גם כתב אישום לא עצר אותו: איך דוד אדרי כבר שווה 100 מיליון שקל?

שחקן הנוסטרו דוד אדרי, שהפך לדמות דומיננטית בשנים האחרונות בשוק ההנפקות המקומי, שווה לפי הערכות בשוק ההון כבר יותר מ־100 מיליון שקל. אחת האינדיקציות הבולטות לכך היא שאדרי, שמתחזק פעילות נוסטרו משגשגת תחת החברות דסיליון וטרסיליון, ממשיך לככב על גבי דפי התשקיפים של גיוסי האג"ח. זאת אף על פי שהחל מנובמבר האחרון, רק שחקני נוסטרו בעלי הון עצמי של יותר מ־50 מיליון שקל יכולים להשתתף בשלב המוסדי של ההנפקות וליהנות מעמלת ההתחייבות המוקדמת.

עד יוני 2011 אדרי היה מוכר בעיקר כסוחר השקעות מבריק ששמו נקשר לחשד לפעילות מפוקפקת של הרצת ניירות ערך בעת שעבד בבית ההשקעות פסגות. החל מאותו חודש התחיל אדרי להופיע על תשקיפי גיוסי חוב כמשקיע מסווג שנהנה מהנחות כמשקיע מוסדי, מה שאפשר לו לעשות סיבובים מהירים בשוק ההנפקות תוך גזירת קופון ההנחה.

כיצד הצליח אדרי, שרק שנה וחצי קודם לכן, בפברואר 2010, נאלץ לעזוב את פסגות לאחר שנעצר על ידי רשות ניירות ערך, להיכנס להגדרת משקיע מוסדי? התשובה לכך נעוצה, לא נעים להודות, בפאשלה של רשות ניירות ערך, שהרחיבה את הגדרת המשקיע המסווג והחילה אותה גם על שחקנים שיכולים להשתתף בשלב המוסדי של הנפקות.

עצמאי וטוב לו

דרך חתחתים לשלב המוסדי

עד יוני 2011 רק מנהלי כספי ציבור, חתמים ושחקני נוסטרו עם הון עצמי של יותר מ־50 מיליון שקל יכלו ליהנות מהנחת ההתחייבות המוקדמת בשלב המוסדי. אלא שרשות ניירות ערך, אז תחת היו"ר פרופ' זוהר גושן, הרחיבה את הגדרת המשקיע המסווג וכללה בתוכה גם משקיעים בעלי שנה של ניסיון בשוק ההון וביצוע של לפחות 30 עסקאות בשוק מדי רבעון.

אדרי, ששימש עד פברואר 2010 כסמנכ"ל הברוקראז' בפסגות, היה באותה תקופה מובטל טרי שאף בית השקעות לא היה יכול להעסיק כשכיר ושרשות ניירות ערך סירבה להעניק לו רשיון של חתם. במקביל לחקירת רשות ניירות ערך ושיקולי הפרקליטות אם להגיש נגדו כתב אישום (לבסוף הוגש כתב האישום, הסיכומים במשפט כבר הוגשו ובימים אלו ממתינים להכרעת הדין), העסיק את עצמו בפעילות נוסטרו שלא נתונה לפיקוח רגולטורי.

דוד אדרי צילום: עמית שעל

אדרי ביקש למצוא דרך לחזור להיות שחקן בשלב המוסדי של ההנפקות בשוק, הפעם לא כשכיר אלא כעצמאי. אלא שעד יוני 2011 הוא לא יכול היה לעשות זאת כיוון שלא היה ברשותו את ההון העצמי הדרוש — 50 מיליון שקל. לא שאדרי זקוק לרחמים. עת עזב את פסגות הוא נחשב לאחד השכירים העשירים בשוק ההון. כסמנכ"ל דומיננטי הוא השתכר, לפי הערכות, כ־10 מיליון שקל בשנה בשנים האחרונות לעבודתו. אף על פי כן, הונו העצמי לא הגיע לכדי הסכום המינימלי הנדרש, ורק בזכות הפרצה בחוק נכנס אדרי לשלב המוסדי של ההנפקות.

תחת עיניה הפקוחות של רשות ניירות ערך, הצליח אדרי להפוך לאימפריית נוסטרו שלא מביישת שחקני נוסטרו ותיקים כמו אייל בקשי או עדי סולימן.

השיטה שעל בסיסה עובדים אדרי ושחקני נוסטרו כדוגמתו פשוטה: חיפוש הנפקות אג"ח של חברות טובות היוצאות בגיוסים בדירוגים גבוהים. ביצוע עסקת שורט על האג"ח לפני ההנפקה ולאחר מכן הזרמת ביקושים של עשרות מיליוני שקלים בשלב המוסדי וגזירת קופון על הפער בין מחיר האג"ח בשוק למחיר בהנפקה שכולל הנחת התחייבות מוקדמת. הסיבה לבחור בהנפקות חזקות היא שקיים פער של כמה ימים בין השלב המוסדי לציבורי שבמהלכו שינויים מאקרו־כלכליים יכולים להפיל את שוק האג"ח ולמנוע משחקני הנוסטרו להיפטר מהסחורה. על פי רוב, שחקנים אלו עובדים תחת רמות מינוף גבוהות מאוד תוך שהם מקבלים הלוואות גדולות לזמן קצר מהמערכת הבנקאית בתמורה לבטוחות.

הבעיה עם התחזקות שחקני הנוסטרו היא שבמובנים מסויימים הם יוצרים עיוות בשוק הנפקות האגח בגלל הראייה קצרת הטווח שלהם. בעוד שמנהלי כספי הציבור, גופי הפנסיה וקרנות הנאמנות מתמחרים את הריבית בהנפקה על בסיס רמת הסיכון ויכולת הפירעון, שחקן הנוסטרו מחפש לעשות סיבוב מהיר בהנפקה ולכן עשוי להזרים ביקושים בריבית נמוכה כדי לזכות בסחורה. זאת תוך שהוא דוחק החוצה את מנהלי כספי הציבור. כך נוצר תמחור בעייתי של הסיכון.

במקור ביקשו ברשות ניירות ערך לאסור לחלוטין על שחקני נוסטרו לקחת חלק בשלב המוסדי ולאפשר מתן הנחה רק למנהלי כספי ציבור אך בשל קושי לסגור היום הנפקות בלעדיהם (בין היתר בגלל מגבלות רגולטוריות שמושתות היום על הגופים המוסדיים) וצורך בנזילות נכנעו בסוף ברשות ללחץ החתמים והשאירו את שחקני הנוסטרו הגדולים (מעל 50 מיליון שקל הון עצמי) במשחק.

כוח בציבוריות

על קולו של משקיע פרטי

בימים אלו מתנהל המשפט כנגד אדרי בפרשת החשד להרצת ניירות ערך. בפברואר האחרון, לאחר שנים של שתיקה מצדו, הוא יכול היה להתבטא במסגרת עדות שנתן בבית המשפט. אדרי התייחס אז להקלטות שלו שחשפה רשות ניירות ערך שלפיהן הוא מתהדר מול מנהלים בפסגות כיצד השפיע לכאורה על השוק בעסקאות שעשה בתיק הנוסטרו של פסגות. "למה אמרתי את זה? זה כבר לקוח מתחום הפסיכולוגיה. הייתי ילד בן 31. ניסיתי לחשוב שמשהו באמת תלוי בי. שאני גדול, שאני משפיע, שאני עוצמתי וחזק. רציתי הכרה".

נדמה כאילו עזיבתו בעל כורחו את תפקידו בבית ההשקעות פסגות בצל חקירת הרשות עשתה לאדרי רק טוב. אם ביוני 2011 לא היה ברשותו הון עצמי של 50 מיליון שקל, היום הוא שווה כבר יותר מ־100 מיליון שקל. בנוסף, באחרונה עלה שמו לכותרות כאשר כבעל מניות מיעוט מהותי בדסק"ש מקבוצת אי.די.בי (לפי הערכות אדרי מחזיק בכ־4% מהחברה בשווי של 30 מיליון שקל) הכריז כי יתנגד לשכרו של המנכ"ל החדש גיל שרון וגרם לחברה לדחות את האסיפה שהיתה אמורה לאשר את שכרו.