מחקר: רק הקבוצות הבכירות מרוויחות משוק העברות השחקנים
המחקר, שנערך על ידי סטיבן סיזמאנסקי, מרצה לניהול ספורט באוניברסיטת מישיגן, מצא ש"חלק משמעותי משוק ההעברות נשלט על ידי הקבוצות הבכירות שהשחקנים הבכירים עוברים ביניהן"
14:4318.10.15
מערכת העברות השחקנים בכדורגל שמגלגלת 3 מיליארד יורו בשנה, ונועדה לחלק מחדש את ההון בקרב הקבוצות, מיטיבה רק עם כמה קבוצות בכירות, כך גורס מחקר חדש.
קראו עוד בכלכליסט:
מתיו ולאבואנה. "חוקי ההעברות נוטים להגביל את התחרות בין הקבוצות ולא לקדם אותה, שלא לדבר על כך שהם כמעט ולא עושים דבר לתמוך באיזון התחרותי, הסולידריות או היציבות של הקבוצות", צילום: איי אף פי המחקר, שנערך על ידי סטפן סיזמאנסקי, מרצה לניהול ספורט באוניברסיטת מישיגן, מצא ש"חלק משמעותי משוק ההעברות נשלט על ידי הקבוצות הבכירות שהשחקנים הבכירים עוברים ביניהן". מעט מאד מחלחל למטה, מוסיף סיזמאנסקי.
בו זמנית, המערכת שמפוקחת על ידי פיפ"א מגבילה את חופש התנועה של השחקנים. עוד מצא המחקר כי שחקני הכדורגל, שחלקם מתמודדים עם הטרדות אם הם מתלוננים על הלנת שכר, צריכים לפנות למערכת גישור "איטית ומסורבלת" כדי להיחלץ מחוזים מחייבים.
"מעבר לכך שמערכת ההעברות אינה הוגנת כלפי השחקנים, היא גם מקדמת את ההיפך משהתכוונו", כתב סיזמאנסקי, ממחברי הספר המצליח Soccernomics. "היא שומרת על הדומיננטיות של הקבוצות הבכירות בכך שהיא מבטיחה שהן היחידות עם שריר פיננסי שבזכותו הן יכולות להרשות לשלם את דמי ההעברה עבור השחקנים הטובים ביותר".
איגוד השחקנים FIFPro המייצג 65 אלף שחקנים מרחבי העולם, הגיש תלונה נגד מערכת ההעברות לנציבות האירופית, בטענה שמדובר במערכת לא תחרותית, לא הוגנת ולא חוקית. באיגוד, שהזמינו את הדו"ח של סיזמאנסקי המתפרש על פני 20 עמודים, מבקשים מהנציבות לחקור כיצד חוקי ההעברה של פיפ"א פוגעים בשחקנים וכן בקבוצות קטנות ובינוניות והאוהדים שלהן.
שורשי חוקי ההעברות בכדורגל הם מ-1890, אז הוצגו על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית בניסיון לפצות קבוצות קטנות על שחרור שחקנים לטובת הקבוצות הגדולות יותר. אולם לטענתו של סיזמאנסקי החוקים, שעודכנו ב-2001 על ידי פיפ"א והנציבות במטרה להבטיח "איזון תחרותי", אינם עובדים.
מערכת התאמת ההעברות (Transfer Matching System) של פיפ"א מצאה כי 25 הקבוצות הגדולות בעולם ייצגו בין 2011-2013, בין 51%-58% מהוצאות העברות.
בפרמיירליג האנגלית, שמכניסה מיליארדים בכל שנה, 72% מדמי ההעברה הוחלפו בין 20 הקבוצות החברות, כך לפי סיזמאנסקי המצטט מחקר מ-2014 של פירמת רואי החשבון דלויט. 8 מיליון ליש"ט בלבד מהתשלומים – פחות מ-1% - הועברו ל-48 הקבוצות בליגות השלישית והרביעית של אנגליה. קשה לקבוצות קטנות ובינוניות להרוויח ממערכת העברות, מכיוון ש"במידה רבה מדובר בהגרלת לוטו", שמחוץ לשליטתן, מוסיף סיזמאנסקי.
עוד הוא מציין כי המערכת יוצרת גם מחסום כניסה עבור קבוצות שמנסות לפרוץ למעגל הפנימי של הקבוצות הבכירות. בין 2009-2011 הוציאה מנצ'סטר סיטי 357 מיליון ליש"ט על דמי העברה ועוד 390 מיליון ליש"ט נוספים על משכורות במטרה להתחרות על אליפות הפרמיירליג.
"חוקי ההעברות נוטים להגביל את התחרות בין הקבוצות ולא לקדם אותה, שלא לדבר על כך שהם כמעט ולא עושים דבר לתמוך באיזון התחרותי, הסולידריות או היציבות של הקבוצות", נכתב בדו"ח.
לדבריו של סיזמאנסקי, דמי ההעברות היו יכולים להיות נמוכים בהרבה אם היו מבוססים באופן בלעדי על עלות הכשרת השחקן עבור הקבוצה. בדרך זו המערכת תהיה גם תחרותית יותר. מחקר מ-2013 של KEA European Affairs מצא שרק 1.8% מדמי ההעברה באירופה משולמים לקבוצה הקודמת של השחקנים בתשלומי סולידריות.
סיזמאנסקי ממשיך ומזהיר כי החוקים של פיפ"א מאכזבים אלפי שחקני כדורגל מרחבי העולם מכיוון שהם כובלים אותם לקבוצות בניגוד לרצונם.
בסקר מ-2012 שערכו ב- FIFPro בקרב 12 מדינות, נמצא כי 42% מהשחקנים לא קיבלו משכורת בזמן ובשליש מהמקרים המשכורות הגיעו באיחור של למעלה משלושה חודשים. כבולים על ידי חוקי ההעברות, חלקם ספגו הטרדות לאחר שהתלוננו: 16% אולצו להתאמן לבד בשעות לא נוחות כמו חצות, 12% היו קרבנות של מעשי אלימות ו-10% היו קרבן לבריונות.
"המערכת הנוכחית היא נטל עבור השחקנים", אומר סיזמאנסקי. "הקבוצה יכולה להפעיל לחץ על השחקן על מנת להשיג את המטרות שלה, בעוד שבפני השחקן עומד אפשרויות מצומצמות אם הקבוצה לא מכבדת את החוזה".
שחקן שעוזב קבוצה בלי אישור, עשוי לספוג קנס הגבוה פי 10 מהשכר שלו, כך על פי פסק בוררות מ-2009 במקרה של שחטאר דונצק והשחקן הברזילאי מטוזלאם פרנסלינו דה סילבה. בית המשפט הגבוה בשוויץ פסק בסופו של דבר כי הפסיקה היוותה הגבלה מוגזמת על החופש שלו.
כריסטיאנו רונלדו. קבוצות החובבים הראשונה שבה שיחק רונאלדו, אנדוריניה, קיבלה תו שי לרכישת ציוד ו-20 כדורים על שחרור השחקן, בעוד שהקבוצה הבאה שלו נשיונל הרוויחה 22,500 יורו כפיצוי. עסקאות פיננסיות קשורות הכניסו סכום מוערך של 22.1 מיליון יורו למשקיעים, לסוכנים ולבנקים צילום: אי פי איי
כמה כסף שרונלדו ייצר חזר לקבוצות שחינכו אותו?
המחקר גם התמקד במעברו של כריסטיאנו רונלדו כדי להראות את העיוותים שיוצרת המערכת. אז מי קיבל מה מההעברות של כריסטיאנו רונלדו, ומה זה אומר על הכישלון של מערכת ההעברות להגן על תעשיית הכדורגל המקצועית?
ב-FIFPro אספו ובדקו נתונים פיננסיים משורה של מקורות, מהם עולה כי מנגנון הסולידריות (חלוקה חוזרת של ההכנסות) או תופעת החלחול למטה בפירמידת הכדורגל היא מיתוס.
הדוגמה הזו מדגישה פעם נוספת מה שהמחקרים הוכיחו: דמי ההעברה מסתובבים רק בקרב מספר מצומצם של קבוצות בכירות, סוכנים וצד שלישי.
מנצ'סטר יונייטד הרוויחה 94 מיליון יורו מהמעבר של רונלדו לריאל מדריד ב-2009 – יותר מפי 8 ממה שספורטינג קלאב דה פורטוגל הרוויחה עבורו 6 שנים קודם לכן.
מרוויחים נוספים מהמעברים של רונלדו כוללים קרן השקעות שרכשה ב-2002 אחזקה בזכויות ההעברה שלו מספורטינג ובנקו סנטנדר, שב-2009 סיפקה הלוואה לשש שנים שאפשרה לריאל מדריד לממן את החתמתו.
קבוצות החובבים הראשונה שבה שיחק רונאלדו, אנדוריניה, קיבלה תו שי לרכישת ציוד ו-20 כדורים על שחרור השחקן, בעוד שהקבוצה הבאה שלו נשיונל הרוויחה 22,500 יורו כפיצוי. עסקאות פיננסיות קשורות הכניסו סכום מוערך של 22.1 מיליון יורו למשקיעים, לסוכנים ולבנקים.
