בלעדי לכלכליסט
ניר גלעד יחזיר 25 מיליון שקל מהבונוס שקיבל מעידן עופר
גלעד, ששימש כמנכ"ל החברה לישראל, קיבל עם שלושה בכירים נוספים 56 מיליון שקל מכיסו הפרטי של הבעלים עידן עופר בתמורה להשלמת מהלך של פיצול עסקי. בראשית החודש קבע בית המשפט שהתשלום אינו חוקי, וכעת הושגה פשרה שלפיה יחזירו הארבעה 45 מיליון שקל, שהם 80% מהסכום שקיבלו. הכסף יוחזר לקופת החברה ולא לעופר עצמו
מנכ"ל החברה לישראל לשעבר ניר גלעד ושלושה בכירים נוספים בחברה יחזירו 80% מתשלום שקיבלו מכיסו הפרטי של בעל השליטה בחברה עידן עופר - כך נודע ל"כלכליסט". החלטה זו התקבלה כפשרה שבמסגרתה תוסר תביעה נגזרת שהוגשה נגד אותם בכירים ושאושרה על ידי השופטת רות רונן. המגעים לפשרה נמשכים כבר כמה ימים, בתיווך עורכי דין ויועצים משפטיים, והם קרובים לסיכום.
- ניר גלעד, יו"ר כיל לשעבר, מסר עדות במשרדי להב 433 בלוד
- כיל תסגור את פעילותה באתיופיה ותמחק השקעה של 170 מיליון דולר
- ניר גלעד: "אני מפנה את מקומי בתחושת סיפוק עצום מחד והקלה גדולה מאידך"
משמעות הדבר היא שגלעד ושאר הבכירים מוותרים על מאבק משפטי בתביעה הנגזרת ומקבעים נורמה שלפיה בעל שליטה בחברה לא יכול לתגמל מנהלים מכיסו הפרטי. מי שמרוויח מהפשרה הם בעלי מניות החברה לישראל, בהם גופים מוסדיים, וגם עופר, שמחזיק בשליטה בחברה והוא בעל המניות הגדול בה.
ארבעת המנהלים קיבלו מעופר 56 מיליון שקל עבור עבודתם לפיצול החברה לישראל. כעת עליהם להשיב 45 מיליון שקל. גלעד קיבל 31 מיליון שקל. הסמנכ"ל אבישר פז, הסמנכ"לית והיועצת המשפטית מאיה אלשיך־קפלן וסמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר ערן שריג קיבלו יחד 25 מיליון שקל. כמחצית מהסכום ניתן לאלשיך. גלעד אמור להחזיר 25 מיליון שקל, אלשיך 9 מיליון שקל ואבישר ושריג 11 מיליון שקל.
רונן קבעה כי הסכומים יוחזרו לקופת החברה לישראל, אף ששולמו על ידי עופר, שכן המנהלים היו בניגוד עניינים לאורך פעילותם לפיצול החברה. לפי רונן, זאת משום שקיבלו תגמול שנועד לקדם יעדים שעוותו על ידי הבונוסים שעופר הבטיח.
בחודש שעבר, בפסיקה דרמטית וראשונה מסוגה, רונן אישרה בקשה לתביעה נגזרת שבה נדרשו המנהלים להחזיר את המענקים. רונן קבעה כי בעל שליטה לא רשאי לשלם מכיסו מענקים או תשלומים אחרים אם אלה לא אושרו מראש במדיניות התגמול של החברה. רונן קבעה עוד כי אם המנהלים לא יחזירו את התשלום, עופר עצמו יידרש לעשות זאת, בגלל העיוות שגרם למדיניות התגמול של החברה.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
ב־2013 עופר החל במהלך לפיצול החברה לישראל לשתי חברות: קנון והחברה לישראל. קנון נרשמה בסינגפור ומניותיה נרשמו למסחר בתל אביב ובניו יורק וחולקו לבעלי המניות של החברה לישראל.
החברה לישראל טענה אז כי לא מדובר בעסקה שבה לבעל השליטה יש עניין אישי, שכן הפיצול יציף ערך לכלל בעלי המניות. ואולם רשות ניירות ערך חשבה אחרת. לפי הרשות, מערך הזכויות ביחסים שבין בעל השליטה לבעלי מניות מהציבור השתנה משום שקנון נרשמה בסינגפור. לכן, נטען, יש לבעל השליטה "זיקה עודפת" המחייבת אישור של בעלי מניות המיעוט לפיצול. העיסקה אושרה ברוב של 99%.
הדירקטוריון ביקש להעניק לארבעת המנהלים מענקים על עבודתם לפיצול החברה, אולם מדיניות תגמול זו נתקלה בהתנגדות של חברת הייעוץ אנטרופי, המייעצת למוסדיים. בעקבות זאת, החברה לישראל שינתה את מדיניות התגמול וקבעה כי המענקים יינתנו לפי שיקול הדעת של הדירקטוריון.
"אני סבורה כי הבטחת תגמול מותנה על ידי בעל שליטה לנושאי משרה עבור הצלחה של מהלך שטרם הסתיים, ושלא במסגרת מדיניות התגמול, היא בעייתית, פוגעת בניקיון שיקול הדעת של נושאי המשרה ואין להתיר אותה", כתבה רונן. "זאת ללא קשר לשאלה האם התגמול נוגע לעסקה שנועדת להיטיב עם החברה ועם כלל בעלי המניות, או לא. תשלום כזה בעייתי אף יותר במקום שבו הוא מקדם עסקה שלבעל השליטה יש בה עניין אישי וזיקה עודפת על פני יתר בעלי המניות".
את הבקשה לתביעה הנגזרת הגישה יהודית דה־לנגה באמצעות עו"ד גיל רון ממשרד גיל רון, קינן ועו"ד רונן להב. התביעה הוגשה נגד החברה לישראל שיוצגה על ידי עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי, בעל השליטה בחברה עידן עופר שיוצג על ידי משרד עו"ד זאב שרף ומנהלי החברה שיוצגו על ידי משרד עו"ד צבי אגמון.