"אי השוויון במאה הקרובה יגיע לשיא של כל הזמנים"

"השאלה המרכזית שעלינו לשאול את עצמינו כעת, אינו מה יהיה על מתווה הגז, אלא מדוע האנושות צריכה כל כך הרבה אנשים וכלכלה שצריכה לכלכל את כולם?", בשאלה מעוררת מחשבה זו פתח הערב ההיסטוריון פרופ' יובל נח הררי את דבריו.

נח הררי, מחבר הספרים 'קיצור תולדות האנושות' ו'ההיסטוריה של המחר', הסביר אחר הצהריים (ג') בוועידה הלאומית הכלכלית שנערכה בתל אביב מדוע המאה ה- 21 תהיה מאה של אי שוויון, לפחות כמו במאה ה- 19, אם לא הרבה יותר מכך.

"לא אדבר על מתווה הגז, אלא אתייחס לנושאים עולמיים יותר, וגם כאן לא אסתכל על חמש השנים הקרובות אלא על מאה השנים הבאות", אמר. "במאה ה-21 אנו עשויים להיות עדים לאי השוויון הגודל ביותר שנוצר אי פעם בהיסטוריה האנושית".

"אי שיוויון הוא סטנדרט בחברה האנושית. משחר ימי ההיסטוריה הושתתה החברה האנושית על היררכיות: היררכיות בין קאסטות, בין הורים לילדים, בין גברים לנשים, בין אצילים לפשוטי עם. אבל במאה העשרים השיוויון הפך לערך עליון. אחד הסיפורים המרכזיים של המאה העשרים הוא קריסתן של אותן היררכיות מסורתיות וצמצום הפערים בין המעמדות, בין קבוצות אתניות ומגדרים. אבל כאשר מסתכלים קדימה על המאה ה-21, עושה רושם שההיסטוריה צפוייה לעשות פניית פרסה, והפערים שצומצמו במאה העשרים ייפתחו מחדש עם פערים אף גדולים יותר מאלה שראינו אי פעם בעבר".

"במהפיכה התעשייתית של המאה ה-19, האנושות השתלטה על כוחות חדשים כמו הקיטור, החשמל והרדיו והן אפשרו לחולל מהפיכה בייצור האנושי, ולהביא לייצור זול ויעיל יותר של כלי נשק, כלי רכב ובגדים. אמצעי הייצור החדשים הללו לא התחלקו שווה בשווה בין כל התושבים על גבי הכדור. בריטניה וגרמניה הובילו את המהפכה, בעוד שאר העולם נשאר רחוק ממנה. עבור אלה שנותרו מאחור, לקח עוד מאה או מאה וחמישים שנה לסגור את הפער שנפתח במאה ה-19. מדינות כמו סין והודו סוגרות את הפער הזה רק בתקופה זו ומדינות רבות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית לא מצליחות לסגור אותו אפילו היום.

"במאה ה- 21 כוחות הביו-טכנולוגיה והמחשוב מחוללים שוב מהפיכה משמעותית בייצור האנושי, אלא שמוצרי המהפיכה הזו אינם בגדים, כלי נשק וכלי רכב, אלא גוף, מח ותודעה מלאכותיים. וכמו במאה ה- 19, כך גם במאה ה- 21 לא סביר שאמצעי הייצור יתחלקו באופן שווה בין כל האוכלוסיות. גם הפעם עושה רושם שמספר קטן של מדינות יובילו את המהפיכה הזו ורק מספר קטן של מדינות וגופים יזכו לייצר גופים ומוחות ולמעשה לשלוט בעולם. מי שיישאר מאחור לא יצליח להדביק את הפער כי זהו פער בלתי ניתן לכיסוי. הפער בין מי שלא יודע לייצר גוף ומח הוא גדול יותר מאשר הפער הכרוך בין אלה שידעו לייצר קיטור לבין אלה שלא ידעו לייצר קיטור.

"היכולת לייצר גופים ומוחות ותודעות תשפיע על היחסים בין המעמדות במדינה. לאורך ההיסטוריה היו הבדלים משמעותיים בין אנשים, אבל מעולם לא היו אלה הבדלים ביולוגיים. האצילים והמלכים תמיד סיפרו לעצמם כמה הם חכמים יותר מההמון, אבל למיטב של המדענים, לא היה קיים הבדל במציאות ביכולות הפיזיות והמנטליות הבסיסיות בין בן-המלך בארמון לבין בן-האיכר בבקתת הקש. אבל המהפכות של המאה ה-21 ייצרו את ההבדל הזה, כאשר העשירים יהיו באמת ובתמים אנשים יצירתייים יותר וחרוצים יותר וחכמים יותר מכל השאר. ואת הפער הזה יהיה קשה מאוד לכסות.

"כאשר מעלים את האפשרות הזו בפני מדענים הם טוענים שלא צריך להתרגש מנבואת זעם קיצונית. הרי גם במאה ה-20 המהפכות החלו עם המעמדות העליונים, אבל המחיר של אותם מוצרים שפותחו הוזל והם חלחלו למטה והיטיבו עם כל בני האדם. אנטיביוטיקה וחיסונים, למשל, הם דוגמא לכך. מהפיכת האנטיביוטיקה החלה בבריטניה וגרמניה וארה"ב, אבל כיום גם במדינות עולם שלישי נהנים ממנה.

"הבעיה היא שאי אפשר להניח שמה שקרה במאה ה-20 יחזור על עצמו גם במאה ה-21, כיוון שישנם הבדלים מהותיים בין המהפכות. ההבדל הראשון הוא שמטרת הרפואה השתנתה. ההיסטוריה של המאה העשרים הוכיחה כי מטרת הרפואה היתה לרפא חולים. במאה ה-21 המטרה של הרפואה תהיה לשדרג בריאים. ויש הבדל עמוק בין ריפוי חולים לבין שדרוג בריאים. ריפוי חולים הוא פרויקט שוויוני, כי יש נורמה אחת שנכונה לכל האנשים ואם אדם מסוים ידרדר מתחת לה בגלל בעיות פיזיות או מנטליות, תהיה החובה לתת לאדם דחיפה ולאפשר לו להיות כמו כולם. זו המשמעות של ריפוי חולים. אבל שדרוג בריאים הוא פרויקט אליטיסטי מראשיתו. המטרה היא להתעלות מעל לנורמה. לתת יכולות ממה שיש לרוב בני האדם, וגם לתת שדרוג, איזה גדג'ט שלא היה לו בגוף קודם לכן, זו תהיה הנורמה החדשה והמטרה היא להתעלות מעל זה.

"סיבה שניה לכך שלא ניתן להסיק מהמאה העשרים למאה העשרים ואחת היא שהמאה ה-20 היתה מאת עידן ההמונים, אבל העידן הזה הסתיים. המאה ה-20 היתה עידן ההמונים כי לכל אדם באשר הוא אדם היה ערך. ערך צבאי וכלכלי. כל אדם היה יכול לשרת כחייל, פועל או פקיד. האליטות של מדינות כמו בריטניה, גרמניה ויפן יודעות היטב שאם אנחנו ביפן ובגרמניה צריכים צבא חזק עם כלכלה חזקה אין לנו ברירה אלא להשקיע בחינוך וברווחה כי אחרת - מי ישרת בצבא ויעבוד במפעל? זה היה הרציונל בהקמת מערכות החינוך והרווחה של המאה העשרים.

"אבל במאה ה-21 כל זה ישתנה, כי השאלה היא האם צריך את כל בני האדם בעידן שבו המחשבים מתעלים על בני האדם במשימות אינטליגנטיות מרמזת על כך שגורלם של בני האדם מוטל בספק. אנחנו כבר רואים את זה קורה בתחום הצבאי, הצבאות נמצאות כמה צעדים לפני הכלכלה האזרחית. הצבאות הם הרי כבר לא צבאות המונים, אלא צבאות מתוחכמים מבוססים על מספרים קטנים יחסית של חיילים ומומחים מקצועיים עם יכולות יוצאות דופן המסתמכות על יותר כלי רכב וכלי טייס לא מאויישים, וזקוקים לפחות בני אדם במלחמה ובצבא. אותו הדבר צפוי לקרות גם בכלכלה האזרחית, תוך 50 שנה שליש מהמשרות יילקחו על ידי מחשבים, החל מנהגי מוניות, משאיות ואוטובוסים - כי הרי המכונית האוטונומית של גוגל וטסלה נוהגת יותר טוב מבני האדם, וכלה ברופאים. תוכנת ווטסון של יבמ עשויה לאבחן בקרוב מחלות על סמך היכרות עם מעגלי מידע כמעט אינסופיים ועם מאות מיליוני מקרים מסביב לעולם.

"לכן, שאלת המאה היא לא שאלת מתווה הגז, אלא למה צריך כל כך הרבה בני אדם וכלכלה מתפקדת. זו עשויה להיות השאלה הגדולה. אבל יגידו: 'הרי כבר היינו בסרט הזה, והרי גם במאה ה 19 נשמעו קולות שהמכונות יחליפו את בני האדם וזה לא קרה'.

"התשובה לכך היא שישנם שני סוגי יכולות לאדם. במאה ה-19 מכונות התעלו על בני אדם ביכולות פיזיות ואז בני אדם עברו למשרות שדרשו יכולות קוגניטיביות ומנטליות. אלא שגם היום הרובוטים והמחשבים נכנסים גם לתחומים המנטליים וכבר מתעלים עלינו.

"אם הולכים עם אפשרויות אלה, אפשר לומר שבמאה ה-21 המין האנושי יתפצל לשתי קאסטות: מעמד המוני של בני אדם חסרי כל תועלת ואליטה מצומצמת של 'סופר-מנים' משודרגים, זה קצת מזכיר את המהפכה התעשייתית של המאה ה-19. היא יצרה אליטה של בעלי הון ומעמד המוני חדש של פרולטריון המוני, וההסטוריה הפוליטית של המאה ה-19 וה-20 סבבה סביב הנושאים האלה, לכן יכול להיות שהפוליטיקה של המאה ה-21 תיסוב סביב הסופרמנים מול ההמונים חסרי התועלת. ואם זה יקרה, אז החברה האנושית במאה ה 21 תהיה החברה עם הכי פחות שיוויון בהיסטוריה".