חנות בוטיק חדשה מוכיחה שגם סוכריות יכולות להיות גורמה

את העובדה שיצירת שוקולד שקולה כיום ליצירת אמנות אנחנו כבר יודעים הודות לשוקולייטרים וחנויות בוטיק המוכרות שוקולד איכותי ברחבי העולם. אך בעוד אחיהן המתוק זוכה לתהילה, הסוכריות עוד נשארות עבור רובנו מזוהות עם ההיצע המוכר במכולת השכונתית אחרי בית הספר. חנות בוטיק חדשה שעושה עלייה לישראל בימים אלה מתכוונת להוכיח שגם סוכריות יכולות להיות איכותיות, ושכשיוצרים אותן בעבודת יד עם הרבה אהבה, הן מקבלות טוויסט עיצובי ואיכותי שאולי לא יגיד הרבה לילדים שלנו — אבל אותנו הן בוודאי יישבו בקסמן.

ברחוב דיזנגוף 179 נפתחה בשבוע שעבר פאפאבאבל (PappaBubble) — סניף של רשת חנויות סוכריות בינלאומית שהקימו ב־2004 שני יהודים ספרדים בברצלונה. במהלך השנים נפתחו 40 סניפים של הרשת ברחבי העולם, והיא קנתה לעצמה מעריצים רבים, בהם מרתה סטיוארט שגם למדה להכין את הסוכריות בעצמה.

מי שאחראית להבאתה של הרשת לארץ היא מיכל רובין (38), נשואה ואם לשלושה. "נתקלתי בחנות באמסטרדם לפני שלוש שנים", היא מספרת, "והתאהבתי בה עד עומקי נשמתי. עבדתי אז בתחום השיווק אבל היא נשארה לי בזיכרון, אף על פי שלא זכרתי איך קוראים לה. אחרי תחקיר שהתחיל מחיפוש בגוגל פשוט יצרתי קשר עם הבעלים והתחלתי לפעול לטובת קבלת זיכיון לפתוח חנות בתל אביב.

Pappabubble. 40 סניפים ברחבי העולם צילום: אוראל כהן

"לפני שנה טסתי לברצלונה לחתום על חוזה, קניתי את הזיכיון, ומשם התחיל מסע לא פשוט. הכשרתי עובדות באמצעות מומחים שהגיעו מברצלונה לשלושה חודשים ללמד את אמנות הכנת הסוכריות. קניתי ציוד וחיפשתי חנות במשך תקופה ארוכה. השבוע היא נפתחה וזו הגשמת חלום מטורף עבורי. אני כל הזמן משחזרת את החוויה הראשונית שלי בחנות באמסטרדם ומקווה שללקוחות פה תהיה חוויה דומה".

מלאכת יצירת הסוכריות, שאנחנו זכינו להתנסות בה, מדוקדקת ודורשת תרגול רב, ואנחנו עוד התנסינו בסוג הפשוט של סוכריות — סוכריות על מקל. אבל כמה שהיא מאתגרת, היא גם נורא כיפית, סוג של ריפוי בעיסוק, ריפוי בחומר גמיש שמגיב לחום, לקור ולידיים המסורות של האמונות על הטיפול בו. החומר שממנו עשויות הסוכריות מכיל סוכר, מים, גלוקוז, תמצית טעם וצבע מאכל. הוא טבעוני לחלוטין ובעתיד מתוכננות גם לצאת גרסאות שלו עם תחליפי סוכר.

הסוכריות יוצאות מעוצבות להפליא, אבל החלק הבאמת מהפנט הוא הצפייה בהכנתן, שמתקיימת ללא הפסקה כל עוד החנות עובדת. הלקוחות אמנם לא יזכו להכין אותן בעצמם בשלב זה, אולי רק בסדנאות ייעודיות שרובין מתכננת לקיים בעתיד, אבל רק בצפייה בתהליך יש ממד תרפויטי, והוא מושך אליו את העוברים ושבים ברחוב שלא פעם נעצרים, מציצים ומוצאים את עצמם משתהים דקות ארוכות בבהייה מענגת בסוכר הצבעוני שמתחמם, מתקרר, מתגלגל, נדבק ותופס צורה.

"בתוך כל סוכרייה קטנה עגולה יש אלמנט כלשהו — פרי, פרח או כיתוב. לקראת חנוכה למשל נצא במארז של סוכריות עם חנוכיות וסופגניות", מספרת רובין. הדימויים הקטנטנים נוצרים באמצעות פסי סוכר צבעוניים ענקיים שמונחים בשכבות זה על זה ויוצרים גליל ארוך שנחתך אז לחתיכות קטנות. הטעמים, כמו אופי החנות כולה, אינם דווקא מותאמים לחכם של ילדים ומנסים להיות קצת יותר מתוחכמים. "קהל היעד שלנו הוא בני ה־20 פלוס", מספרת רובין, "ולכן אנחנו מתמקדים בטעמים ושילובים מעניינים כמו פינה קולדה, פטל וליים, תפוח וקינמון ועוד".