"האם אף אחד בפייסבוק לא חשב עד הסוף?"
בסוף חודש פברואר, 2016 השיקה פייסבוק מאפיין המאפשר פרסום וידאו בשידור חי באמצעות פיד החדשות שלה
אך אתמול נתבשרנו, כי בימים הקרובים תוגש, לראשונה, תביעה של ארגון ישראלי כנגד פייסבוק בבית הדין הפדראלי בניו-יורק.
הסעד המבוקש בתביעה זו הוא סכום עתק של מיליארד דולר בגין אי הסרת פוסטים ותכנים מסוימים. ממשלת ישראל הצטרפה לבקשתן העקרונית של ממשלות ממדינות אחרות, להסרת אותם פוסטים ותכנים המסיתים לטרור ומדרבנים ביצוע רציחות, ,פיגועים ומעשי טרור אחרים נוספים.
בסוף חודש פברואר, 2016 השיקה פייסבוק מאפיין המאפשר פרסום וידאו בשידור חי באמצעות פיד החדשות שלה.
מדובר ביוזמה מסחרית שהתעטפה בגלימה עליה חרות היה ערך החירות שבשיתוף המידע וצריכתו, כזו שצפו שתגרור, במקרה הקיצוני ביותר, העלאת סרטונים פורנוגרפיים ו/או סרטונים המתעדים זוועות ועוולות.
פייסבוק כחברה טכנולוגיה מתקדמת נערכה מבעוד מועד ובהתאם, דאגה לאמצעים שיגנו על הפורמט בעזרת מערכות מתוחכמות ומתקדמות לרבות תוכנות ניטור. על אף ולמרות ההערכות המוקדמת , הופתעה החברה ונתפסה כלא מוכנה , במקרים בהן תועדו והועלו בין היתר (אך לא רק) סרטוני רצח של אזרחים אמריקאיים בזמן אמיתי, כלומר בידור חי. למרבה הפליאה, עולה ככל הנראה כי אותן מערכות חכמות ומתוחכמות אין יכולות למנוע העלאת סרטונים אחרים בעלי אופי מדיח ומסית, בתחומים שונים (התאבדויות, למשל). למרבה הצער, כפי שניתן לראות פעם נוספת בעולם הדיגיטלי המשתנה, גדלה חוסר היכולת להשתלט על כל האפשרויות הכמעט אינסופיות באופן בו תמיד יהיה מישהו שיוכל לנצל את הטכנולוגיה ולמצוא את המקום לעשות שימוש (לא פעם גם לא חוקי) על מנת להוכיח, להראות, להשמיץ, להמריד וכיוצב'.
צילום: ביגסטוק כפי שניתן לראות, לא פעם קורה כי לא ניתן לבנות פרופיל פוטנציאלי של אנשים כמו גם של אירועים ולהגדירם ככאלה שעלולים להוות סיכון. משכך, בלתי אפשרי גם לחסום מראש את חשבונות הפייסבוק שלהם ו/או לדאוג להשבתת פעילותם ברשת באמצעות רשויות החוק. הפונקציות הבעייתיות ביותר לניטור ולפסילה הם האנשים הפרטיים המתעדים רגעים ייחודיים בחייהם שלהם עצמם. רצח, התאבדות, שוד, ביזה וכיוצב' הם מצבים מחיי היומיום אותם יש למגר ולשאוף שלא יגיעו לרשת וודאי לא בשידור חי. יודגש כי לא פעם בני נוער וילדים הנחשפים למראות קשים אלו, דבר אשר עלול לגרום להם לצלקות נפשיות לכל ימי חייהם.
רוב רובו של הציבור אוחז בדעה שיש צורך בהפעלת צנזורה באשר לתוכן אליו הוא אמור להיחשף. בהתאם לזאת, מינתה עצמה פייסבוק לרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת כאחד, על מנת לענות על ציפיות הציבור ולזכות באהדתו, כצרכן הבוטח באיכות המהות והיעילות של המוצר אותו רוכש או מקבל ממנו שירותים שונים. הכל לטובת המשתמש בתמורה לחשיפה פרטיו האישיים בכדי לעשות בהם שימוש מסחרי.
חשוב להבין כי שימוש מסחרי בפרטי לקוחות הוא דבר נפוץ והגיוני במיוחד שהמוצר שמקבלים הוא חינמי. הרי חברה אינה יכולה להתקיים ללא הכנסות כלשהן. יחד עם זאת יש להדגיש כי ראוי שחברות מסחריות גדולות ה"שואבות" כל פיסת מידע שאנו המשתמשים מספקים יידעו את המשתמשים כדי שאלו יחליטו האם הם מעוניינים שמידע זה יישמר או ייעשה בו שימוש כלשהו, והכי חשוב את היכולת לחשוף את אותו מידע הקיים במאגריה אודות המשתמשים ולאפשר להם אפילו למחוק אותו.
כמי שעוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה ומומחה בתחום הסייבר נדמה לי, כי: "מנהלי פייסבוק נדרשים ובבהילות, להחליט מהו סוג הסרטונים שיתירו את פרסומו - האם יפורסמו סרטונים שנחשבים ככאלה שתוכנם מפוקפק ו/או שנוי במחלוקת, או שתנקוט החברה בגישה, ההולמת את החברה האמריקאית, ותתיר פרסומם של סרטונים על מציאות ורודה ומושלמת שבני האדם המתנהלים בה הם ערכיים ונשגבים, החיים בחברה הרמונית".
עו"ד עופר פרידמן עוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה ומומחה בתחום הסייבר.
