיתוף הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול של אוניברסיטת בן גוריון ובנוסף, מובילה ארגונים בהיכרות עם כלים להטמעת חדשנות עסקית ושיטת ניהול מתמקדות. "ההתמחות שלנו היא בהטמעת תהליכים במפעלים תעשייתיים להתייעלות ופיתוח מצוינות תפעולית, בדגש על תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ופיתוח מתודולוגיה לשיפור הפריון העסקי הכולל בארגונים", אומרת עדי מורן.
מדוע שיפור הפריון חשוב במיוחד בעידן הנוכחי?
בעז דנילוב, מנהל תחום אסטרטגיה ועסקים בקבוצת AVIV AMCG, מסביר: "בעבר, שיפור הפריון והיכולות התחרותית התבססו על ייעול תהליכים תפעולים והכנסת שיפורים ניהוליים ברצפת הייצור, שתרמו לתחרותית על ידי הקטנת עלויות והגדלת קיבולת וזמינות. כיום, בסביבה התחרותית של השוק הגלובאלי המחייבת זריזות וגמישות תפעולית גבוהה מאי-פעם, זה כבר לא מספיק, מי שלא ישכיל להתאים את היכולות ולתת מענה מתאים לשוק המתפתח, ימצא עצמו לא רלוונטי", הוא אומר.
אחת הבעיות הייחודיות לישראל היא שרמת האבטלה הנמוכה במשק, העובדה שההיי-טק תופס מקום משמעותי בכלכלה, מצמצמים את כוח האדם המקצועי הזמין עבור התעשייה המסורתית. "הדרך האפקטיבית להתמודדות עם הבעיה היא להפחית את התלות של התעשייה בכוח אדם מקצועי, על ידי הגברת השימוש בכלי אוטומציה", אומר דנילוב. "חשוב לזכור גם כי רמת הפריון הנמוכה בישראל, יחד עם חוזקו היחסי של השקל לאורך זמן, עלולה לאיים על עצם קיום התעשייה המסורתית בישראל".
מה צריך לעשות כדי לשפר את הפריון התעשייתי בישראל?
דנילוב: "שיפור הפריון התעשייתי מצריך תהליך מובנה ובו שישה מרכיבים חיוניים: התמקדות באפקטיביות עסקית – לקוחות מטרה, קווי מוצר, רווחים וחדשנות; הבנת ההיצע הדינאמי של פתרונות דיגיטציה ובחירת האלמנטים שימקסמו את הערך עבור המפעל; התאמת תהליכי העבודה, שיטות הייצור וההערכות הארגונית למערך התפעולי החדש; מעבר מניהול מסורתי לניהול מתקדם באמצעות התנעת פלטפורמה של מצוינות עסקית ותפעולית, תוך התמקדות בהצעת הערך, גמישות לשינויים ושיפור מתמיד הפיכת העובדים לשותפים ארוכי טווח לאורך התהליך; ולבסוף, ביצוע בחינה חוזרת של הנחות היסוד העסקיות, הטכנולוגיות, התפעוליות והארגוניות של המפעל.
"במציאות הנוכחית, שיפור הפריון מחייב כל מפעל למצוא את התמהיל המדויק של הרכיבים העסקיים, הטכנולוגיים, התהליכיים והארגוניים המתאים ביותר לנקודת המוצא של הארגון ושווקי הפעולה שלו. ויתור על חלק מהמרכיבים עלול לגרום לכך שהמאמצים שיושקעו בשיפור יתגלו כלא-אפקטיביים".
פריון – הוא כמעט הכל
האם פריון הוא אכן הגורם החשוב ביותר בהצלחתו של מפעל תעשייתי? - פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה ב-2008, קבע כי יכולתה של מדינה לשפר את איכות חיי אזרחיה לאורך זמן תלויה כמעט באופן מוחלט ביכולתה להגדיל את הפריון".
דנילוב מתייחס לקביעתו של פרופ' קרוגמן בכך שמסכם: "כשהפריון בישראל יעלה ויגיע לממוצע מדינות OECD, התועלת תתחלק בין בעלי המפעלים לבין העובדים כך שגם העובדים הזוטרים ביותר ייהנו משכר הגבוה משכר המינימום הנהוג כיום. למעשה, במציאות של פריון גבוה קביעת שכר מינימום תהיה כמעט לא רלוונטית, כי גם השכר הנמוך ביותר יהיה מכובד. העובדים ומשפחותיהם ייהנו מרווחה גדולה יותר, המשק יצמח הודות לעלייה בצריכה – וגם המדינה תהיה מרוצה, כי תוכל לגבות יותר מסים".
לפרטים נוספים>>
* VADL – Value Added Digital Lean מתודולוגיה של AVIV AMCG לשיפור הפריון וכושר התחרות בעידן דיגיטלי