ניתוח כלכליסט
"בישיבות מפלגה אבי גבאי לא תמיד היה מחובר, כאילו מתבונן מהצד"
כך אומרים ב"כולנו" על השר להגנת הסביבה המתפטר; גבאי ניצל את התפטרותו כדי לירות חצים לכל עבר: על רה"מ שהשתיק את הצבא, על מתווה הגז, ועל כניסת ליברמן לממשלה
"ראיתי בכירים בשירות המדינה שהתקרנפו, אמרו דבר אחד בשיחות אישיות ודבר הפוך בישיבות הממשלה", אמר השר להגנת הסביבה המתפטר אבי גבאי בנאום הפרישה שלו ביום שישי בהתייחס לאופן גיבוש מתווה הגז. חצי הביקורת החדים ששלח גבאי בנאומו הופנו כלפי בכירי משרדי האוצר והמשפטים, שמולם עבד באופן שוטף ועמם ניהל שעות של שיחות אישיות על המתווה, אך הוא סירב לנקוב בשמות ולהסביר למי בדיוק הוא מתכוון.
- ההחלטה האחרונה של גבאי: ערבות מדינה להקמת מפעל האמוניה בנגב
- התפטרות גבאי: הדבר האחרון שכחלון היה צריך עכשיו
- מטה המאבק בגז: אזרחי ישראל נותרו ללא נציג בממשלה מול מונופול הגז
באופן רשמי קשר גבאי את התפטרותו בכניסת יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לממשלה ולמשרד הביטחון במקומו של משה יעלון שהודח. "שלא יגידו שהיינו באותה הממשלה יחד אפילו שנייה אחת", אמר למקורביו כשהסביר מדוע היה לו חשוב להגיש את מכתב ההתפטרות שלו כבר ביום שישי האחרון, כדי שזו תיכנס לתוקף לפני כניסת ליברמן למשרד הביטחון מחר בבוקר. עשרה ימים נדרשו לגבאי כדי לגבש נוסח סופי למכתב ההתפטרות שלו, ובמהלכם קיווה שאיכשהו תבוטל כניסת ישראל ביתנו לממשלה ותיפתח הדלת להצטרפות המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג.
כשכניסת ישראל ביתנו הפכה לעובדה מוגמרת, עם חתימת ההסכם הקואליציוני ביום רביעי האחרון, הרים גבאי טלפון ליו"ר כולנו ושר האוצר משה כחלון והודיע שהוא מתפטר. כחלון, שנמצא בסיור מקצועי באיטליה, ניסה לשכנע אותו לתת עוד הזדמנות ולהישאר, אך הפור כבר נפל.
בנאום שלו ביום שישי הוא הבהיר: "שנה לאחר שמוניתי לתפקיד הגיעה הצפרדע שכבר לא יכולתי לבלוע. הדחתו של רב־אלוף משה יעלון ומינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון הם צעד יוצא דופן אפילו בעולם הציני של הפוליטיקה. שר ביטחון במדינה מוקפת אויבים הוא לא עוד שר, הוא השר החשוב ביותר, וכפי שנאמר, אסור לשכוח את החיים עצמם. הזזה של שר ביטחון מקצועי ושקול, שרק בשנה האחרונה הצליח להרגיע את ההתקוממות שהחלה, היא צעד שלא יכולתי להשלים איתו". מדבריו אלה משתמע שלפחות צפרדע אחת הוא כבר בלע: מתווה הגז — שהתנגד אליו נחרצות והפסיד במאבק. הוא סירב לומר אם קיבל את ההחלטה לעזוב כבר אז, וכניסת ליברמן רק שימשה לו תירוץ.
לקראת חורבן בית שלישי
בשיחות סגורות אמר גבאי שהגיע לממשלה כדי לומר את מה שהוא חושב, לטוב ולרע, ואילו כניסת ליברמן היתה הקש האחרון. הוא דימה את הסיטואציה לניהול חברה. לדבריו, אדם יכול להיות "רק" סמנכ"ל שיווק, אבל ככזה הוא גם חבר הנהלה ולכן אחראי להתנהלות החברה. על אותו משקל הסביר שהוא אולי "רק" השר להגנת הסביבה, אבל הוא גם חבר ממשלה בעל מחויבות לציבור ולא מוכן לשבת עם אדם שפרשיות שחיתות וחשדות שונים מלווים אותו בכל צעד.
גבאי לא ממש טועה כאן. שלל פרשיות לא נעימות נקשרו בשמותיהם של חברי ישראל ביתנו לאורך השנים, החל במנהגי הבילוי של שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וכלה בחקירה שעדיין מתנהלת על קשרים של חברי מפלגה למכרזים עקומים לכאורה בחברת נתיבי ישראל הממשלתית (מעצ לשעבר).
דבר מאלה לא דבק ישירות בליברמן, אבל לטענת גבאי משמעות הדחת יעלון היא "עוד הקצנה של השסעים בעם, במקום שנפעל לחברם מחדש. אני מאמין שלציבור יש זכות וחובה לממשלה מובחנת, ימין או שמאל, בהתאם להצבעת הרוב, ובבחירות האחרונות הציבור רצה ממשלת ימין. אני לא חושב שלמדינה שנשענת על סולידריות נכון להקים ממשלות קיצוניות. בעיניי מדינת ישראל היא פלא, הבית השלישי. עם ישראל כבר החריב את הבית השני בשל מלחמות אחים, ואנחנו חייבים לעצור את התהליך שאני חושש שמוביל להרס הבית השלישי. אני קורא לראש הממשלה להתעשת רגע לפני ולזכור שביטחון הוא ביטחון והוא נשען על אנשים ועל מנהיגות ולא רק על טנקים ומטוסים", אמר.
הביקורת שלו לא מסתכמת בליברמן, והוא המשיך ושלח חצים מרומזים גם על התנהלות ראש הממשלה — שמכהן גם כשר החוץ — מול ממשל אובמה.
"לא היה לי פשוט להיות חלק מממשלה שהמשיכה בתהליך שהחלה קודמתה ושיבשה לחלוטין את מערכת היחסים עם המעצמה החשובה בעולם, ששומרת על האינטרסים הביטחוניים שלנו", אמר והזכיר לנתניהו את האמירות שלו על הצבא, על פרשת החייל היורה אלאור אזריה ועל התבטאויות של קצינים. "התקשיתי לראות את הפילוג שהלך והתרחב בעם בשנה האחרונה ואת המתקפה על הצבא שלנו, שהוא המוסד האחרון שנהנה מאמון ציבורי נרחב". הוא סיכם באזהרה שהמצב כה חמור עד כי "מנסים כעת למנוע מאנשי צבא מנוסים לומר את דעתם לציבור".
המלך עירום
מ־2007 עד לפני כשלוש שנים שימש גבאי כמנכ"ל בזק, עם שכר שלפי דיווחי החברה הגיע לעלות של כ־50 מיליון שקל. תחילת דרכו הפוליטית בכולנו של כחלון לא היתה קלה. הוא מונה לשר להגנת הסביבה, משרד שהוזנח שנים והפך למעין כיסא חם עבור מי שרוצים לתת לו ג'וב — למשל הביקור הקצר של מי שמונה מאוחר יותר לשר במשרד התקשורת ולאחר מכן לשר המדע אופיר אקוניס, טרם כניסת גבאי.
בכולנו טוענים שלא תמיד הבינו מה הוא עושה שם. "בישיבות מפלגה הוא לא תמיד היה מחובר, כאילו מתבונן מהצד. אולי הוא חיכה לשדרוג שלא הגיע, אבל לכולם היה ברור מההתחלה שההרכב האנושי של הממשלה, ובעיקר ההרכב האידיאולוגי, לא היה קרוב למה שהוא חושב על המדינה", אמר בכיר במפלגה, ומזכיר שלגבאי לא תמיד היו בעיות עם ליברמן, ולראיה הוא לא חשב להשאיר את המפתחות כשכולנו חתמה על הסכם עודפים עם ישראל ביתנו בבחירות האחרונות.
ואז הגיע מתווה הגז. גבאי היה המתנגד החריף ביותר לו מתוך הממשלה וראה עצמו כמוכיח בשער, זה שצועק שהמלך עירום. עיקר הביקורת שלו היה על התמחור הבלתי הגיוני שבעקבותיו חברת החשמל היא הלקוחה הכי גדולה שמשלמת הכי הרבה ועל ההתקפלות בפני בעלי ההון.
לדבריו, העיסוק במתווה היה "אתגר משמעותי" שנולד מרצון לשנות, ונגמר בהתבוננות "כיצד מתקבלת ההחלטה הכלכלית הכי גדולה בעשור האחרון, שנשענת בחלקה על חוסר ידע והבנה בסיסיים בכלכלה ובניהול מו”מ ובחלקה על רצף של ספינים בעלי עוצמה, שמאחוריהם מסתתרות חולשה והתרפסות של ממש בפני אינטרסים של אחרים".
גבאי הזכיר בנאומו את פיטוריה של יו"ר רשות החשמל הקודמת אורית פרקש, שלכאורה התנגדה למתווה, אבל את עיקר הביקורת שמר לבעלי תפקידים בכירים. לטענתו היו ביניהם מי שבשיחות סגורות אמרו שאסור לוותר לשותפויות הגז ושלא ייתכן שהן מנהלות את המדינה, ואילו בישיבות הממשלה דיברו אחרת והצביעו בעד המתווה. "ראיתי בכירים בשירות המדינה שהתקרנפו", אמר גבאי וסירב להסביר למי הוא מתכוון. כשיורדים לעומק האמירה החמורה הזאת ומנסים להבין כלפי מי היא מכוונת, מגיעים לארבעה משרדי ממשלה שעסקו במתווה הגז — האוצר, האנרגיה, המשפטים וראש הממשלה. גבאי עבד באופן שוטף מול משרדי האוצר והמשפטים וניהל עם בכיריהם שעות של שיחות אישיות על המתווה. כך שגם אם גבאי לא מוכן לומר מי התקרנף, אפשר בהחלט להבין מדבריו שהאצבע המאשימה מופנית כלפי הפקידות הבכירה בשני המשרדים הללו.
"לאחר שהצבעתי נגד מתווה הגז, התלבטתי אם להתפטר והחלטתי שגם כאשר דעתי לא מתקבלת חובתי להמשיך לפעול לשינוי בתוך המערכת", סיפר גבאי בנאומו וסיכם באומרו כי "הבטחתי לעצמי ולמשפחתי שלא אהיה פוליטיקאי ציני, אלא מנהיג ואיש ציבור, ולאור תפיסתי את המהלך הפוליטי האחרון המשך כהונה בממשלה הנוכחית לא עולה בקנה אחד עם ההחלטה שלי".
עלה התאנה האבוד
במערכת הפוליטית לא התרגשו יותר מדי מפרישתו של גבאי, אבל בכולנו יודעים שמדובר במכה כפולה לכחלון. הוא איבד חבר לדרך שסומן כקול שפוי בממשלה וגם את עלה התאנה הרשמי שלו בתחום הכלכלי בכלל ובתחום הגז בפרט. כחלון עצמו הרי הכריז שהוא מנוע מלעסוק בנושא בשל חברותו עם קובי מימון, הקשור לישראמקו שמחזיקה במאגר תמר, והיה לו נוח להישאר בעמדה הזאת ולתת לגבאי לעשות בשבילו את העבודה. עכשיו הוא נותר בלי עלה תאנה ועם ההאשמות שבכירי משרדו התקרנפו.
למשרד להגנת הסביבה, לעומת זאת, נשארו תוכניות עבודה מסודרות שכוללות טיפול בחוקי אוויר נקי ובמפעל האמוניה. לאפשרות החבירה למפלגה חדשה, אולי עם יעלון וגדעון סער, סירב גבאי להתייחס.