דו"ח מבקר המדינה עשוי להביא לגל תביעות נגד רשות האכיפה והזוכים

דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס, יוסף שפירא, שפורסם אתמול, עתיד לעורר גלים במערכת המשפטית כולה וברשות האכיפה והגבייה – הידועה כהוצאה לפועל, בפרט.

בדו"ח התגלו ליקויים חמורים באופן ניהול התיקים וחישובי הריביות בהוצאה לפועל, עד כדי "פגיעה של ממש בחייבים שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן".

באופן מפתיע (או שלא), הרי שמרבית הליקויים נפלו בתיקים של גופים וגורמים חזקים, כגון בנקים נותני משכנתאות ו/או רשויות מקומיות, שניהלו עשרות אלפי תיקים בשיעור ריבית שגוי וגבוה באופן משמעותי מהשיעור המותר על פי חוק - ואשר לחייב, האזרח הקטן, קשה היה להתמודד מולם ו/או לגלות את הטעות.

הבעיה מתחדדת כאשר אנו למדים מהדו"ח כי כי בסה"כ 8% מהחייבים בתיקי ההוצאה לפועל מיוצגים, זאת אל מול שיעור יצוג אבסולוטי (93%) של הגופים הגדולים בהוצאה לפועל.

הוצאה לפועל. עומס עבודה בלשכות צילום: תומי הרפז

הדבר מדגיש את חשיבות היותו של אדם מיוצג במסגרת הליכי הוצאה לפועל – על אחת כמה וכמה אל מול הגופים הגדולים אשר הינם בעלי המידע, הכח וההשפעה.

אחד הכשלים עליו מצביע מבקר המדינה הוא בעיית שקיפות – הריבית, שמוזנת על ידי לשכות ההוצאה לפועל בעת פתיחת התיקים, אינה תואמת את שיעור הריבית הנכון על פי חוק, לא קיים מנגנון בקרה על הריבית וחמור מכל, החייבים אינם יודעים מהי הריבית בגינה חוייבו בעת קבלת האזהרה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, ועל כן הם אינם מתגוננים כנגד שיעור ריבית זה.

מתברר כי הציפיה של האזרח כי הגוף אשר אחראי על האכיפה במדינת ישראל ייצג אותו נאמנה ויעמוד על הזכויות המגיעות לו על פי חוק, אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות בפועל – דבר אשר מעיד יותר מכל על חשיבות היצוג המשפטי בהליך ההוצאה לפועל ועל האפשרות לעמוד ולהתמודד עם הגופים החזקים.

הממצאים בדוח מחזקים את עמדתי בדבר הבעייתיות בהליך תביעות על סכום קצוב המאפשר הגשת תביעות בלשכות ההוצאה לפועל, ללא מעורבות של גוף שיפוטי ובהתבסס על מכתב התראה ותחשיב אותו מוציא הזוכה (תביעות לפי סעיף 81 א' 1) ואשר מקנים סמכויות נרחבות ללשכות ומזכירויות ההוצאה לפועל מחד וכח עצום לזוכה, מנגד.

בדיקה מדגמית אותה ערך מבקר המדינה העלתה ממצא קשה ביותר לפיו במרבית לשכות ההוצאה לפועל, שיעור התיקים אשר נפתחו באופן לקוי – גבוה משיעור התיקים אשר נפתחו בהתאם לחוק. מדובר על נתון אשר אי אפשר להשלים איתו ואשר אמור להדליק נורה אדומה אצל גורמי אכיפת החוק – ואצל החייבים אשר חובם תפח בעשות ומאות אחוזים – וזהו המקום לבחון את גובה החוב.

כאשר אנו עדים לכך שמדי יום נפתח מספר אסטרונומי של כ–1,000 תיקי הוצאה לפועל, וכי בסה"כ קיימים כ–2.7 מיליון תיקי הוצאה לפועל קיימים ובהם גובה חובות של מיליארדי שקלים, נראה כי מדובר בעומס עבודה שאין באפשרות הלשכות לעמוד בו.

כך גם נראה כי תוצאות הדו"ח מחזקות את הרפורמות אותן מנהיגה שרת המשפטים שקד לאחרונה, שמטרתן היא הקטנת כמות תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים בלשכות, הפניית חייבים רבים יותר להליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון והקמת גוף שיפקח על כל אלו. זאת, מאחר שנראה כי בהיקף החובות הקיים וכן מספר תיקי ההוצאה לפועל המנוהלים, חייבים למצוא דרך אחרת, ראויה ופשוטה יותר, לגביית חובות.

כאמור, תוצאות הדו"ח מעידות כי ייתכן ובמהלך השנים נפתחו, נוהלו ואף נסגרו תיקים רבים שבפועל נגבו בהם סכומים משמעותיים מעל אלו שמותר היה לזוכה לגבות בהוצאה לפועל.

נראה כי הדו"ח עשוי להביא לגל של תביעות ובדיקות של נכונות בתחשיבים בתיקי ההוצאה לפועל, הן כנגד הזוכים בתיקים השונים והן כנגד רשות האכיפה, לצורך השבת כספים אשר נגבו ביתר מחייבים – ושלא כדין.

נכון יעשו החייבים, וכך גם אני מתעתדת לעשות במשרדי, אם יקפידו על בדק בית מקיף ורציני לגבי אופן חישוב הריביות בתיקים.

טל פינק, עורכת דין ומגשרת, עוסקת בפשיטות-רגל ובדיני משפחה, מנהלת פורום פשיטות-רגל ופורום בתי המשפט באתר הפורומים המשפטיים