לאכול עם העיניים: טליה תדהר צפרוני מביאה לארץ את טרנד ההרג'וקו דרך הצלחת

"הרג'וקו אולי נראה כמו בלגן גדול בעיניים, אבל כשמעמיקים ורואים איך זה עובד, מבינים שהריבוי של הפרטים דווקא מייצר משהו חדש — אחר ושלם", אומרת תדהר צפרוני. הרג'וקו, למי שלא מכיר, היא שכונה בטוקיו שכבר שנים מייצגת סגנון אופנתי מובהק שהפך לסימן ההיכר שלה — אופנת רחוב שמתבטאת בשילובים רבים של פריטים שלא בהכרח קשורים זה לזה. בז'אנר מצטיינים הצעירים היפנים שמנסים לפרוץ את המסגרת הנוקשה. אופנת ההרג'וקו היא צבעונית, תיאטרלית, מוחצנת ונועזת. התרגום של ההרג'וקו לעולם הקולינריה הוא פיתוח עצמאי לגמרי של תדהר צפרוני, שטוענת כי מדובר בחיבור ישיר גם אל האישיות שלה. הלבוש, התסרוקת, התכשיטים והבית עמוס ביצירות אמנות שיצרה אמה — כבר במבט ראשון בתדהר צפרוני ובביתה קל להבחין כי מדובר באשה יוצאת דופן.

זה כמה חודשים שהיא מקיימת בביתה את הארוחות האלה לכעשרה משתתפים בכל פעם, שמגיעים מפה לאוזן ומשלמים 350 שקל כל אחד. השילובים בארוחות הם אדפטציה קולינרית של ההרג'וקו של עולם האופנה, שלפיו אפשר לשלב, למשל, ז'קט מחויט עם גרביונים צבעוניים ומגני ברכיים או קשתות של אוזניים דמויות ארנב עם בגדי עור שחורים.

"קשה לי עם רוטינה. במשך שנים נגעתי בכמה תחומים במקביל — עיצוב אופנה, בישול, כתיבה — אבל לא עשיתי שום דבר עד הסוף"' היא מספרת, "אבל בגיל 40 הבנתי שכל המינוסים יכולים להיות פלוסים. ב־1992 נסעתי לראשונה למזרח, ופתאום הרגשתי שהגעתי הביתה, והדבר הראשון שהתחברתי אליו היה האוכל. גיליתי עולם ומלואו. התחלתי דווקא מהמקום הפשוט של אוכל רחוב, כזה שדרכו באים לידי ביטוי המון דברים שקשורים לתרבות, להיסטוריה ולאופי של העם. התחלתי להוציא טיולי אוכל לסין".

מגש של מאכלים נאים בארוחות הרג'וקו. אינספור אפשרויות לשילוב צילום: עמית שעל

קימונו ואפרודיזיאק

טיולי האוכל לא היו דריסת הרגל הראשונה של תדהר צפרוני (60) בעולם הקולינריה. אף שבמהלך השנים עסקה במקביל בעיצוב אופנה, תחום שבו היא עדיין עוסקת ומחזיקה בסטודיו לבגדי קימונו בשוק הפשפשים, היא גם ניהלה והיתה ממקימי מסעדות שונות כמו "ג'קומטי" במוזיאון תל אביב ו"קמיליה" בכוכב יאיר.

תדהר צפרוני. מרגישה בבית במזרח צילום: עמית שעל

במשך כמה שנים ניהלה יחד עם ענת הרנוי את "הבוחשות בקדרה", מועדון גסטרונומי ובו סדנאות אוכל יוצאות דופן: "למשל, סדנה של ארוחה שלמה בלי סכו"ם או סדנה להכנת ארוחה של אפרודיזיאקים". בתוך כל העשייה הספיקה גם להשתתף בתוכנית הריאליטי "משחקי השף". בתום האודישן אמר על האוכל שלה השף מושיק רוט: "הרגשתי שיש פה משהו מעבר לטעם ומעבר לטכניקה וקוראים לו יצירתיות".

מוצ'י מקושט — קינוח יפני שמוגש בארוחה צילום: עמית שעל

"לא אחבר טחינה עם סויה"

לפני שלוש שנים עברה ליפו, לבית ענק ומרשים שבו צולמה בעבר תוכנית הטלוויזיה "שום, פלפל ושמן זית". בבית הזה מתקיימות ארוחות ההרג'וקו שבהן השילובים הרבים הם המרכז. היא מסבירה שכל שילוב בארוחה הוא אפשרי וטעים — צריך רק להעז ולנסות. למרות זאת, "יש הרמוניה בארוחה כזו. זה לא פיוז'ן", היא מבהירה. "לא אשים בארוחה כזו צלי בקר ולעולם לא אחבר טחינה עם סויה. ההשראה באה מסין, מהודו, מתאילנד. ממקומות שבהם אני מזמינה במסעדה שבה יושבים על שרפרפים על המדרכה 19 מנות מתוכן אני אוכלת שלוש, רק כי זה כל כך מעניין אותי". בנוסף, יש חשיבות רבה לצורת ההגשה. הכל מוצב על השולחן לצד תכשיטים ואקססוריז על צלחות מאוירות ושונות והסועדים יושבים על הכיסאות האקלקטיים שאספה משווקים בעולם ועוד. לדבריה, ההרג'וקו לא מסתכם בארוחות אלא ניכר בכל פן בחייה וביכולת לשלב בין כמה עיסוקים: אופנה, בישול ואירוח. "עשיתי הרג'וקו בתוך הנפש שלי, ואולי לראשונה ב־60 שנותיי אני שלמה עם משהו", היא אומרת.

נערות הרג'וקו ביפן. האופנה כהשראה לאוכל צילום: אי פי איי