תביעת נכסי קריירה בגירושי בכירים

למדנו רבות על בני זוג שהחלטתם להתגרש הופכת את התהליך למורכב, ארוך ומייגע. אחת מן הסוגיות המרכזיות בתהליך נוגעת לאופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג, כשבין השאר ישנם זוגות שהדיון על חלוקת הנכסים נוגע אף לנכסי קריירה והמוניטין העסקי והאישי של בני הזוג יחד וכל אחד לחוד

בהתייחסותנו לנכסי קריירה אנו מתכוונים לנכסים שאחד מבני הזוג צבר במסגרת הקריירה אותה טיפח וניהל בתקופת נישואיו והם אלו הקובעים בעצם, את רמת כושר השתכרותו בהווה ובעתיד. נכסי הקריירה כוללים מאפיינים הנוגעים למוניטין האישי והעסקי, תארים אקדמאיים, רישיונות מקצועיים, דרגה מקצועית ועוד.

את המוניטין האישי ניתן כמובן לייחס לבן הזוג עצמו אשר בנה מוניטין זה בהתבסס על תכונותיו, יכולותיו, כישוריו ואישיותו וזאת במקביל לידע שצבר, לניסיונו ולמומחיותו. כל אלו ותכונות נוספות נוטעים באדם מוניטין אישי אשר בכוחו למשוך אליו לקוחות שמשמעותם - רמת הכנסה ממנה הוא נהנה.

במקביל למוניטין האישי מתקיים גם המוניטין העסקי של בן הזוג. המוניטין העסקי נבנה כמובן בהתבסס על תכונות ומאפייני העסק, איכות מוצריו והשירותים המוענקים לקהל הלקוחות, שנות הוותק והניסיון שצבר. כל אלו ומאפיינים אחרים - בכוחם לייצר קהל לקוחות נאמן ועמו עסק אותו ניתן להגדיר כמכניס ורווחי.

עו"ד תומר ברזיק צילום: ארז שחם

לנכסי הקריירה והמוניטין האישי משמעות בעת הליך גירושין. ברוב המקרים קיימת חלוקה ובה הגבר הופך למפרנס הראשי ובאופן טבעי רוכש במסגרת עבודתו או העסק שלו נכסי קריירה, מוניטין אישי ועסקי כשהאישה לוקחת על עצמה בטיפול ועיסוק ברווחת הבית והמשפחה וכך מקריבה שאיפותיה ויכולותיה לפתח עבור עצמה קריירה שבה גם היא יכלה לבנות לעצמה מוניטין אישי ועסקי.

במקרים בהם הייתה קיימת חלוקה ברורה בין בני הזוג ובה מוגדר אחד כמפרנס הראשי והשני כמי שאחראי על ניהול משק הבית ורווחת המשפחה, נוצרת ההבנה בעת הליך הגירושין אודות פערי השתכרות גדולים בין בני הזוג היוצרים אי שוויון כלכלי. תקדימים קודמים בבית המשפט העליון הביאו את האחרון להבין אודות העוול שנגרם בחוסר השוויון הכלכלי שנוצר לרוב כנגד האישה. מכאן, קבע בית המשפט העליון שגם על נכסי קריירה אישיים תתקיים חלוקה מאוזנת ומידתית כחלק נוסף במסגרת חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג וזאת למול העובדה שטיפולה של האישה, ברוב המקרים, ברווחת המשפחה ומשק הבית היא זו שאפשרה לבן הזוג השני, לרוב הגבר, בהשגת נכסיי קריירה ועל כן גם כאן יש מין הצדק בחלוקה מידתית וצודקת יותר.

במקרים בהם הפערים הקיימים בין בני הזוג באשר לנכסיי הקריירה אינם גדולים ומשמעותיים, או אם מדובר על מקרה בו רכש בן הזוג את נכסי הקריירה שלו לאורך שנות נישואיהם ללא קבלת עזרה ותמיכה מבן הזוג השני, רשאי בית המשפט לקבוע על חלוקה מידתית לזכות בין הזוג שעמל על נכסי הקריירה והם לא יהיו חלק מחלוקת הרכוש המשותף באופן שוויוני.

כשיש החלטה לחלק את נכסיי הקריירה, נעשה הדבר באופן הדומה בהסדר של איזון המשאבים (הסדר הנוגע לרכוש ומפריד בין נכסי בני הזוג בזמן נישואיהם ועד פקיעתם). בית המשפט יבחן את הפער שנוצר בין בני הזוג מאז נישואיהם (הוא יבחר לא פעם לעשות כך באמצעות אקטואר שחלק מהתמחותו היא ביכולת לאמוד השווי הכספי של נכסי קריירה) וינסה לאזנו בכסף או ברכוש שאותו ניתן להעריך בשווי כספי במדויק. ועדיין, בוחן בית המשפט ומאזן את הפער בהכנסות וזאת בהתאם ליום ממנו נישאו בני הזוג. במקרים בו בן הזוג הגיע לנישואים שהוא כבר בעל נכסי קריירה שאותם צבר כרווק – אלו לא יילקחו בחשבון בעת חלוקת הרכוש. ישנם מקרים וחלוקת הממון הכוללת את נכסי הקריירה תעשה באמצעות תשלום חד פעמי ויש פעמים אשר ייקבעו מועדים לתשלומים עתידיים.

חלק מהקריטריונים אותם בוחן בית המשפט בקביעת חלוקת רכוש, שבחלקו נסוב סביב חלוקת נכסי הקריירה נוגע לגילם של בני הזג המתגרש, מספר שנות הנישואין, היקף הנכסים המשותפים, היקף הנכסים הפרטיים של בני הזוג, רמת השתכרותם, גודל תרומת בן הזוג לבן הזוג בעל נכסי הקריירה, כשרונו הטבעי של בן הזוג בעל נכסי הקריירה, הסטטוס הנוכחי של בן הזוג בעל נכסי הקריירה ומספר שנות העבודה שנותרו לו ואף התייחסות למצב הבריאותי של בני הזוג.