איך להשקיע במיזם סטארט-אפ מבלי לשקוע

יש כמה גורמים המביאים אנשים להשקיע בחברות סטארט-אפ, דווקא, ביניהם: פוטנציאל לייצר תשואות חריגות מתואמות בפורטפוליו (בסיס עסקי המאפשר ניהול מספר גדול של מיזמים בשיטה דומה לזו שמנהלים תיק השקעות פיננסיות, כאשר הבחירה בהשקעה באותם מיזמים נקבעת לפי מספר פרמטרים, אשר העיקריים שבהם הם ההוצאות והעלויות הצפויות, הסיכויים והסיכונים והערך העסקי) והרצון להיות מעורב בתרומה להנעת המשק, קידומו ושגשוגו. בהקשר זה יש לזכור, שענף ההיי-טק אחראי למספר אחוזים בלתי מבוטל ממערך היצוא העסקי, מאחר שמפרנס לא רק את מאיישי התפקידים בו, אלא מגדיל לעשות ויוצר סביבו מעגל פרנסה ופריחה.

אולם- תשואות גבוהות הן ביחס ישר לסיכון, כשענף ההייטק הוא אחד מאותם ענפים מסוכנים. לא בכדי, אחד ההליכים היותר מרכיבים בהשקת המיזם הוא גיוס ההון. על כך יעידו יזמים. זאת ועוד- כל הנ"ל הם היבטים כלכליים, אולם בנוסף לאלו חובה לבדוק ארבעה היבטים נוספים - הראשון הינו מיהו הצוות המניע את הסטארט-אפ, השני הינו ההיבט החשבונאי במיוחד כאשר מדובר במיזם שכבר הוציא הוצאות, קיבל השקעות, או הכניס הכנסות ראשונות, ההיבט השלישי הינו מעטפת הקניין הרוחני של הסטארט אפ, והרביעי הינו כלל ההיבטים המשפטיים של הסטארט-אפ. את ההיבט הראשון בוחנים תחילה באמצעות פגישות עם היזמים אולם גם זה לא מספיק ויש לבחון כל אחד מהיזמים כמו גם את יתר ההיבטים שצוינו, באמצעות הליך שנקרא גילוי נאות (Due Diligence).

אמון, אמון ושוב אמון

אמון בין משקיעים ויזמים הוא תנאי-בלעדיו-אין בתהליך ייזום והשקת הסטארט-אפ. אמון מושפע, לא פעם, מהבדלים חברתיים-תרבותיים. למרחק תרבותי השפעה שלילית על יצירת יחסים משפטיים. קובעי מדיניות בחברות נאלצים, לא פעם, לשקול מנגנונים שייצרו מקורות אמון ומחויבות עת נדרשת השלמתן על עסקאות בינלאומיות.

כמובן שרווחיות המיזם, או נכון יותר, אי רווחיותו, משפיע גם הוא על אמון. כמי שמייעץ לצדדים שונים בקשר עם חתימת הסכמי שיתוף פעולה וחבירת כוחות, השקת סטארט-אפים ופעילותם ומוביל את העסקאות משלב ה- "גישושים" וההתוודעות אל שלבי המשא ומתן והחתימה המיוחלת, אני ממליץ בחום, לכל משקיע, לבדוק כל יזם ברחל בתך הקטנה, החל מהמובן מאליו כמו מפגישות וכלה בקבלת מידע כמו קורות חיים, סקירה של מידע פומבי בגוגל וברשתות החברתיות כמו פייסבוק ולינקדאין, וכלה בחקירה של ממש - תלוי בנסיבות.

צילום: שאטרסטוק

מכתב כוונות LOI

כאשר הצדדים מעוניינים להתקדם להסכם לאחר מספר פגישות והחלפת מסמכים ראשוניים כמו מצגת ותוכנית עסקית, הם נכנסים לשלב של מו"מ עסקי. כאשר הם מגיעים להבנות כמה כסף יושקע, עבור כמה ואלו מניות, מינוי דירקטורים, סמכויות חתימה, ויתר הדברים החשובים להם, הם ברוב המקרים רצים לגיבוש הסכם השקעה לאפליקציה, למוצר חדשני או טכנולוגיה פורמת דרך. אולם כאשר מדובר בעסקאות משמעותיות זה רצוי, ובמדינות מסוימות כמו ארה"ב זו גם חובה, לנהל הליך מקדים של גילוי נאות, בו על החברה המקבלת את ההשקעה לחשוף כל מידע משמעותי לגביה, פעילותה, שירותיה, מוצריה, הקניין הרוחני שלה, מניותיה, ספקיה, לקוחותיה, בעלי אינטרסים אחרים, ועוד.

שלב זה שהינו לאחר המו"מ העסקי, אך לפני הסכם ההשקעה הוא רגיש ודורש השקעה רבה מצד חברת הסטארט-אפ מבלי שעדיין נחתם הסכם. לפיכך בשלב זה מקובל להצהיר על כוונות התקשרות באמצעות מסמכים המכונים מכתב כוונות (Letter of Intent) ובקיצור LOI, או Memorandum of Understanding ובקיצור MOU. מכתב כוונות עלול, חרף שמו, להתפרש ואף להוות כהסכם השקעה לכל דבר כיוון שבכל הקשור לדיני חוזים, לא הכותרת של המסמך היא הקובעת, אלא תוכנו. לפיכך בין המשקיע שעוד מעוניין לבחון את הפרה לפני שהוא חולב אותה, לבין הפרה שכבר רוצה שיחלבו אותה, מתקיים מאבק על הנוסח -המשקיעים מעוניינים בנוסח כללי ביותר ובלתי מחייב שמשמעותו "אנו מעוניינים אך לא מתחייבים ובטח לא יודעים מתי ואם בכלל", ואילו החברה מעוניינת בנוסח מחייב ככל שניתן. ברור שבשלב זה, ברוב המקרים, יד המשקיעים על העליונה.

בדיקת נאותות - Due Diligence

לאחר חתימת מכתב הכוונות יוצאים הצדדים לדרך עם שלב בדיקת נאותות (Due Diligence). בדיקת נאותות היא הליך הרלוונטי למצבים שונים בעולם העסקי כמו לקראת הנפקה בבורסה- ואז זה הליך שחובה לבצעו, כמו במקרה של השקעת הון פרטי -שאז זה הליך שרצוי לבצעו אם כי לא תמיד חובה.

מטרות בדיקת הנאותות הינה בדיקה מקיפה של החברה וקבלת אינפורמציה ממנה בסדרה של שאלות. על חלקן ניתן לענות מילולית בלבד, לחלקן צריך לענות באמצעות המצאת מסמכים ודו"חות מרשם החברות, תיק חברה ברשם החברות, דו"חות כספיים, פרוטוקולים של הדירקטוריון, רשימה של כל זכויות הקניין הרוחני, בעלי אינטרסים ועברם לרבות עבר פלילי ועוד. ההליך כולו מפוקח בידי עורך דין מטעם הסטארט-אפ כדי לוודא את המצאת כל המידע והמסמכים לעורך הדין של המשקיע. את אמיתות ומשמעות הממצאים בודקים אנשי מקצוע שמנוהלים ע"י עורך הדים מטעם המשקיע לרבות רואי חשבון עורכי פטנטים ועוד, כל אחד בתחומו.

בהתאם לתוצאות של הבדיקה ייתכנו מספר תוצאות - הראשונה כי המשקיע יחליט לא להתקדם ובכך לאפשר למשקיעים אחרים להיכנס לתמונה במקומו. השנייה, חתימה על הסכם השקעה. השלישית - דרישה ליישור קו בשלושה שלבים אפשריים, הראשון לפני חתימה על הסכם ההשקעה, השני בד-בבד עם החתימה על ההסכם (מסמכים שנחתמים באותו מעמד), והשלישי לאחר החתימה על ההסכם, בהתאם למתווה מוסכם בהסכם ההשקעה.

לסיכום, השקעה בחברת סטארט אפ אמנם מתחילה במצגת ותוכנית עסקית, אולם עד הסכם ההשקעה יש עוד מה לעשות.

עו"ד יריב קדם עוסק בתחום הסטארט אפים הטכנולוגיים בכלל ובתחומי האפליקציות וקניין רוחני בפרט.