לשבור את מיתוס הסטארט-אפ
רעיון טוב הוא כבר מזמן לא ערובה להצלחתו של מיזם סטארט-אפ, הדרך לאקזיט המיוחל היא לא פעם ארוכה ומתסכלת אך שכר רב בצידה
13:3524.07.16
המציאות היא שקיימת גאות בחברות סטארט-אפ ישראליות כבר שנים רבות. עובדה זו היא תולדה של לא מעט סיבות; בעיקר תרבותיות ותפישתיות, כאלו שהן אמנם חלק מהגנום היהודי והראש הישראלי שבאופן טבעי שואף להמציא פטנטים, אבל גם מסיבות פרוזאיות כמו יוקר המחיה בארצנו הקטנטונת, התעסקות יומיומית עם סוגיות של קיום בטחוני ועוד – שמתמרצת אותנו לפרוץ את הדרך מחוץ למעגלים המוכרים.
עו"ד יריב קדם צילום: אלי מעייני
אין להתעלם מן העובדה, שהתקשורת הישראלית תרמה לאינפלציית ייסוד חברות הסטארט-אפ בישראל, עת בנתה לסטארט-אפיסט פרופיל כמעט מיתי של מצליחן כנגד כל הסיכויים- אותו אחד אשר בניגוד לרוב זנח את מקום העבודה המנורמל, זה המאופין בהנהלה תובענית, שעות עבודה מרובות, שכר שהולך ונשחק ועוד, ושיחק אותה עם אקזיט חלומי וחי את החיים הטובים.
עם זאת, התקשורת מתייחסת פחות ופחות למציאות העגומה. לרוב, אינה שופכת אור על הסיכויים האמיתיים הכרוכים ב- "להביא את המכה" ומתעלמת מן הסטטיסטיקה, לפיה, הסיכוי לאקזיט הוא של אחד ל ... ושנטישת מקום עבודה יציב מחד, תוך השקעת כל ההון האישי, מאידך, היא בבחינת הנחת מעות על קרן הצבי.
עובדה היא שיזמי סטארט-אפ מוצאים עצמם נאבקים בכמה חזיתות, כאשר הראשונה שבהן, היא הזמן. אורך "חיי המדף" של רעיון, בעיקר בתחום הטכנולוגי, המתפתח במהירות האור, הנו קצר ומשכך, צריך שיהיו לו שתי תכונות מרכזיות שהן תנאים הכרחיים: הראשונה היא שהרעיון יהיה בר הגנה כפטנט (פטנט חל בעיקר ביחס למוצרים. לגבי תוכנות ואפליקציות יש כלים אחרים), זכויות יוצרים (בעיקר ביחס לתוכנות, וכן בשלב "הרעיון" של אפליקציות) או מדגם (לגבי אפליקציות, וכמובן מוצרים). השניה, הנבחנת ע"י משקיעים היא Time to Market, או במילים אחרות, תוך כמה זמן ניתן להוציא את המוצר למכירה בשוק על מנת שאפשר יהיה לחלוב ממנו מזומנים ולראות כמה שיותר מהר החזר על השקעה – ROI ("Return on Investments"). לפיכך, יש להגן על הרעיון ולהוציא אותו אל הפועל בזריזות המרבית, אחרת יהפוך לפחות רלוונטי.
עו"ד יריב קדם צילום: אלי מעייני לרוב, משרדי עורכי הדין העוסקים בתחום הקניין הרוחני, אינם עוסקים בהגנת פטנט שנחשב לתחום מסובך ו"טכנולוגי". את המענה לפטנטים מוצאים היזמים במשרדי עורכי פטנטים, אולם אלו אינם עוסקים בצד המשפטי של ההמצאה והסטארט אפ. בנוסף, סטארט-אפ המבקש להתחיל את דרכו אינו מכיר אמצעים ושחקני מפתח מוכרים בשוק כגון גורמי מימון ממשלתיים, משקיעים, יועצים ונותני שירותים נוספים הדרושים לו כחמצן לנשימה.
כאן "נכנס לתמונה" משרד עורכי דין יריב קדם העוסק בתחום הסטארט-אפים הטכנולוגיים. משרדו עורכי דין קדם הוא ייחודי בכך שמהווה מטרייה שתחתיה חוסים כל השירותים הנדרשים בקשר עם התהליך שעובר הסטארט אפ בתחומים טכנולוגיים מגוונים ובהם מוצרים רפואיים, מערכות נשק, מערכות אביוניות (תעופה), מציאות מדומה ורבודה, אינטרנט של הדברים (IOT - "Internet of Things"), תוכנות, וכמובן אפליקציות.
המשרד מספק מענה לסטארט-אפים בשלושה מעגלים עיקריים: הראשון הינו הגנות הקניין הרוחני הנחוצות לסטארט-אפ: בעיקר פטנטים, זכויות יוצרים, מדגמים, וסימני מסחר – בישראל ובחו"ל. השני הינו הקמת וליווי הסטארט-אפ באמצעות יתר הכלים המשפטיים הדרושים כגון מבחינה חוזית ותאגידית. השלישי הינו בנושאים שאינם משפטיים כגון אספקת מידע קריטי על גורמי מפתח מוכרים בשוק כמו המדען הראשי וגורמים ממשלתיים נוספים, משקיעים, יועצים עסקיים, חברות פיתוח אפליקציות, חברות עיצוב והנדסת מוצר, ממציאים מקצועיים לשכלול טכנולוגיית האמצאה, וספקים נוספים שדרושים לסטארט-אפ כדי להתחיל את דרכו החדשנית באופן יציב. גם אפליקציות הוא תחום התמחות ייחודי במשרד עורכי דין קדם שבניגוד לתובנה המקובלת בתחום הוא עתיר הגנות קניין רוחני לאפליקציה ובמשרד עו"ד קדם זוהי התמחות ספציפית.
במשרד עורכי דין קדם, היזמים נהנים מכל השירותים המשפטיים וכן מידע רב בתחומים שאינם בהכרח משפטיים. כ- 20 שנות ניסיון בתחום והיכרותו עם השוק מביאה את משרד עו"ד קדם "לייצר" ליזמים הזדמנויות של ממש בהלימה לצרכיהם.
לא למותר לציין, כי העובדה שמשרד עורכי דין קדם משמש בית שפותח דלתות בפני כל הגורמים הנ"ל, מסייעת להתייעל ולחסוך זמן, לאתר במהירות את הפונקציות הנכונות הנדרשות למימוש הסטארט אפ, תוך כדי השקת תחילת פעילותו העסקית של הסטארט-אפ מוקדם ככל האפשר תוך הגנה מתמדת על כל האינטרסים של הסטארט-אפ כבר משלב הרעיון.
הכותב, עו”ד יריב קדם, הינו עורך דין טכנולוגיה אפליקציות וקניין רוחני, אפליקציות, בעל משרד עורכי דין לענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני בתל אביב.
