ניו יורק עם ביצים

המשאית עוברת מדי שבוע בשישה לוקיישנים שונים במרכז העיר ומגישה לעובדי המשרדים הרעבים והממהרים ארבעה סוגי שקשוקה: אדומה קלאסית; ירוקה על בסיס תרד, אספרגוס, קישואים וגבינת עזים; לבנה ברוטב שמנת עם חצילים, פטריות וגבינה כחולה; ושקשוקת חומוס. המחירים נעים בין 9 דולר לשקשוקה בסנדביץ' ל־12 דולר לצלחת, ובתפריט עוד מאכלים ישראליים כמו סלט קצוץ דק וצ'יפס עם זעתר, כמון ומטבל לבנה. והכל כשר.

נראה שהבנאליות הישראלית, זו שאי אפשר לחמוק ממנה אפילו בארוחות בוקר של רשתות הקפה בארץ, נחשבת גילוי חדש ומסעיר בניו יורק. "האם אתם יודעים מהי שקשוקה?", נכתב בפתח מאמר שפורסם באתר CBS. אחרי הדחיפה מכלי התקשורת היום נמכרות בשוקה טראק כ־200 מנות שקשוקה ביום. "ביום הראשון האוכל נגמר בתוך שלוש שעות", מספר שרון, "לא דמיינו את זה. בדיעבד ראינו שבמלא אתרים פרסמו אותנו".

מימין: איתן שרון, גבריאל ישראל ושגיא טרבולסקי. "ביום הראשון האוכל נגמר בתוך שלוש שעות"

איך עושים את זה בשוק תחרותי?

שרון: "אני אחראי על השיווק, ושלושה חודשים לפני שפתחנו ניסיתי לדחוף את הסיפור קדימה דרך פגישות, עמוד אינסטגרם שמתעד את ההקמה של המשאית, ויצירת קשר עם כל מי שזה יכול לעניין אותו".

שרון וטרבולסקי, שהגיעו לניו יורק לפני כשנה, בכלל תכננו לעשות את המכה בעסקי הנדל"ן. "הלך לנו מצוין", הם אומרים, "אבל יום אחד גבריאל, שהיה טבח במסעדת בולו סוד של דניאל בולו, העלה את הרעיון לפתוח שקשוקה טראק".

גבריאל ישראל, השף של השוקה, הגיע לעיר כדי ללמוד בבית הספר הנחשב לקולינריה CIA ונטש את הלימודים לאחר כשנה, כשראה את הפופולריות שלה זוכות מנות השקשוקה שהכין במסעדה של בולו כחלק מבראנץ' סוף השבוע. "מכרנו במסעדה שקשוקה ב־20 דולר למנה, וחשבתי שאני יכול למכור יותר בזול ולהרוויח", אומר ישראל, "יש הרבה עניין באוכל ים־תיכוני וישראלי בניו יורק. אלה טעמים שהאמריקאים פחות מכירים, והם מתים עליהם".

מימין: שקשוקה ירוקה. "לאוכל הישראלי יש כאן דימוי בריא"

אילו התאמות לחך האמריקאי עשיתם בשקשוקה?

ישראל: "דבר ראשון הורדתי את רמת החריפות. אמריקאים פוחדים מחריף, אז המנות עצמן לא חריפות ומי שרוצה מקבל תוספת של חריף בצד. התאמנו גם את הלחם: במקום פיתה אנחנו מגישים סנדביצ'ים בג'בטה כי זה יותר יציב. את התיבול הישראלי האמריקאים אוהבים. הם מחפשים את החמימות של אוכל ביתי, ולאוכל הישראלי יש כאן דימוי בריא, מה שעונה על הצרכים של מי שמחפש משהו קליל ובריא לארוחת צהריים".

איך דניאל בולו הגיב על כך שעובד שלו לשעבר פתח משאית שקשוקה שמתחרה בבראנצ'ים שלו?

"הוא לא הגיב. שפים ברמה שלו, עם מסעדות בכל העולם, לא מתעסקים בזה. מצד שני הרבה טבחים בעיר, גם מהמסעדות שלו, באים לאכול אצלנו".

ישראליות בצלחת

הדרך לפתיחת השוקה טראק לא היתה קלה. בעיר שבה מופעלות לפי הערכות 3,000 משאיות אוכל בחודשי החורף וכמעט 10,000 בחודשי הקיץ, התקנות למתן רישיונות למשאיות אוכל חדשות הוחמרו מאוד בעשור האחרון.

מאבקי הבירוקרטיה שנדרשו כדי להרים את הפרויקט, מספר שרון, היו לא קלים. "המשאיות לוקחות נתח מהעבודה של המסעדות, אז טבעי שיש התנגדות מצד בעלי מסעדות, וכל נושא הרישוי של המשאיות הוא מאוד לא שחור־לבן", הוא אומר, "לא ממש ברור איפה מותר להחנות ואיפה לא, הנושא קצת פרוץ".

מנות ישראליות נוספות בשוקה טראק

תחילת הדרך

השלושה השקיעו כ־100 אלף דולר בשיפוצים ובנו במשאית מטבח שלם. "רוב הפוד טראקס מגישות דברים פשוטים יותר, כמו נקניקייה בלחמנייה או סנדביצ'ים, וזה נדיר שמכינים אוכל מאפס בתוך המשאית עצמה", אומר שרון, "אנחנו מעבירים את הלקוח סוג של חוויה. הוא בא לאכול שקשוקה ומקבל גם את החוויה של הישראליות - את הדיבורים, הצעקות, הרעש, המוזיקה בחוץ".

גם לקהילה היהודית, לדברי שרון, יש יד בהצלחה. "היהודים מרגישים כאילו הם מקבלים טעימה מהארץ. עד שהגענו לא ידענו כמה הקהילה היהודית חזקה כאן, הם מרגישים שאנחנו חלק מהם, ואנחנו משתתפים בהרבה אירועי תמיכה לצה"ל ואירועים של הקהילה".

ומה הלאה? שרון מבטיח שהשוקה טראק היא רק התחנה הראשונה בחלום האמריקאי שלהם. "שוקה היא המקפצה שלנו", הוא אומר, "אנחנו מקבלים הרבה פניות אבל עוד לא יודעים לאן ניקח את זה. כל התהליך הזה הוא שיעור מאוד מאוד גדול בשבילנו, ואנחנו רק בתחילת הדרך. בסוף אנחנו שלושה ישראלים שהשתחררו מהצבא לפני שנתיים".

אז זה לא הולך להסתכם בשוקה טראק?

“לא, זאת רק ההתחלה. שלושתנו ביחד, אני לא יודע אם מישהו יכול עלינו".