פארסה תכנונית: גשר יהודית הוא גשר לשום מקום

כמה שנים לוקח להקים גשר להולכי רגל בישראל? הודעת חברת נתיבי איילון, כי אישרה להוציא למכרז הקמת גשר שיחבר את מתחם ביצרון שבמזרח תל אביב לשדרות יהודית שבמרכזה, מהווה נקודת ציון בפארסה תכנונית ארוכה שראשיתה עוד ב־2010.

בפרסומים במקומוני תל אביב בתחילת העשור נכתב כי פתיחת הגשר צפויה ב־2012, אך אתגרים תכנוניים, בעיות מימון ובעלות מפוצלת בין גופי מדינה שונים תקעו את ההליך עד ל־2017. כעת, להערכת חברת נתיבי איילון, אם יימצא קבלן מבצע בחודשים הקרובים, הגשר, שאורכו 110 מטר בלבד, צפוי להיפתח לשימוש הציבור ב־2020.

הדמיית גשר יהודית שיחבר בין שדרות יהודית במערב האיילון למתחם ביצרון שבמזרחו. להולכי רגל ולאופניים הדמיה: חן אדריכלים

הסחבת הארוכה באישור הפרויקט ובהקמתו מהווה ייצוג נאמן של הבעיות התכנוניות שמלוות מיזמי תשתית בישראל. לא בכדי הראה מחקר של בנק ישראל שבחן קרוב ל־200 פרויקטי ענק כי תאריך הסיום של 82% מהם היה מאוחר מהתאריך המקורי, וכי משך הביצוע ארוך בממוצע ב־64% מזה שתוכנן במקור.

גורמים המקורבים לחברת נתיבי איילון מודים שהתוכנית להקמת הגשר היא ישנה, אך מטילים את האחריות לסחבת על עיריית תל אביב, שהתעקשה בין היתר על עיצוב מיוחד "שיתאים לאופייה של העיר". זאת לעומת הקמת גשר בטון פשוט שתכנונו היה זול ופשוט יותר. עוד נטען כי התכנון ההנדסי של הגשר ארך כמה שנים, מאחר שהוא לא נתמך על עמודים תחתיים אלא נשען על רחוב ביצרון בצדו האחד ועל שדרות יהודית בצדו השני.

לאחר אישור תכנון הגשר בוועדות השונות ב־2014 עלתה שאלת מימון הפרויקט, שהתעכבה בין היתר בעקבות בעיית הבעלות על חברת נתיבי איילון, שהתחלקה בין עיריית תל אביב ובין המדינה. בעיריית תל אביב טוענים כי השתהות המדינה בהשגת מקורות מימון להקמת הגשר היא הסיבה המרכזית לעיכובים בהקמתו. הצורך בקבלת אישור מדירקטורים שונים שייצגו את הבעלים השונים של חברת נתיבי איילון יצר סחבת בפרויקטים מרובים שהחברה היתה מעורבת בהם, בהם גם פרויקט גשר יהודית. רק בשנה שעברה הושלם הליך העברת הבעלות על החברה, שבמסגרתו עיריית תל אביב העבירה את ה־50% שהחזיקה בה לידי המדינה וקיבלה לידיה את הבעלות על חברת אוצר מפעלי ים, שמפעילה את נמל תל אביב.

השלמת הליך זה סלל בתורו את הדרך למציאת מימון להקמת הגשר. 50 מיליון שקל נועדו להגיע מההכנסות של פרויקט דרום הקריה ופינוי מתחם שרונה - סכום שטכנית הגיע מקופת ארבעה גופים שונים: משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל. יתרת הכסף בגובה 20 מיליון שקל הגיעה מקופת עיריית תל אביב.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העיכובים שחלו בפרויקט לא תלויים בעירייה. פרויקט הגשר משותף למדינת ישראל ולעיריית תל אביב־יפו, והעירייה החליטה כבר לפני כחמש שנים ליטול חלק במימון לאחר שלאורך השנים השתהתה המדינה במימונו. העירייה פועלת ליצירת רצף הליכה ותנועה בחיבור שתי גדות האיילון, ומתוך כך רואה חשיבות רבה בקידום גשר יהודית לצד פרויקטים נוספים דומים וקיצור מרחק התנועה בין החלקים".