מתכון להצלחה
הוצאת לאנצ'בוקס שזכתה לאחרונה באוסקר של ספרי הבישול, מצליחה במקום שבו הוצאות גדולות נכשלות. היא מפיקה ספרי אוכל מרהיבים, הממומנים בגיוס המונים. המייסד עופר ורדי: "זו פשוט דרך למכירה מוקדמת. גם פיידון ואמזון עושות את זה"
כשעופר ורדי (43) החליט בשנת 2009 להוציא לאור אסופת סיפורים ומתכונים המתבססים על מורשתה של סבתו ההונגרייה ננה, הוא לא העלה בדעתו ששבע שנים לאחר מכן יעמוד בסין על בימת טקס האוסקר של ספרי הבישול, הגורמנד, ויקטוף ארבעה פרסים, בהם פרס ספר הקוקטיילים הטוב בעולם לשנת 2015, עבור הספר "שעות שמחות" של אושיית האלכוהול מירה איתן.
“כשהוצאתי את 'גולאש לגולש', הספר הראשון של הוצאת לאנצ'בוקס, בעצם לא היתה באמת הוצאת לאנצ'בוקס, סתם עשינו לוגו והדפסנו אותו על הספר כי צריך שיהיה שם של הוצאה", הוא מתוודה.
ההוצאה, שמאז 2009 הוציאה 14 ספרי אוכל, מתבלטת כיום בשוק ספרי הקולינריה בארץ לא רק בזכות האיכות המרשימה של ספריה אלא גם בזכות המודל הכלכלי שגיבשה עם הזמן בשוק הולך וגווע - מימון הספרים באמצעות הדסטארט, המאפשר להוצאה לעבוד בקצב מרשים בתקופה שבה גם ההוצאות הגדולות מוותרות על הוצאת ספרי אוכל בשל עלותם הגבוהה.
ורדי, שבעברו עבד כעיתונאי ועורך במגוון כלי תקשורת (בין השאר היה עורך הלייף סטייל של "ישראל היום" ועורך בדסק החדשות של "ידיעות אחרונות"; את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל), נקלע לקריירת המו"לות שלו במקרה. במשך שלוש שנים פרסם את טור האוכל ההונגרי "גולאש לגולש" ב־ynet מתוך געגועים לסבתו: "המתכונים התבססו על מחברת של סבתא שלי שנפטרה כמה שנים לפני כן וכללו תמיד סיפורים על חייה. לפני שפרסמתי את הטור ניסיתי להציע להוצאות ספרים להוציא ספר מתכונים הונגרי, אבל כולן אמרו שאין להן עניין להוציא ספר של מחבר שהוא לא שף או סלב". לאחר שלוש שנים של כתיבת הטור, שצבר אוהדים רבים, ניסה ורדי שוב את מזלו בהוצאות הספרים, ועדיין נענה בשלילה. "אז החלטתי להוציא את הספר בעצמי, בחסכונות שלי".
הפקה ב־200 אלף שקל
לאחר מכן, הוא אומר "כבר היה ניסיון וצוות שיודע להוציא ספר, ומשם זה פשוט התגלגל". את הספרים הראשונים מימנו באמצעות חבריהם או חסויות למיניהן, אך "ספר על אוכל" של הדיי עפאים, שיצא בשנת 2015, כבר יצא במימון של קמפיין גיוס כספים בהדסטארט. מאז גייסה ההוצאה מימון לעוד שני ספרים באותה הדרך — החדש ביותר הוא ספר האוכל הרוסי שייצא בקרוב.
הוצאת ספרי אוכל יקרה במיוחד, מספר ורדי. עלות הוצאה והדפסה של מהדורה ראשונה של ספר פרוזה מסתכמת בדרך כלל ב־20–30 אלף שקל, ואילו הדפסה של ספר אוכל עולה 150–200 אלף שקל. "על ספר אוכל עובד צוות גדול מאוד של אנשים, וההפקה יקרה, בעיקר בגלל הצילומים, אבל לא רק. צריך להכין מתכונים, לשלם על חומרי גלם, סטיילינג, עיצוב גרפי מושקע ודפים מיוחדים".
האריזה המושקעת והייחודית ניכרה כבר בספר הראשון, "גולאש לגולש": הוא הורכב ממארז שבתוכו כרטיסיות. הסטודיו שעיצב אותו, סטודיו קרן וגולן, ממשיך ללוות את ההוצאה בכל ספריה ויוצר כך אחדים מספרי האוכל המרהיבים בארץ.
על דרך המימון החדשה של הוצאת הספרים אומר ורדי: "בהתחלה הרגשתי חוסר נוחות, זה שונה מאוד מהמודל המסורתי של הוצאות. שאלתי את עצמי איזה מין עסק בא ומבקש כסף מאנשים במקום לקחת אשראי מהבנק, כמו כל עסק נורמלי. אחר כך הבנתי: מימון המונים הוא פשוט דרך למכירה מוקדמת, והוא נהוג בהוצאות ספרים מהגדולות בעולם — גם בהוצאת פיידון מוכרים ספרים מראש וגם באמזון עושים את זה".
בחנויות אין רווח
המכירה הישירה, הוא אומר, טובה מאוד לעסקים: "כשעובדים דרך חנויות הספרים הרווח נשחק עד דק, כמעט לא נשאר כלום. אבל הספר חייב להיות בחנות כי זה חלון הראווה הטוב ביותר. אז אני אומר לאנשים שמוציאים אצלנו ספרים שישתדלו למכור כמה שיותר ישירות ושבמקביל הספר יהיה בחנויות בשביל שיראו אותו".
בימים אלה נמצאת ההוצאה במגעים עם הוצאות בחו"ל לתרגום ספריה. "השוק הישראלי הוא השוק שאנחנו הכי אוהבים, אבל הוא שוק פצפון, וכבר מההתחלה אנחנו מנסים לפרוץ החוצה. זה חלומו של כל יוצר. רכישת זכויות לתרגום היא תהליך ארוך מאוד, והיא מאתגרת שבעתיים כשמדובר בספרי אוכל, שלא מתורגמים הרבה, גם בארץ. יש משהו בספר מקומי שעובד טוב יותר".