ליגות החובבים באנגליה: האקדמיה ללימודי כדורגל מעשיים
כולם מכירים את הסיפור של ג'יימי ורדי, עובד המפעל שעלה לגדולה וזכה באליפות עם לסטר סיטי. אבל יותר ויותר שחקנים בפרמיירליג כיום התחילו את דרכם בליגות החובבנים ועבדו בעבודות שונות ומשונות בין שבת לשבת עד שהגיעו לחוזה המקצועי הראשון שלהם
בשבוע שעבר נודע שכהן ברמאל מהדנספורד עשה את המעבר מליגת חובבים לפרמיירליג ולא סתם לפרמיירליג. הוא חתם בארסנל.
- ג'יימי ורדי - עכשיו הסרט
- העובד שפוטר ממפעל בנטלי יעבור מליגת החובבים לארסנל
- מחקר: הקבוצה הכי הצעירה ביותר באירופה - נורדסיאלנד הדנית; המבוגרת ביותר: קייבו האיטלקית
ברמאל (20) עזב את הקבוצה מסטאפורדשייר המשחקת בפרמיירליג הצפונית, ליגה שביעית באגליה, לקבוצה מצפון לונדון. הוא, בעצם, הלך בדרכו של בלם אברטון ונבחרת ויילס, אשלי וויליאמס שהחל את הקריירה שלו בהדנספורד. עד לא מזמן, עבד ברמאל במשרה מלאה במפעל רכב של בנטלי עד שפוטר. לפני כן עבד בחנות בגדים. הכדורגל היה תחביב והוא העביר זמן קצר בקבוצת נאנטוויץ' לפני שהצטרף להדנספורד. "זה נהדר לראות שחקנים עוברים מסע כזה", אמר ג'ון גולד, מנהל הכדורגל של נאנטוויץ'. "הוא היה כשרון גדול כשרק הגיע אלינו, אך המאמן באותה תקופה העדיף שחקנים מנוסים יותר. זה קורה. כהן הוא בחור מקסים, אני לא בטוח שבאותו הזמן התייחס לכדורגל שלו בכזו רצינות, והוא הסתובב באזור לפני שעבר להדנספורד, אבל לפעמים דברים כאלה לוקחים זמן. הוא שיחק נגדנו מוקדם יותר בעונה, והוא היה השחקן המצטיין של המשחק. אנחנו גאים שהיה לנו חלק, גם אם קטן, בהתפתחות שלו".
בארסנל משווים את השחקן בן ה-20 לאשלי קול, מגן ארסנל ונבחרת אנגליה לשעבר. מאמנו לשעבר בהדנספורד טאון, ליאם מקדונלד, טוען שהמגן רץ 100 מטר בפחות מ-10 שניות. "המהירות שיש לו היא נהדרת. הוא רץ 100 מטר בפחות מ-10 שניות - והוא עשה את זה באימוני קדם העונה. רמת הכושר שלו היא אדירה".
ברמאל, שלפני שפוטר קיבל שכר של כ-400 ליש"ט בשבוע בבית החרושת של בנטלי וסכום נמוך מאוד בהדנספורד יקבל עכשיו בארסנל כ-5,000 ליש"ט בשבוע - זאת לאחר שהחתימו אותו אחרי מבחנים מוצלחים. ארסנל שילמה עבור להדנספורד סכום של כ-80,000 ליש"ט. "זה כאילו חלק מסרט", אמר קייסי ל"דיילי מייל". "המשפחה שלי כולה בכתה כשסיפרתי לה מה שקרה - הם לא האמינו שה קרה". סיפר ברמאל בראיון לסקיי. הכי קרוב לכדורגל מקצועי שהוא הגיע אליו היה מבחן בקרו אלכסנדרה, קבוצת כדורגל מהליגות הנמוכות של אנגליה. "התקשרתי אל פול קייסי, המאמן שלי בהדנספורד ואמרתי לו שיש לי חדשות טובות" אמר כהן. "הוא שאל אותי אם קיבלתי הצעה משפילד וונסדיי, ששם הייתי במבחנים. עניתי לו - 'לא, אני הולך לארסנל מחר'."
ברמאל מצטרף לטרנד הולך וגובר של שחקנים שגדלו בליגות החובבניות ומשחקים כיום בפרמיירליג - ביניהם ג'ימי ורדי מלסטר סיטי, צ'רלי אוסטין מסאות'המפטון, כריס סמולינג ממנצ'סטר יונייטד, מייקל אנטוניו מווסטהאם, יאניק בולאסי מאברטון ועוד.
עכשיו, כולם מכירים את הסיפור של ג'יימי ורדי, עובד המפעל שעלה לגדולה וזכה באליפות עם לסטר סיטי. אבל, כאמור, יש לא מעט שחקנים מקצוענים כיום בפרמיירליג שהתחילו את דרכם בליגות החובבנים ועבדו בעבודות שונות ומשונות בין שבת לשבת.
צ'רלי אוסטין מסאות'המפטון היה פועל בניין, כמו טרוי דיני מווטפורד. ג'ורג' בויד מברנלי עבד בחנות ממתקים, אשלי וויליאמס עבד בפארק שעשועים.
בעצם יתרון
האם יש בהתחלה מאחורת כזו יתרון? יש כאלו שמאמינים שכן.
"כשאתה כדורגלן אתה מגיע לעבודה ב-10:30 ולא האמנתי שזה ככה ביום הראשון שלי בווטפורד" סיפר קווין פיליפס, שחקן פרמיירליג לשעבר שגם כן התחיל את הקריירה כחובבן, למגזין פור-פור-טו. פיליפס עבד במחסן במשמרות. סיים משמרת והלך לאימון. נח והלך למשמרת. "כשסיימנו ב-12:30 וכולם הלכו הביתה לא האמנתי לחברים. הייתי רגיל לעוד 12 שעות עבודה!"
קווין פיליפס היה שחקן במחלקת הנוער של סאות'המפטון ושוחרר. הוא כתב מכתבים לכל קבוצה במדינה בשביל שיקבלו אותו למבחנים אך נדחה פעם אחר פעם. "נאלצתי ללכת לנון ליג. ניסיתי שם להיות הכי מקצוען שאני יכול. כשכל החברים שלי יצאו ביום שישי, אני דחיתי אותם כדי להתרכז במשחק למחרת" סיפר פיליפס, שהחל את הקריירה בבאדלוק טאון מגיל 18. לפי פיליפס, שכיום מאמן בדרבי קאונטי, שחקנים ששיחקו בליגות הנמוכות מעריכים יותר את הכסף שהם מרוויחים בכדורגל. "הילדים באקדמיה שמתחילים לשחק בקבוצות שלהם לא יודעים עד כמה הם בני מזל. צריך לתת להם לעבוד במחסן כמה שעות כדי שיבינו מה זו עבודה נורמלית".
בנוסף, יש בליגות החובבניות אלמנט שמסייע לגדל כדורגלנים כמו שצריך. היום משחקי הליגה עד גיל 23 של קבוצות הפרמיירליג הם סטרילים. קבוצות משחקות כדורגל שנועד לשמר את הרגליים של השחקנים ולהעניק להם "זמן משחק". לעיתים קרובות, אותם שחקנים צעירים, תוצרי האקדמיות, פשוט לא מקבלים את הצ'אנס בקבוצות שלהן וכשהם משתחררים מהן, הם לא ממש יכולים להתמודד עם הדרישות התחרויות בליגות נמוכות יותר. זאת בעוד שכדורגלנים שגדלו בכדורגל בליגות הנמוכות, משחקים כדורגל תחרותי וקשוח מגיל צעיר ומוכנים לעשות את הדרך הקשה במעלה הליגות.
מייקל אנטוניו מווסטהאם, שבגיל 16 שוחרר מפולהאם, סיפר בראיונות לעיתונים באנגליה שבליגות החובבניות הוא למד לשחק כדורגל כמו שצריך. "שיחקתי נגד גברים מגיל צעיר. אני זוכר משחק אחד שהייתי בן 16 - הייתי המהיר ביותר על המגרש והייתי צריך לחמוק מתאקלים בגובה משוכות. הם לא הלכו על הכדור, הם ניסו להפיל אותי. עמדו לי על הבוהן. הם לא נחמדים בליגות החובבניות אבל זה הופך אותך לחזק יותר".
הליגות הנמוכות גם מסייעות לגישה של הכדורגלן, אפילו כשהוא נהפך למקצוען. לויד יום, מאמן של ג'יימי ורדי לשעבר, הבחין: "אתה רואה את ורדי משחק באנגליה ומבחינתו כל משחק הוא הראשון שהוא משחק בו והאחרון שהוא ישחק בו. ככה הוא למד לשחק בליגות הנמוכות. שחקנים שגדלו באקדמיות לא מגיעים באותה גישה".
באנגליה אין את מוסד קבוצות הב' - כמו בספרד. מוסד מאוד חשוב לפיתוח שחקנים בחצי האי האיברי וגם במדינות כמו גרמניה. בברצלונה ב' או בקבוצת הב' של אייאקס (יונג אייאקס), שחקנים צעירים נתקלים, בפעם הראשונה, בגברים שרוצים לנצח אותם. המשחק אגרסיבי ואמיתי. רחוק מאוד מליגת הנוער שהם היו רגילים אליה.
זה מסייע לחזק את השחקנים בגילאים 18 עד 23 ולהכין אותם לכדורגל התחרותי שהם אמורים לעבוד בו. באנגליה לקבוצות הגדולות אין קבוצות ב' ולעיתים השחקן שמשחררים מהאקדמיה בגיל 16 או 18 מתחשל בליגות הנמוכות וחוזר כשחקן טוב יותר לפרמיירליג מאשר השחקן שנשאר בקבוצה ונהנה מכל התנאים עד גיל 21-23.
בקיצור, שחקן שמגיע מהליגות הנמוכות עד לפסגת הפרמיירליג זה לא רק סיפור טוב, שאפשר לעשות ממנו סרט. זה הליך שאפשר ללמוד דרכו על פיתוח שחקנים.