ורייזון מקווה שהרכישה של יאהו תסייע לה להפוך למעצמת תוכן

לאחר עסקת ורייזון מה יעלה בגורל מרכזי הפיתוח של יאהו ו-AOL בישראל? ורייזון הכריזה שתמזג בין AOL ליאהו, אולם מרכזי הפיתוח בישראל שמעסיקים ביחד כ-230 עובדים עוסקים בתחומים שונים לחלוטין ואיחוד שלהם עשוי להביא לפרישה של חלק מהבכירים מאיר אורבך, תגובה אחת לכתבה המלאה 

ורייזון. מחברת סלולר למעצמת תוכן צילום: בלומברג

ספק אם זה העתיד שלו קיוו המייסדים דייוויד פילו וג'רי יאנג ביום ההנפקה בבאפריל 1996. ביום המסחר הראשון שלה רשמה מניית יאהו זינוק של 270% לעומת מחיר ההנפקה, ובערב פקיעת בועת הדוטקום, בינואר 2000, עמדה שווי השוק שלה על 125 מיליארד דולר.

היה לה הכל – משתמשים, שירותים מסעירים, עובדים מוכשרים. רק דבר אחד היה חסר: הנהגה מיומנת שתדע להתמודד בהצלחה עם המשבר הכלכלי. מינוי מאריסה מאייר ב-2012, עד אז אחת הדמויות הבכירות בגוגל הפיח רוח חדשה ביאהו, לאחר שרשרת של חילופי מנכ"לים שנמשכה כשלוש שנים. מאייר נתפסה כמשיח שיכול להציל את החברה, אבל אחרי מספר שנים היה ברור שמה שמאייר מנסה לעשות פשוט לא עובד ושדרוש שינוי דראסטי הרבה יותר.

מאריסה מאייר. תקווה גדולה, אכזבה גדולה צילום: בלומברג

ורייזון נולדה בערך באותה תקופה שבה החלה השקיעה של יאהו, כמיזוג בין בל אטלנטיק ו-GTE. השנים הראשונות היו טובות עבור החברה, שהפכת לספקית טלפוניה ואינטרנט ולשחקנית משמעותית בתחום הסלולר באמצעות החברה הבת - ורייזון וויירלס.

הקשיים של ורייזון התחילו אחרי 2007, עם תחילת מהפכת הסמארטפונים, שהחלו לכרסם במודלי הרווח המסורתיים של חברות הטלקום ואלצו אותן לגוון את מקורות ההכנסה שלהן. ורייזון החליטה שאחד ממקורות אלו יהיה עולם התוכן המקוון, ובינואר 2015 עשתה צעד משמעותי בכיוון כשרכשה את AOL תמורת 4.4 מיליארד דולר.

רכישת פעילות האיטנרנט של יאהו היא, במובנים רבים, ההמשך הישיר של עסקת AOL. יאהו מציעה הרבה שירותים שמשלימים ומעשירים את אלו של AOL ומאפשרת לוורייזון ליצור גוף תוכן משמעותי שיכול ליצור מגוון תכנים למגוון מדיות. השאלה הגדולה היא, למה היא בכלל רוצה גוף כזה.

ורייזון, כך נראה, מכוונת להקמתו של פורטל תוכן מקורי גדול ורב-זרועות שיפעל במגוון תחומים וינסה לרצות קהלים רבים, תוך שהוא מציע לגולשים חבילת שירותים רחבה ורושם הכנסות מפרסומות ואולי גם מתכני פרימיום. וזאת, דווקא בתקופה שגופים מסוג זה לא נמצאים בירידה, אלא הרבה אחריה.

בעולם המקוון של היום, נראה שיש מקום לשני סוגי שחקנים עיקריים בתחום התוכן. הראשון, גופים שמהווים אכסניה לתכנים שיוצרים גורמים אחרים, ותפקידם העיקרי הוא לספק פלטפורמה, גישה לקהלים וכלי היוון. שחקניות בולטות בתחום הן פייסבוק ויוטיוב. הסוג השני הוא יוצרי תוכן ממוקדים מאוד. גופים כמו "הניו יורק טיימס" או נטפליקס שמייצרים לא מעט תוכן מקורי, אבל רובו הוא מסוג ספציפי מאוד.

יש כמובן טשטוש בין התחומים, יוטיוב החלה לאחרונה להפיק תוכן מקורי ונטפליקס מספקת במה לתכנים של גורמים אחרים, אבל נראה שאף גורם לא מנסה לעשות את מה שוורייזון שואפת לעשות – להיות כלבו של תכנים שכולם תוצרת מותג הבית. מדובר במשימה שהיא לא רק קשה מאוד, אלא שספק אם היא משתלמת ומצדיקה את ההשקעה הרבה.

כל זה רק הופך את המאמצים של ורייזון לתמוהים עוד יותר, וגם עתה קשה למצוא תשובה מספקת לשאלה מה בדיוק מקווים בחברה להשיג מהמהלך הנוכחי. אולי, מקווים שם, יצליחו להחיות נכסים שוקעים או גוססים כמו טאמבלר ויאהו ולהפוך אותם למעצמת תוכן. אולי דווקא מבקשים להפוך את שירותי יאהו השונים לשירותי פרימיום בעבור מנויי החברה בארה"ב. ואולי הם באמת סבורים שזו הדרך הנכונה לעשות תוכן באינטרנט ויש להם מפת דרכים מפתיעה ורבת חזון.