האם המחוקק דוחק בפושטי הרגל לצבור חובות מזונות?

סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל מורה לזכאי למזונות מטעם פושט הרגל או לפושט הרגל עצמו לפנות לבית המשפט שבו מתנהל תיק פשיטת הרגל לשם קציבת מזונותיו

משמעות קציבת מזונות היא החלטה המורה לפושט הרגל מהו תשלום המזונות שעליו לשלם. החלטה זו גוברת על פסק דין קודם של בית משפט לענייני משפחה.

הסעיף הורחב והוא יפה אף לחייב המצוי תחת צו כינוס שהנו השלב הראשוני בהליך פשיטת הרגל. המשמעות הפשוטה של הסעיף היא כי בהעדר בקשה מנומקת לבית המשפט שבו מתנהל תיק פשיטת הרגל של החייב, אשר תבחן את יכולת התשלום של החייב, החייב יהיה מנוע מלשלם מזונות.

למעשה, לחייב אשר ניתן כנגדו פסק דין לחיוב במזונות ואשר נכנס להליך של פשיטת רגל, אסור לקיים את פסק הדין שניתן כנגדו בבית המשפט לענייני משפחה. אם יקיים החייב את פסק הדין, הוא עלול להיות חשוף לביטול הליך פשיטת הרגל שלו.

מה יכריע בית המשפט? צילום: bigstock

לדבר זה, משמעות דרמטית עבור ההורה המשמורן, עבור הקטינים וגם עבור פושט הרגל בעצמו. לכאורה, פושט הרגל אשר "מתחמק" מתשלום מזונות ומשלם חיוב חלקי, יוצא נשכר, אולם כפי שאסביר בהמשך, לא רק שפושט הרגל אינו יוצא נשכר הוא אף יוצר חובות חדשים אשר ייאלץ לשלם בתום ההליך.

הליך ממוצע של פשיטת רגל אורך בין 18 חודשים לארבע וחצי שנים. על חובות מזונות אין הפטר - שהוא הצו הסופי אשר מוחק את חובותיו של פושט הרגל, ערב צו הכינוס וודאי שלא על חובות אשר נוצרים בעת ההליך (עליהם אין הפטר כלל).

עו"ד הילה נדב

לשם ההמחשה - לאסף נפסק בשנת 2014 חיוב מזונות בסך 2,000 שקלים. משקרס כלכלית, בשנת 2016, הגיש בקשה לפשיטת רגל ולקציבת מזונות. לאחר שזו נידונה, נקבע כי עליו לשלם 1,000 שקלים דמי מזונות.

אסף ציית להחלטת בית המשפט ושילם את סכום המזונות החדש, אשר נקבע על ידי בית המשפט. בתום ההליך ולאחר שימוצו כל עתודותיו הכלכליות, הוא יגלה כי למעשה ה-1,000 שקלים הנותרים, נצברו כחוב ועתה לא רק שאינו יוצא מההליך לדרך חדשה, אלא נותר עם חוב מזונות בסך 54,000 שקלים.

ההגיון העומד בבסיס הסעיף, אשר מטרתו לדאוג לנושים האחרים, הוא כי יש לבחון את מצבו הכלכלי של פושט הרגל כמו גם את זכויות הנושים האחרים. בנוסף ובצדק ניתן בפסיקה ובחקיקה מעמד מיוחד לחוב מזונות, אשר ממשיך אף לאחר ההפטר.

אולם, השילוב בין ההוראות אשר מחד מגנות על הנושים ומחד על הקטינים, יוצר מצב בלתי אפשרי עבור החייב אשר מצוי במילכוד 22 ובבחירה בין רע לרע יותר. חיוב מזונות במהותו הנו חיוב גמיש, ש בשינוי נסיבות משתנה .

הכרזה על פשיטת רגל והתחלת הליכי חדלות פירעון, מהווים בהחלט נתון שיש להתחשב בו ומהווים שינוי נסיבות מהותי. אם בית משפט מחוזי שבו מתנהל הליך של פשיטת רגל, החליט על קציבת מזונות בסכום מסוים, בלתי הגיוני כי פסיקה קודמת ולא מעודכנת של בית משפט לענייני משפחה, תמשיך לדור ביחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי.

יש להחיל את ההוראה בדבר קציבת מזונות לאורך כל פשיטת הרגל ומבלי שייווצר חוב חדש, ועם קבלת ההפטר יש לבחון בשנית את מצבו של החייב ובמידת הצורך ליצור חיוב שלישי ועדכני אשר ישקף את יכולת ההשתכרות של החייב לאחר ההפטר.

רק במצב זה, הליכי פשיטת הרגל ישיגו את תכליתם - לאפשר לחייב אשר הסתבך בתום לב, לצאת לדרך חדשה.