אילן ירון: "העלמת מס ואי תשלום מס מעבודה דומים מאוד"
אם חשבתם שהדרך היחידה לא לשלם מס היא על ידי העלמת מס, טעות בידכם. מלבד אלו אשר מעלימים מס - באופן חד פעמי או בשיטתיות - ישנם לא מעט אזרחים ישראלים אשר לא עובדים כלל ולא מייצרים הכנסה, ולכן לא משלמים מס
בשיתוף מידע כנסים22.08.17
22.08.2017
למרות זאת, הם זוכים להטבות בדיוק כמו כל אזרח אחר שכן משלם מס באופן קבוע (כמו למשל שירותים ציבוריים שונים), בדומה לאלו אשר מעלימים מס, וגם כן זוכים לאותם שירותים ציבוריים מהמדינה.
לטענת אילן ירון, מרצה לכלכלה ופיננסים, "ישנו דמיון בין העלמת מס ואי תשלום מס על עבודה (אנשים שלא משלמים מס מאחר שאינם מייצרים הכנסה). בנוסף לכך, בשני המקרים מועברים תשלומי העברה לאלו שלא שילמו מיסים".
אילן ירון - מרצה לכלכלה
צילום: אילן ירון
תשלומי ההעברה והשירותים להם זכאים אזרחי המדינה
"תשלומי העברה נחלקים לשניים - תשלומי העברה מקומיים ותשלומי העברה מחו"ל", מציין אילן ירון. תשלומי העברה מקומיים למשל, הם כספים שמעבירה הממשלה לאזרחים, כמו דמי אבטלה, קצבאות ילדים, הבטחת הכנסה ועוד, זאת ללא קשר להכנסה שמייצרים אותם אזרחים.
בנוסף, כל אזרח ישראלי זכאי לשירותים ולזכויות הניתנים לציבור על ידי המדינה. לדוגמא: ביטחון הניתן על ידי המשטרה וצה"ל, זכות לבחור בבחירות המקומיות ולכנסת, ייצוג על ידי פוליטיקאים בבית המחוקקים ועוד. התשלומים ניתנים לאזרחים הזכאים ואילו השירותים ניתנים לכולם – בין אם ביצעו העלמת מס ובין אם שילמו מס כחוק, מסביר אילן ירון.
במצב אידיאלי, שבו כל אזרח בוגר עובד ומכניס למדינה כסף ממיסים, נטל המס 'נופל' על כל האזרחים. "במצב הקיים בישראל, שבו ישנם חלקים לא קטנים באוכלוסייה שאינם עובדים, הנטל מתחלק בין פחות אנשים – וזה אומר שהם אלו שישלמו יותר מיסים. הדבר שקול, במידה מסוימת, להעלמת מס", טוען אילן ירון.
המגזר החרדי כמקרה בוחן
על פי מחקר שהתפרסם על ידי "מרכז טאוב", יהודים לא חרדים משלמים פי 8 מס הכנסה, זאת בהשוואה לחרדים. בנוסף, צוין במחקר כי ההכנסות של משפחה חרדית ממוצעת קטנות ב-40 אחוז בהשוואה למשפחה לא חרדית, כלומר, משק בית לא חרדי מרוויח פי 2.5 מעבודה מאשר משפחה חרדית.
אילן ירון ציין כי "אם מביטים בסכום הכולל הנכנס מעבודה בסוף החודש, בממוצע משפחה לא חרדית מכניסה כ-13,000 אלף ש"ח. משפחה נוצרית מכניסה כ-11,000 אלף ש"ח, דרוזית כ-8,000 ש"ח, מוסלמית כ-7,000 ש"ח ואילו משפחות חרדיות כ-5,000 ש"ח בלבד".
בעוד שמשק בית לא חרדי מוציא כ-3,000 ש"ח בחודש על תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), משפחה חרדית ממוצעת מוציאה בחודש 705 ש"ח בלבד על תשלומים אלו.
אם מביטים רק על תשלום למס הכנסה, אזי שמשק בית יהודי משלם כ-660 אחוז יותר - 1,721 ש"ח בחודש זאת לעומת 226 ש"ח בלבד למשפחה חרדית.
"זה לא נגמר בכך", מוסיף אילן ירון. "על פי הנתונים, מתברר שגם התשלומים של משפחות חרדיות למיסים עקיפים נמוכים במיוחד אף הם". על פי מחקר שנערך בנושא, הוצאות של משפחה לא חרדית על מיסים עקיפים עומדות על כ-14,500 ש"ח זאת לעומת כ-11,800 ש"ח אצל משפחות חרדיות - הפרש של 23 אחוז.
כמו כן, בעקבות העובדה שמשפחות חרדיות גדולות יותר מאלו הלא חרדיות, ההבדלים בין הוצאה לנפש גדולים עד מאוד. במשק בית חרדי ההוצאה לנפש עומדת על 3,280 ש"ח בחודש זאת לעומת כ-6,100 ש"ח בחודש למשפחה שאינה חרדית.
"להבדלים תהומיים אלו שתי סיבות עיקריות", מסביר אילן ירון. "הראשונה, יותר מחצי מהחרדים לא עובדים, ואילו השנייה היא שחלק גדול מהנשים החרדיות עובדות בחצי משרה ובשירות ציבורי, ומשכורתן נמוכה באופן יחסי".
סביר להניח כי קיימים מגזרים נוספים בישראל שאינם מייצרים הכנסה למדינה באופן אידאלי – והדבר רק מגדיל את הנטל על אזרחים בישראל שעובדים ומשלמים מס כחוק.
כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©
