זה מה שקורה כשמועדון כדורגל נהפך לחברה מסחרית
מ-2008 ארסנל רשמה רווחים של 226 מיליון ליש"ט, זה מה שחשוב לבעלים. הפסד מביך כזה או אחר לא משנה לו כל עוד הכסף נכנס לקופת המועדון
מה יהיה עם ארסנל? זו שאלה שנשאלת פעם אחר פעם אחרי עוד הפסד מביך לאולימפיאקוס/פרטיזן בלגרד/סטוק סיטי/בארנט FC זה לא משנה. הרי ההפסד המביך, שנובע מחוסר הכנת הקבוצה או סתם אדישות בלתי מתקבלת לדעת, שם כדי להישאר - רק שם הקבוצה משתנה.
אלכס אוקסלייד צ'מברליין. אולי היה יכול להצליח הרבה יותר במועדון שהיה איכפת לו מניצחונות צילום: איי פי אבל במוסד הכדורגל המכובד הזה שנקרא ארסנל, ההפסד המביך הזה לא משנה לבעלי המועדון, סטן קרונקי.
למה?
מ-2008 ארסנל רשמה רווחים של 226 מיליון ליש"ט. עתודת המזומנים של המועדון עומדת על 193 מיליון ליש"ט. אלו מספרים דמיוניים עבור מועדון כדורגל. לשם השוואה, למנצ'סטר יונייטד יש את עתודת המזומנים השנייה הכי גדולה בפרמיירליג - והיא עומדת על 66 מיליון ליש"ט בלבד. ה-193 מיליון ליש"ט הללו, שאחרי קיץ ללא פעילות נרחבת בשוק העברות, עוברים את ה-200 מיליון ליש"ט, ושווי ערך ל-40% מרזרבות המזמונים של כל הפרמיירליג, ליגת הכדורגל העשירה בתבל.
אפשר לקרוא הרבה יותר ובפירוט רב יותר על הפיננסים של ארסנל כאן:
עכשיו, תאמרו שבעשור האחרון המועדון בנה אצטדיון חדש והביא מספר שחקנים טובים מאוד אבל זה נכון גם ליובנטוס ובאיירן מינכן והן קבוצות מוצלחות הרבה יותר. בתקציב שהוא בסדר גודל של ארסנל.
השורה התחתונה היא שארסנל לא עושה מספיק עם המשאבים שיש לה. הבלמים לא באיכות הכי גבוהה, הקישור דליל באופן מגוחך וההתקפה תלויה בשני גאונים הפכפכים. אין עומק אמיתי בסגל והמנג'ר, ארסן ונגר, שהחליט בתחילת העונה שהסגל שלו הוא מהטובים שהיו לו בכל הזמנים למרות שכולם מסביבו אמרו שזה לא נכון, תקוע מבחינה טקטית איפשהו ב-2003.
אבל ונגר שומר על העבודה שלו (8 מיליון ליש"ט בשנה - מספר 3 באירופה). למה? השורה התחתונה מראה על רווח של כ-25 מיליון ליש"ט בעונה שעברה ובכלל, רווחים של יותר מ-225 מיליון ליש"ט מאז 2008. וזו השורה התחתונה החשובה ביותר לבעלים של מועדון שלא ממש מעוניין בהצלחה אם היא תעלה לו כסף.
מועדון עם אמביציות אמיתיות, שמנוהל על ידי אנשי כדורגל, היה דורש שינוי, חיזוק ותצוגות טובות יותר, שיגרמו לגאווה בקרב קהילת האוהדים הענקית שלו. אבל לארסנל, כמועדון, לא איכפת באמת מהתוצאות המביכות. כל עוד הרווחים גדולים, המקום הרביעי יחשב להצלחה. ואם המקום ה-6 יכניס אותה כמו כסף (ועם הסכמי הטלוויזיה החדשים בפרמיירליג ייתכן וזו תהיה אופציה ריאלית), אז הוא גם יחשב הצלחה.
זו הטרגדיה של מועדון כדורגל שחשוב לו יותר להרוויח כסף מאשר להצליח. באנגליה וכאן בישראל.
דינמו חוגגים. מכבי לא כל כך. רצו יותר מאשר בסטמפורד ברידג' צילום: רויטרס
הם גדולים וטובים יותר
ואם כבר הגענו לישראל. ההפסד אמש של מכבי תל אביב לדינמו קייב התקבל בהבנה על ידי רוב האוהדים והצוות המקצועי. "למדנו ונשתפר", אמר סלבישה יוקאנוביץ' המאמן, שהצביע על העובדה שהקבוצה סיימה את המשחק רק עם זר אחד על המגרש. דינמו קייב קבוצה גדולה ומכובדת יותר ממכבי תל אביב עם סגל שמבוסס בעיקר על כישרונות מקומיים, שגדולים, חזקים, מהירים, טכניים ואיכותיים יותר מאשר אלו של מכבי תל אביב.
שחקני מכבי תל אביב כן עמדו נכון על המגרש והמאמץ ניכר כאשר הסטטיסטיקות מראות ששחקני מכבי רצו 103,555 מטרים קולקטיביים, יותר מאשר רצו בסטמפורד ברידג'.
אבל מבחינת איכות קבלת החלטות, השחקנים של דינמו קייב ביצעו כמעט פי 2 יותר מהלכים משמעותיים במגרש על פי הסטטיסטיקות של אופ"א. כמו כן, הם גם רצו 110,189 מטר ביחד, שזה משמעותית יותר מאשר שחקני מכבי. הם השלימו יותר מסירות, באחוזים גבוהים יותר, ביצעו יותר כדרורים יעילים, השיגו יותר מסירות מפתח באזורים מסוכנים ובכלל - בכל פרמטר סטטיסטי משמעותי ניצחו את שחקני מכבי.
החדשות הרעות באמת? על הנייר זה היה אמור להיות המשחק "הכי קל" של מכבי בשלב הבתים של ליגת האלופות.
