שובה של הסודה
איך הפכה הסודה ממשקה משעמם של זקנים לטרנד לוהט, ולמה לא בטוח שזה בריא כמו שאתם חושבים
בירכתי חדר האוכל, בעמדה מרופטת עשויה ממתכת, עמדו זקני הקיבוץ ומילאו בקבוקי זכוכית בסודה כדי "לקחת לחדר". זה הזיכרון הראשון שעולה לי כשאני חושבת על סודה, ולכן הופתעתי כשהמרואיין שישבתי עמו לארוחת צהריים במסעדה נחשבת, שף סלב בעצמו, הזמין לעצמו סודה. גם חברה מעודכנת ביקשה לשתות סודה בבית קפה אופנתי, ולבסוף גם אני נכנעתי למה שמסתמן כטרנד - והזמנתי סודה.
"כן, סודה היתה פעם משקה לזקנים שאסור להם לצרוך סוכר, והפכה להיות משקה מתוחכם", מסכים גורם מרכזי בשוק המשקאות הקלים. הוא מעדיף להישאר בעילום שם כי "זה נושא רגיש, אנשים שותים היום יותר סודה במקום קולה ומשקאות מתוקים אחרים. אם תראי שני אנשים בוגרים בבית קפה, אחד יושב עם בקבוק קולה והשני עם בקבוק סודה, מה תחשבי על כל אחד מהם? זה עם הקולה ייראה לך כמו מישהו שמשחק כדורגל בשכונה, וההוא עם הסודה ייתפס בעינייך כמתוחכם יותר".
איך זה קרה?
"ישנו העניין הבריאותי כמובן, כיום אנשים מחפשים תחליפים למשקאות הממותקים הרגילים. לכן יצרניות הסודה מוציאות עוד ועוד משקאות בלי סוכר ובלי טעמים נושאי קלוריות. שנית, מותגי המים המינרליים המוגזים הפכו את השתייה של מים מוגזים ללגיטימית. ברגע שלשבת במסעדה עם בקבוק סן פלגרינו או פרייה נחשב למתוחכם, גם הסודה הרוויחה מהדימוי החדש".
נתוני חברת נילסן מראים כי מכירות קטגוריית הסודה עלו כמעט ב־10% בשנים 2013–2015. את העלייה החדה ביותר רשמה הסודה של חברת קינלי, שמכירותיה עלו ב־25% בין 2014 ל־2015, לאחר עלייה יפה של 20% בין 2013 ל־2014. למרות העלייה החדה, מנהלי השיווק של היצרנית, החברה המרכזית למשקאות שאחראית גם על קוקה־קולה בישראל, ממלאים פיהם מים - או סודה - ומסרבים לדבר עם התקשורת בנושא, אולי מפני שהעלייה במכירות הסודה באה על חשבון הקולה ושאר המשקאות הממותקים של החברה.
קפיצה בפריפריה
טל מלכה, מנהלת השיווק של יפאורה תבורי המשווקת את מותג הסודה שוופס, אומרת כי מגמת המעבר ממשקאות ממותקים לסודה מוכרת לה היטב. "לפני שנה וחצי אפילו שינינו את עיצוב הבקבוק כדי שיראה כמו משהו שכיף להזמין במסעדה או בבית קפה", היא אומרת.
אור אוחנה ממאפיית לחמים מספר שבבית הקפה שלהם, ברחוב החשמונאים בתל אביב, נרשמה עלייה של 50%–60% במכירות הסודה בין 2014 ל־2015, וגם בתי קפה נוספים מדווחים על נתונים שמראים שהסודה חזרה לעניינים.
"בחודשי הקיץ האחרונים היתה עלייה של יותר מ־25% בהזמנת משקאות סודה בסניפים", מספר ניר קודיש, מבעלי רשת פרש קיטשן, שלה 12 סניפים בפריסה ארצית. גם ברשת קפה קפה, רשת בתי הקפה הגדולה בארץ שלה 152 סניפים, שמו לב לעלייה במכירות הסודה. "ממאי 2014 ועד מאי 2015 חלה עלייה של כ־20% בהזמנת משקאות סודה", אומר נעם צימרמן, מנכ"ל הרשת. "נתון מענין הוא שלעומת הסניפים בתל אביב, שם העלייה בצריכת הסודה מתונה יחסית, העלייה משמעותית ועקבית יותר בערי הפריפריה".
סודה למה?
"בתל אביב תרבות שתיית הסודה לצד האספרסו אינה חדשה. נראה שלאחרונה המנהג הזה משתרש גם בערים נוספות ברחבי הארץ".
עדיף מהחלופה
הדיאטנית הקלינית יעל ברנר מצדדת בטרנד. "ברור שזה עדיף על משקאות ממותקים, זה כמעט כמו מים. מי שמתקשה לשתות מים יכול למהול בסודה מיץ תפוזים, או להכין קוביות קרח ממיץ ולהכניס אותן לסודה. כך יתקבל משקה שמבחינה קלורית עדיף על מיץ בלבד".
רק הנטורופתיה מצננת את ההתלהבות. "אנשים פשוט מחפשים תחליף למשקאות ממותקים, משהו שנראה להם יותר בריא", אומרת הנטורופטית דנה ביק־שנוני. "מי שרגיל שרוב הנוזלים שנכנסים אליו לגוף הם לא מים, מחפש משהו אחר, בלי הסוכר, אבל הבריאות של הסודה יחסית מאוד.
"סודה היא מים עם פחמן דו־חמצני. זה גז שמטרתו לצאת מהגוף, אז להכניס אותו באופן מלאכותי זה קצת מנוגד לאיך שהגוף עובד. סודה גם מעלה את רמת החומציות בגוף בגלל הפחמן הדו־חמצני, ואנשים עם מערכת עיכול רגישה יכולים לסבול מתוספת הגזים ואפילו להגיע לרמה של הפרעה בספיגת המזון".
לסיכום, לא מומלץ?
"ברור שעדיף לשתות סודה מאשר משקה ממותק, אבל אני בהחלט לא ממליצה שזה יהיה המשקה העיקרי במשך היום באופן קבוע, בוודאי לא במקום מים".
