מעל 40% מהכדורגלנים המקצוענים בעולם חוו עיכובים בתשלומי שכר
דו"ח התעסוקה העולמי של FIFPro לשנת 2016 מצא עוד כי 9% מהשחקנים סבלו מאלימות, ו-7% מהם קיבלו הצעות למכור משחקים
מעל 40% משחקני הכדורגל המקצועיים חוו עיכובים בתשלומי השכר, כך עולה מסקר מקיף שפרסם איגוד שחקני הכדורגל FIFPro.
- שחיתות בכדורגל - יותר כסף, יותר בעיות
- השחקן שתובע את פיפ"א מחפש נקמה בשוק העברות השחקנים
- לא כולל טיפול
ארון שוינפלד, חלוץ הפועל תל אביב. השחקנים לא מקבלים כסף צילום: עוז מועלם בסקר, שנערך על ידי אוניברסיטת מנצ'סטר, השתתפו 13,876 שחקנים. 41% מהם ציינו כי בשנתיים האחרונות נרשמו מקרים שבהם נאלצו להמתין לקבלת המשכורות. "זו קריאת השכמה למועדונים ולגופים המנהלים", מסר בתגובה מזכ"ל האיגוד תיאו ואן סגלן, "לא נוכל להסכים להתנהלות הזו עוד זמן רב".
השכר החציוני החודשי של השחקנים שהשתתפו בסקר נע בין 1,000-2,000 דולר, כש-60% מהנשאלים מרוויחים פחות מ-2,000 דולר בחודש. דו"ח התעסוקה העולמי של FIFPro לשנת 2016 מצא עוד כי 9% מהשחקנים סבלו מאלימות, ו-7% מהם קיבלו הצעות למכור משחקים.
באיגוד מקווים שהסקר, שהוא הגדול ביותר מסוגו, יאיר את הבעיות עימן מתמודדים השחקנים שלא משחקים בליגות היוקרתיות כמו הפרמיירליג האנגלית או הלה ליגה הספרדית.
השחקן הניגרי שחווה אלימות
באיגוד השתמשו כדוגמה בסיפור של שחקן נבחרת ניגריה מייקל אוצ'בו, שלא קיבל שכר מקבוצת בואבישטה, המשחקת בליגה הפורטוגלית הבכירה, וזאת מאז אפריל.
לפי FIFPro, החלוץ בן ה-26 לא מורשה לשחק מאז סוף העונה האחרונה, והוא בסכנת פינוי מביתו. הוא הורחק מאימוני ההרכב הפותח ופרסם במדיה החברתית תמונות המראות כיצד הוא מורחק בכוח מאולם התעמלות של הקבוצה ומאוים באלימות על ידי המאבטחים. "אני לא מבין מדוע בואבישטה מתייחסים אליי בצורה כזו", אמר במסיבת עיתונאים שהתקיימה בליסבון ואורגנה על ידי האיגוד. בקבוצה לא הגיבו על הנושא לתקשורת, אך בסרטון שפרסמו בפייסבוק החודש, הנשיא אלווארו בראגה אמר כי הצהרתו של אוצ'בו "אינה תואמת למציאות".
בראגה טען כי השחקן ויתר על הזדמנויות לעבור לקבוצות אחרות בזמן חלון ההעברות, ודחה הסדר, שלפי האיגוד הסתכם במשכורת של חודש אחד תמורת סיום החוזה שלו.
החוקים של פיפ"א מאפשרים לקבוצות לאחר ב-90 יום בתשלום משכורות. אם שחקן לא מקבל את השכר לאחר מכן, הוא יכול לקבל שחרור מהקבוצה ורשאי לחתום בכל קבוצה ללא תשלום וללא פיצוי לקבוצה הקודמת. הסקר מצא כי 78% מהשחקנים שחוו עיכובים בתשלום, קיבלו שכר במסגרת הזמן הזו. באיגוד דורשים לצמצם את פרק הזמן המותר ל-30 יום בטווח הקצר, מתוך מטרה לבטל כליל את ההתנהלות הזו בהמשך. "לא לכל שחקן כדורגל יש שלוש מכוניות בשלושה צבעים שונים", הסביר ואן סגלן, "השחקנים שלנו הם אנשים נורמלים ומגיע להם לקבל שכר בזמן כי יש להם משכנתא וילדים".
הסקר מצא שיש סיכוי של 11% ששחקן עד גיל 33 יקבל הצעה להטות משחק. שחקנים המרוויחים שכר נמוך יחסית הם בעלי סבירות גבוהה פי 2 או 3 לקבל פניות בעניין.
עוד מצא הסקר כי קרוב לאחד מכל עשרה שחקנים חווה אלימות פיסית, כשקרוב ל-16% דיווחו על איומים. מבין השחקנים שהודו כי היו קורבן לאלימות, 51% הותקפו על ידי אוהדים, 25% על ידי שחקן אחר ו-12% על ידי מנהלים בקבוצה או מאמנים.
קונגו היא המדינה הגרועה ביותר מבחינת אלימות כלפי כדורגלנים ואיומים באלימות מצד אוהדים. סקוטלנד, באופן מפתיע, מדורגת במקום השני בקטגוריית איומי אלימות מצד אוהדים. ברזיל ואיטליה גם כן נמצאות גבוה ברשימה.
מבחינת אלימות ואיומי אלימות מחוץ למגרש, איטליה היא הגרועה ביותר. 24% מהשחקנים שם דיווחו כי הם מרגישים מאוימים על ידי אוהדים מחוץ למגרשים. 15% מהשחקנים אמרו שהם היו קורבנות לבריונות או להטרדה בעוד ש-7.5% סבלו מאפלייה על רקע אתני, מיני או דתי.
בסקר לא נמסר מידע מספק דיו ביחס לנעשה באנגליה, ספרד, גרמניה, פורטוגל, הולנד, ארגנטינה ומקסיקו.
בישראל? שביעות רצון
בישראל, כ- 324 כדורגלנים מליגת העל והליגה הלאומית מילאו את השאלונים ולפי הממצאים לכמעט לכל השחקנים בישראל חוזה כתוב, להבדיל מחוזה בעל פה. ישראל היא בין 5 המדינות המובילות בקריטריון זה, יחד עם פולין, ברזיל, גאורגיה וקזחסטן.
רק 4.3% מהכדורגלנים הישראלים שנשאלו השיבו כי אינם מקבלים שכר של לפחות 1,000 דולר לחודש. ישראל מדורגת שישית בקריטריון זה, אחרי איטליה (2.4%), צרפת (2.7%), ארצות הברית (2.9%), רוסיה (2.9%) ודנמרק (4.3%).
אורך חוזה ממוצע בישראל הוא 11.6 חודשים וישראל היא בין האחרונות בעולם בקריטריון זה, כשרק אירלנד (11.5 חודשים) וברזיל (10.7 חודשים) אחרינו בדירוג. במובן הזה, ישראל היא מהמדינות המובילות בביטחון תעסוקתי שהיא מקנה לכדורגלנים. הנשאלים נתבקשו לדרג את רמת הביטחון התעסוקתי שלהם מ- 1 עד 5, כאשר 1 הוא "חוסר ביטחון מוחלט" ו- 5 הוא "ביטחון מלא". ישראל מדורגת חמישית בדירוג זה, עם ממוצע של 4.32, כשמקדימות אותה בדירוג רק נורבגיה (4.46), איסלנד (4.46), דנמרק (4.5) ושבדיה (4.52).
הכדורגלנים בישראל גם הביעו שביעות רצון גדולה מהטיפול הרפואי בישראל. ישראל מדורגת שנייה בדירוג זה, עם ציון ממוצע של 4.4. רק פראגוואי מקדימה אותה בדירוג זה (4.88).
ישראל היא גם בין המובילות בקריטריון טוהר המשחק, כשרק 1.2% מהכדורגלנים העידו כי קיבלו פנייה למכור משחק, לעומת 34.2% מהשחקנים בגיאורגיה, 31.3% בקונגו ו- 25.3 בקזחסטן. בדירוג זה מקדימות את ישראל רומניה (0), סקוטלנד (0.6%), טוניסיה (1%) וארה"ב (1.1%).
מבחינת אלימות כלפי שחקנים. ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם באיומים של אוהדים באלימות כלפי שחקנים ביום משחק. כ- 20.80% מהשחקנים הישראלים שנשאלו העידו כי קיבלו איומים מצד אוהדים בימי משחק, כ-10.80% אחוז יותר מהממוצע הגלובלי. רק איטליה (22.60%), ברזיל (22.80%), בוליביה (24.10%), זימבבוואה (28.10%), סקוטלנד (32.80%) וקונגו (34.60%) גרועות יותר מאיתנו בקריטריון זה.
כאמור, לא השתתפו ארגוני השחקנים באנגליה, וויילס, גרמניה, ספרד ארגנטינה, מקסיקו, הולנד ופורטוגל.
