זכייניסט- להיות עצמאי, אבל לא לבד

אנשים רבים כבר לא מחפשים את הקביעות או העבודה שתשאיר אותם במשרד עד שעה מאוחרת ותשלם את השכירות והגנים. הרצון להרגיש סיפוק והנאה מהעשייה, מוביל יותר ויותר אנשים לצאת אל השוק ולהתנסות בעבודה כעצמאים. אך הקמת עסק עצמאי רחוקה מלהיות חלום ורוד. לצד ההנאה מחופש מוחלט, בעצמאות יש גם סיכון מוגבר להיעדר ביטחון כלכלי, טעויות אסטרטגיות, בעיות וקשיי שיווק ומחסור בידע חשוב בעולם תחרותי.

כל אלו לא אומרים שצריך לגנוז את החלום, אבל אפשר לתכנן אותו מחדש. זכיינות היא מודל עסקי שמשלב יציאה לעצמאות, אך בעזרת מוניטין, ידע וניסיון של אחר. אז איך עושים את זה נכון והופכים ל"זכייניסט"?

צילום: שאטרסטוק

להיות עצמאי, אבל לא לבד

זכיין הוא למעשה עצמאי שזוכה לגיבוי וליווי של רשת המעניקה לו את הזכות להשתמש במוניטין, הידע והניסיון שלה. כך הוא יכול להימנע מטעויות שהיה עושה כבעל עסק טרי או עקומת למידה איטית. בישראל ישנם כ-300 מותגים ורשתות המושתתים על זכיינות וכ-3,500 זכיינים. בשנים האחרונות רואים עליה מתמדת במספר העסקים הנפתחים במודל זכיינות, בהם מסעדות, חנויות אופנה, חנויות לילדים, סוכנויות נדל"ן ועוד.

בזכיינות, הרשת אמורה לספק לזכיין את כל הידע, הכלים, המוניטין וכמובן המותג שלה (בין היתר באמצעות מתן ספר נהלים מסודר). כל זאת על מנת לפתוח סניף של אותה רשת, בכדי שיהיה רווחי ומשתלם. הרשת אמורה גם לספק לזכיין ליווי בתחומים שונים, החל מהדרכה מסודרת טרם פתיחת הסניף, דרך ליווי בתקופת הקמת העסק והפעלתו, כגון ייעוץ עסקי, ניהולי, שיווקי ועוד.

דמיינו למשל יזם שפותח מסעדה חדשה לגמרי, לעומת יזם שפותח סניף של רשת מוכרת. ברור שכל אחד מהם נמצא בנקודת פתיחה שונה, כאשר הזכיין מקבל מותג מוכר, תפריט קיים ותמיכה ניהולית ושיווקית של הרשת.

הסיבה להצלחת השיטה טמונה במודל הרווחי לשני הצדדים, כאשר עבור הזכיינים מדובר באופציה שיכולה לאפשר הפחתת סיכונים באופן משמעותי. הרשתות מצידן, אמורות לתמוך בזכיינים ולספק להם קרקע פורייה להצלחה. הן אמורות גם לעודד את הקשר עם הזכיינים בשביל להגדיל את נוכחות של המותג בשוק.

איך בנוי המודל העסקי של זכיינות?

הזכיין לרוב משלם תשלום חד פעמי עבור רכישת הזיכיון (המוניטין, הדרכה, ידע וכד'), ובהמשך - בחלק מהתחומים, אחוז מסוים מההכנסה (לדוגמא: בין 3-8% בתחום המזון). כמובן שקיימים מודלים שונים בתחומים המגוונים בהם ניתן לרכוש זיכיון. חשוב לזכור כי תשלומים אלו אינם כוללים את עלות הקמת הסניף הפיזי (שכירות, שיפוץ, ריהוט וכד'). אף שמדובר בעלויות לא מבוטלות, הרי שבהשוואה לסיכונים שנלקחים כשפותחים עסק עצמאי מאפס, מדובר בהוצאה שבטווח הארוך עשויה לתרום להצלחת העסק.

אילו נקודות כדאי לבדוק לפני שהופכים להיות זכיין?

כמו בכל הקמת עסק, צריך לוודא שהתוכנית והמודל העסקי מובילים לרווחיות וכן תוך כמה זמן תוחזר השקעת ההקמה. כך למשל, מעבר לעלויות דמי הזיכיון כאמור, יש לקחת בחשבון את עלויות ההקמה וניהול העסק עצמו – שכירות, ציוד, כוח אדם, שיווק ועוד. היתרון בזכיינות הוא שמי שמוכר את הזיכיון אמור להיות בעל ניסיון בהפעלת עסק כזה, כך שהמידע והניסיון אמור להתקבל מהרשת המזכה. עם זאת, חשוב לבדוק לעומק ולוודא כי נתוני הרשת המזכה אכן תואמים תחזיות מציאותיות ביחס לעסק הספציפי שיפתח במסגרת הרשת, בין היתר לאור מיקום הסניף, מתחריו וכד'.

אם גם אתם רוצים לפתוח עסק חדש, אבל כזה שיאפשר לכם להתבסס על תשתית קיימת ומצליחה, יתכן שכדאי לכם לבדוק האם גם אתם יכולים להיות זכיין. בדרך לשם, חשוב להקפיד על ביצוע כל הבדיקות הנדרשות אשר יבטיחו לכם מינימום סיכונים, ומקסימום רווח.

אנו מזמינים אתכם לקרוא את המדריך לזכיין המפורסם כאן בזכייניסט.  

אם אתם מעוניינים לגדול ורוצים להתפתח, אנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר ואנו נשמח לסייע לכם.

המכון הישראלי לזכיינות עוסק בפיתוח וניהול ארגונים בתחום הזכיינות.