ביהמ"ש המחוזי בחיפה: קודי חוקי, תוכנות ההרחבה לא

במסגרת ההסכם, הזוג צחי ודלית שביט, המנהלים חנות מוצרי חשמל בחיפה, התחייבו להפסיק את ההתקנה והמכירה של ממירים שעליהם מותקנת פלטפורמת קודי, ואף התחייבו לשלם קנס בגובה 50 אלף שקל במידה וימצא שהפרו את ההסכם.

לפי כתב התביעה, השניים מכרו לאורך החודשים האחרונים כ-1,200 ממירים מבית חברת Autxtek, בשווי כולל של 700 אלף שקלים, עליהם הותקנו הרחבות פיראטיות כגון XBMC ISRAEL, גוזלן, סדרות ו-MOVIEX. זיר"ה הגישו צו מניעה כנגד הזוג שביט בתחילת חודש פברואר. בתוך כשבועיים התנהל דיון במעמד שני הצדדים, והזוג שביט וזיר"ה הגיעו תוך זמן קצר להסכם פשרה, שהתקבל היום (א') על ידי השופטת אורית ויינשטיין בבית המשפט המחוזי בחיפה.

מכיוון שמדובר בהסכם פשרה, הוא לא מהווה תקדים משפטי כך שהוא אינו משפיע על מעמדה של קודי בישראל. בהסכם בין שני הצדדים נקבע כי התקנה מראש של אפליקציות שזמינות להורדה בצורה חוקית דרך חנות גוגל פליי לא תחשב להפרה של ההסכם – וקודי עומדת בקריטריון הזה. ועדיין, מדובר בהסכם יוצא דופן משום שהפעם זיר"ה אינה יוצאת כנגד אתרי התוכן, אלא נגד מפיצי חומרה שלכאורה עודדו הורדת תכנים לא חוקיים.

תוכנת קודי זמינה להורדה בצורה חוקית ברחבי העולם. התוכנה מתפקדת בעיקר כנגן מדיה נוח ולא כמערכת הפצת תכנים יותר, אבל בישראל היא נמצאת תחת התקפה מצד ארגון זיר"ה. כך למשל, לפני כשלושה שבועות הארגון הביא לסגירת של קהילת פייסבוק ישראלית שעסקה בקודי וכללה אלפי אנשים.

עו"ד ערן פרזנטי ממשרד מ. פירון, המייצג את זירה, ציין כי מטרת ההסכם הוא לא לתקוף את קודי, דווקא, אלא את התוכנות הפיראטיות האחרות, כגון 'גזלן'. "קודי לא היה על השולחן. יבוא יום ואולי בית המשפט יצטרך להכריע האם קודי נעשה על מנת לעודד הפרה, והאם יש לאסור על התוכנה הזאת. אנחנו כרגע לא מנסים להאבק בקודי או בסטרימרים, אלא בהפרת זכויות יוצרים של התכנים של החברות שאנו משרתים".

מתוך חשש שנציגי זכויות יוצרים יתחילו לתקוף את קודי וחמור מכך, את מפיצי החומרה המתקינים את קודי על מכשיריהם, כפי שאכן נעשה במקרה זה בישראל, נציגי הקהילה הכריזו לאחרונה שהם יצאו במאבק כנגד הפצת תכנים לא חוקיים דרך הפלטפורמה.

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר ל"כלכליסט": "העקרון לפיו יש 'תוכנות לא חוקיות' או 'תוכנות אסורות בהפצה' הוא עקרון בעייתי במשפט הישראלי. ברור שאדם שמעודד אנשים אחרים להפר זכויות יוצרים נוקט בהתנהגות פסולה מוסרית, אבל מכאן ועד להוציא צו כנגד הפצה של תוכנה שלא בוצע בה כל שימוש לרעה יש מרחק אדיר".

קלינגר ציין כי למשל, במקרה המפורסם של בית המשפט העליון שפסק בנושא של תוכנת גרוקסטר, במקרים שבהם יש רק "אווירה" של הפרת זכויות יוצרים, הדבר לא יטיל אחריות על מפתחי ומפיצי התוכנה. הוא הוסיף בדאגה: "ההתמודדות עם זיר"ה וגופים אחרים שפועלים בצורה אגרסיבית כנגד חדשנות טכנולוגית אינה עניין זול, ומי שמעוניין לאתגר את העמדה המשפטית שלהם יצטרך גב משפטי רחב".