הפיס יציע הימורים באינטרנט תמורת צמצום מכונות המזל

משרד האוצר עשוי להעניק למפעל הפיס את מה שהוא דורש כבר שנים - להיכנס לתחום הדיגיטל, כלומר לערוך הגרלות לוטו והימורים נוספים באינטרנט ובטלפונים הסלולריים, זאת בתמורה לצמצום מספר מכונות המזל שלו.

נושא מכונות המזל האלקטרוניות של מפעל הפיס יעמוד בחודשים הקרובים במוקד קרב אדירים בין משרד האוצר לבין מפעל הפיס. ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צפויה להמליץ לשר האוצר משה כחלון לבטל או לצמצם באופן ניכר את מספר מכונות המזל הללו. ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי שר האוצר תומך מאוד בביטול המכונות האלה, שמפעל הפיס מפעיל בהיתר משרד האוצר, וכי אפילו מנכ"ל הפיס עד חודש מרץ אלי דדון תמך בביטול המכונות, ואולם עמדתו נדחתה בידי יו"ר הפיס עוזי דיין.

בפיס קוראים לתחנות האלה "פייס פלייס", וממש כמו בווגאס, המהמרים של הפיס נכנסים לחדר סגור, מתנתקים מאור היום ומהעולם החיצון, מתחילים לגלגל את המספרים, ומפסידים פעמים רבות את כל כספם. הפיס צפוי להפעיל את מערך הלוביסטים שלו ולמשוך בחוטים פוליטיים, עד לראש הממשלה עצמו, כדי להשאיר את המכונות הללו על כנן. אולם בסופו של דבר נראה שתושג הפשרה שלפיה מספר המכונות יצומצם והפיס ייכנס לדיגיטל.

צילום: מיכאל קרמר

ממנועי הרווח הגדולים

להנהלת הפיס, בראשות דיין, מינוי אישי של ראש הממשלה, יש סיבות טובות להתנגד לביטול המכונות. ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי 500 המכונות של מפעל הפיס הן ממנועי הרווח המשמעותיים ביותר של החברה, ומכניסות לו יותר מחצי מיליארד שקל בשנה. מפעל הפיס השקיע כ־50 מיליון שקל בהקמת המכונות. לפי דברים שאמר סמנכ"ל הכספים של הפיס דב קרומר בפני ועדת הביקורת של המפעל לפני שנה, "מדובר במוצר הכי רווחי במפעל הפיס, שבתוך חודשיים החזיר את ההשקעה".

הרווח מהמכונות הללו מהווה יותר משליש מהרווח של מפעל הפיס כולו. ובניגוד למוצרים אחרים של הפיס, כמו כרטיסי המנוי שיש ל־480 אלף משפחות, הרווח מהמכונות הוא הרבה מאוד כסף על גבם של מעט אנשים יחסית, ובעיקר בשכונות חלשות במיוחד. אחת הסיבות לרווחיות האדירה של המכונות היא ההוצאות הנמוכות הכרוכות בהפעלתן.

מכונות המזל הושקו על ידי הפיס ב־2005. כמות המכונות אמנם לא השתנתה מאז, אולם ההכנסה מהן גדלה משמעותית. אם לפני עשור הן הכניסו למפעל הפיס כ־160 מיליון שקל, ב־2015 הן הכניסו לפיס 602 מיליון שקל, כלומר זינוק של 275% בתוך עשור, והכנסות של יותר ממיליון שקל למכונה כל שנה. מבחינת רווחיות, המכונות הללו רווחיות במיוחד. בניגוד להגרלות האחרות של הפיס, הרווח נטו מהמכונות גדול מאוד. מתוך הכנסות של 602 מיליון, בידי הפיס נשאר רווח נטו של 517 מיליון שקל בשנת 2015, אחרי תשלום הזכיות והעמלות לבעלי התחנות והמפיצים.

יו"ר מפעל הפיס עוזי דיין. רוצה הגרלות בסלולר צילום: עמית שעל

לחץ על מפעילי התחנות

על פי החוזה שמפעל הפיס חותם עם הזכיינים - מפעילי התחנות - הם מחויבים לפתוח את התחנות שלהם לא יאוחר מהשעה 11 בבוקר, ולהפעיל אותן ברציפות במשך 15 שעות לפחות. כלומר אם בעל התחנה פותח אותה ב־9 בבוקר, היא חייבת להיות זמינה למהמרים עד לחצות הלילה. מפעיל תחנה שלא עומד ביעדי המכירות שמכתיב דירקטוריון הפיס או המפיצים האזוריים של הפיס נמצא בסכנת איבוד המכונות שלו בתוך שבועיים. המפיצים האזוריים מחלקים יעדים שבועים, חודשיים ורבעוניים לבעלי התחנות שיש להם מכונות, לרוב 2–3 מכונות בכל תחנה כזו. יעד המכירות לשנת 2016 עומד על 630 מיליון שקל, כלומר כ־1.3 מיליון שקל לכל מכונה בממוצע.

לבעלי התחנות יש אינטרס מובהק להגיע ליעד הזה, שכן הם בסכנה שייקחו מהם את המכונות. ואם יש משהו שמפעילי התחנות יודעים, כפי שמעיד על כך גורם בתוך הפיס בשיחה עם "כלכליסט", הוא שהרווחה הכלכלית של בעל תחנה עם מכונות גבוהה בהרבה מבעל תחנה בלי מכונות. ממפעל הפיס נמסר: "לא מוכרת הנחיה של שר האוצר לבטל את המכונות. יש תוכנית של הפיס לשינויים בהפעלת המכונות אבל משרד האוצר לא טרח עד כה לזמן דיון בעניין זה".