טרנד הגירושים הפיקטיביים צובר תאוצה רבה

כולנו עדים לאחרונה לטרנד הגירושים הפיקטיביים אשר צובר תאוצה רבה בקרב ידוענים, אנשי עסקים ואילי הון. מדובר בפירצה בחוק אשר מאפשרת ל"מתגרשים" להבריח את רכושם מפני נושים ואפילו מקנה פטור מתשלום מסים במצבים מסוימים. אולם, גם בטרנד הזה גלומים סיכונים לא מעטים לצד סיכויים. להלן נפרט את המצבים בהם רווח השימוש בגירושים הפיקטיביים ואת הסיכונים הטמונים בו.

בשנים האחרונות עדים אנו לתופעה נרחבת אשר במסגרתה בני-זוג נשואים מתגרשים רגע אחד לפני קריסת העסק המשפחתי, הסתבכות בפלילים על רקע כלכלי או לעת העברת נכסים לשמו של מי מבני-משפחתם.

שורשיה של התופעה נעוצים במשטר הרכושי החל על בני-זוג נשויים על-פי חוקי מדינת ישראל כמו-גם בחוקי מיסוי המקרקעין.

החוק החל על הרכוש המשותף של זוג נשוי במדינת ישראל הינו חוק יחסי ממון בין בני זוג. על-פי חוק זה הרי שכל הזכויות והחובות שנצברו בתקופת חיי הנישואין (וזאת פרט לחריגים, כגון כספי ירושה, כספי פיצוי נזיקי וכד') הינם משותפים ועם מועד גירושי בני-הזוג, זכאי כל צד לקבל את שווי מחצית הרכוש המשותף, בניכוי מחצית מהחובות המשותפים.

עתה שהבנו, כי על-פי חוקי המדינה בתקופת הנישואין כלל הזכויות והחובות משותפים, נעבור לחלק אחר של הסיפור.

אילוסטרציה. לעיתים גירושים הם פיקטיביים על רקע כלכלי צילום: שאטרסטוק

נניח שהבעל לאורך שנות נישואיו לאשתו מעלים מרשויות המס הכנסה בסך 10 מיליון שקל, ולימים מוגש כנגד הבעל כתב-אישום בגין דיווח כוזב למס-הכנסה. הרי ברור לחלוטין, כי על-סמך פסק-הדין שעתיד להינתן בהליך זה, יהיו זכאים שלטונות במס לחלט את רכושו של הבעל (אשר כזכור, לאשה זכות למחצית שוויו).

ובכן, במצב דברים זה כמו בדומיו, סביר מאוד להניח, כי הבעל ימהר לחתום עם אשתו על הסכם גירושים אשר על-פיו כל רכושו יועבר לשמה של האשה וידאג אף לאישור ההסכם בפני בית-המשפט לענייני משפחה. הכל באופן מדומה, כמובן. בכך, יימלט הבעל מנושיו את הרכוש המשותף, ולאחר שיעבור זעם ישיב לחזקתו את חלקו ברכוש.

זהו רק מצב אחד מני רבים לשימוש במוסד הגירושים הפיקטיביים. בפועל, ישנם מצבים פחות קיצוניים שבמסגרתם משתמשים בני-זוג במוסד גירושים הפיקטיביים על-מנת לצבור רווח כלכלי.

כך, לדוגמה, כאשר זוג נשוי מעוניינים להעביר את הבעלות בנכס מקרקעין יקר ערך הרשום על-שמם, הרי שהעסקה תיחשב כאירוע מס ובני-הזוג יחויבו בהתאם בתשלום מס שבח בשיעור בלתי-מבוטל.

ואולם, אם יחליטו בני-הזוג להימנע מתשלום מס, הרי שלבטח ינקטו ב"העברה אגב גירושין", כשכוונתם היא להעברת זכויות בנכס המקרקעין מבעלותם לבעלות ילדיהם, או לביצוע העברת הבעלות בינם לבין עצמם.

על-פי החוק הישראלי העברת נכס מקרקעין בין בני-זוג או מבני-זוג לילדיהם, כפועל יוצא מגירושים, לא תיחשב כאירוע מס כלל, ומשכך לא יחול לא מס שבח ולא מס רכישה. הטבת מס זאת הקבועה בחוק הישראלי מהווה כר פורה לבני-זוג אשר מעוניינים לבצע העברת בעלות בנכסי מקרקעין בתוך המשפחה, ומבלי לשלם בגינה מס.

עו"ד רועי קורץ צילום: סם יצחקוב

עד עתה עסקנו ביתרונות המובהקים של מוסד הגירושים הפיקטיביים, עתה נעבור לסיכונים שטומן בחובו השימוש בשיטת גירושים זאת. עתה, תארו לכם, כי אותם בני זוג שתוארו קודם לכן, אשר כזכור התגרשו זה מזה והבעל אגב הליך הגירושים מאשתו העביר את כל רכושו לבעלותה של האשה (ובכך הציל את הרכוש המשותף מהנושים השונים), מסתכסכים חלילה או שמא האשה מתאהבת בגבר חדש ושוכחת מ"הגרוש הפיקטיבי שלה" ומתכחשת לחלקו ברכוש המוברח. מה אז?

כאן בדיוק מתחילה הבעיה! שהרי, פורמאלית, כל הרכוש מצוי בבעלותה החוקית של האשה. קיים אפילו הסכם גירושים הקובע, שחור-על-גבי-לבן, כי כל רכושו של הבעל מועבר לבעלותה הבלעדית של האשה וכי הבעל העניק לאשה את כל רכושו מתוך "רצון חופשי".

במצב דברים זה על הבעל לפנות לבית-המשפט לענייני משפחה ולתבוע את ביטול הסכם הגירושים שחתם אל מול אשתו (הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק-דין על-ידי אותו בית-המשפט אליו פונה עתה הבעל בתביעה לבטלו) וזאת בטענה, כי מדובר בהסכם "למראית עין". מדובר בהליך סבוך שבמסגרתו קודם לכל על הבעל להצהיר על המזימה המשותפת שלו ושל אשתו לבריח כספים מנושים שונים (ומהצהרה זאת בית-המשפט אף אמור להסיק, כי בני-הזוג הטעו אותו כאשר הביאו לאישורו, קודם לכן, הסכם גירושים פיקטיבי) ושנית, ורק לאחר שבית-המשפט יקבל את טענות הבעל ויבטל את הסכם הגירושים, על הבעל לתבוע מגרושתו את חלקו ברכוש המשותף.

כפי שניתן להסיק, מדובר בהליך משפטי מורכב שבמסגרתו מוטל נטל ההוכחה על המבקש לבטל את הסכם הגירושים, ומדובר בנטל כבד.

לכן, מוסד הגירושים הפיקטיביים, כלל לא חף מסיכונים ובנסיבות מסוימות הנזק שהוא עלול לחולל עשוי אף לעלות על התועלת.

עו"ד רועי קורץ עוסק בדיני משפחה