מורה נבוכים לשוק ההעברות החורפי
חוק ראשון של שוק העברות השחקנים: אל תאמינו למה שמדווחים על שוק העברות השחקנים וגם לא לשחקנים ולסוכנים. חוק שני: הרבה דברים יכולים להפיל מעבר של שחקן
15:5330.12.16
סוכנו של כריסטיאנו רונלדו, ז'ורג' מנדס אמר אמש בראיון לסקיי ספורטס איטליה שהלקוח מספר אחד שלו מבוקש מאוד בסין. לפי הסופר אייג'נט הפורטוגלי "מועדון סיני שאי אפשר להגיד את שמו" הציע לריאל מדריד סכום שובר שיאים של 300 מיליון יורו עבור הכוכב הגדול. "מסין הם הציעו לריאל מדריד 300 מיליון יורו ולשחקן יותר מ-100 מיליון יורו" אמר מנדס. "אבל כסף זה לא הכל. המועדון הספרדי הוא החיים שלו".
קראו עוד בכלכליסט:
- קרלוס טבס הוא השחקן עם השכר הגבוה בעולם - 40 מיליון יורו בעונה
- הקבוצות הסיניות מתכוננות לבזבז יותר מ-600 מיליון דולר בשוק ההעברות
להאמין לסוכן שחקנים ערב פתיחת שוק העברות החורפי זה לא הדבר הכי חכם לעשות, אך לאחר ששנגחאי שנואה החתימה את קרלוס טבס על החוזה הגדול ביותר בעולם הכדורגל - 40 מיליון יורו לעונה (יש הכחשות בסין וטוענים שזה סכום לשנתיים ולא לשנה) ואוסקר מקבל 20 מיליון יורו בשנה משנגחאי SIPG, הסכום שהציעו לשחקן השנה בעולם לא נראה כל כך מופרך.
קרלוס טבס. חתם על החוזה הגדול בעולם הכדורגל - 40 מיליון יורו לעונה צילום מסך: טוויטר בכל מקרה, המצב כרגע הוא שכל שחקן גדול שבמשא ומתן עם קבוצתו על הארכת חוזה יכול להשתמש ב"מועדון סיני שאי אפשר להגיד את שמו" שהגיש לו הצעה על גזיליון דולרים - מה שעשוי להוביל לאינפלציה בשכר הכוכבים הגדולים. כמו כן, יש לקחת בחשבון את הדיווחים על קבוצה סינית שבדרך לרכוש שחקן כזה או אחר. סוכנים ישתמשו בקבוצות הללו כדי להעלות את שכר הלקוחות שלהם ולחתוך עמלה נאה מכך.
הבהרות חשובות נוספות לקראת פתיחת שוק העברות השחקנים החורפי:
למרות שדיווחו זאת לא פעם, אי אפשר לכסות עלות שחקן עם מכירת חולצות. אף קבוצת כדורגל מעולם לא הצליחה להחזיר לעצמה את דמי ההעברה על שחקן באופן ישיר ממכירת חולצות רפליקה שלו. אדידס, נייקי, פומה ויצרניות חולצות אחרות מרוויחות בין 85%-90% מכלל ההכנסות ממכירת חולצות. אף שישנם כמה יוצאים מהכלל. גם ממכירת מיליוני חולצות מרוויחים סכום נמוך יחסית (ומעט חולצות מוכרות יותר ממיליון חולצות רפליקה בשנה).
בוא נאמר שפול פוגבה עזר למנצ'סטר יונייטד למכור 300 אלף חולצות נוספות. עלייה של 10% מהעונה שעברה - הערכה מאוד אופטימית. בוא נצא מנקודת הנחה נוספת שהתמלוגים של יונייטד מחייבים מכירה של 3 מיליון חולצות, והמועדון מקבל 15% על כל חולצה נוספת שנמכרת. בהנחה שחולצה עולה 70 ליש"ט, מדובר על 21 מיליון ליש"ט נוספים במכירות נטו כתוצאה ממכירת 300 אלף חולצות נוספות.
הנתח של מנצ'סטר יונייטד מזה יעמוד על מעט יותר מ-3 מיליון ליש"ט. עלותו של פול פוגבה עומדת על יותר מ-100 מיליון ליש"ט ככה שההכנסות הנוספות נחמדות לא מתקרבות לכסות את העלויות שלו.
מכירות לא מתבטלות בגלל מכונת פקס שלא עובדת. שנה שעברה, על פי הדיווחים מכונת פקס שלא עבדה מנעה מדויד דה חאה לעבור לריאל מדריד. ובכן, זה בולשיט. יש מה שנקרא TMS, שזה Transfer Matching System. זו מערכת דיגיטלית עולמית שדרכה עושים את כל העברות השחקנים. לכל מועדון יש מישהו שאחראי על זה: TMS מנג'ר. במערכת מכניסים את כל מה שצריך כדי להשלים את העברה: מחיר השחקן, תשלומי הסולידריות, תשלומי העמלות וכו'.
תשלום על שחקנים, בדרך כלל, לא משולם במכה - אך נרשם כתשלום במכה אצל הקבוצה המוכרת. אצל הקבוצה הרוכשת שחקן נרשם כפחת והמחיר של השחקן יורד מדי חודש. כלומר, אם שחקן חתם על חוזה לחמש שנים בשווי 100 אלף דולר בחודש בקבוצה והוא עצמו עלה לקבוצה 12 מיליון דולר, העלות שלו לחודש היא 300 אלף דולר.
קבוצות מוציאות יותר על שכר שחקנים מאשר רכישת שחקנים. קבוצות בכל העולם משלמות בשנה בין 6-7 מיליארד דולר לשחקנים ביחס להוצאה של 4-5 מיליארד דולר על רכישת שחקנים. ברכישת השחקנים נכנסות גם עמלות הסוכנים - שמעורבים ברוב רכישות השחקנים. הסוכנים מקבלים בין 3% לעד 30% מסכום העברה, תלוי כמה צדדים הם ייצגו במהלך - אם הם בעלי זכויות כלכליות של השחקן ובעוד דברים די מפוקפקים.
השחקנים שחותמים בליגות הגדולות הם לא בהכרח השחקנים שגדלו בליגות הגדולות. לפי גוף המחקר הגדול בכדורגל האירופי, CIES: "בקרב שחקנים בגילאי 23 ומעלה, שנמצאים כעת תחת חוזה בקבוצה באחת מחמש הליגות הבכירות באירופה, 5.4% בלבד תמיד שיחקו בקבוצות שהשתתפו בליגות הללו בין תחילת הקריירה שלהם והסמסטר לאחר יום הולדתם ה-23". כלומר, שחקנים צריכים לקבל דקות משחק רבות כצעירים בליגות שאינן מהגדולות באירופה כדי לעבור ולשחק בליגות הגדולות של אירופה. ובאמת, כשמסתכלים על רשימת השחקנים המצטיינים באירופה השנה לפי Whoscored זה מתבהר. שבעה מעשרת השחקנים המצטיינים של Whscored גדלו מחוץ לליגות האירופאיות הבכירות, כולל שחקנים כגון תיאגו אלקנטרה וליאו מסי שקיבלו את המשחקים הראשונים שלהם בוגרים בברצלונה B, ששיחקה בליגה הנמוכות. כמו כן, רק 19% מהשחקנים בקבוצות הליגות הבכירות באירופה גדלו במועדון שהם משחקים בו.
אל תאמינו לדיווחים. לפי נתונים של ה-BBC רק 1 מ-3 ידיעות על מעברי שחקנים היא אמיתית, כאשר הם בדקו את הגופים הכי אמינים לידיעות על העברות שחקנים ולא שמועות מאתרי כדורגל, טוויטר ופייסבוק. שמעתם שמסי עובר להפועל לוד? זה היה כתוב בטוויטר.
כמעט ולא מזכירים את זה אבל זכויות תדמית של שחקן (Image Rights) הן עניין קריטי שעשוי להפיל העברות גדולות. זכויות תדמית זה תשלום נוסף לשחקנים שמשלמים עליו פחות מס. בדרך כלל, ההסכם הוא בין השחקן למועדון לגבי כמה כסף הוא מקבל, בעצם, ממכירת מרצ'נדייז ומוצרים על שמו או על השתתפות שלו בפעילויות מסחריות של המועדון. זה בעצם סכום שנועד לשתף את השחקנים על כך שמשתמשים בשמם ומותגם במכירות המועדון. עם זאת, קשה מאוד לחשב כמה זכויות צריך לתת לכל שחקן. אצל כריסטיאנו רונלדו, למשל, הוא מקבל 100% מזכויות התדמית שלו, שזה סכום מאוד משמעותי. בדרך כלל, זכויות תדמית מוספות כ-20% לשכר הבסיס בנוסף למניה או אחוז מסוים מההכנסות המסחריות של המועדון. עם זאת, פעמים רבות משלמים לשחקן פר פעילות של שחקן בפעולה מסחרית של המועדון/ הופעה באירועים מסחריים של השחקנים.
