ועדת החוקה תדון בהצעה לחסימת גישה לאתרי אינטרנט

המשטרה החליטה להמר נגד הקזינו והפסידה. לאחר שניסתה להעניק פרשנות מרחיבה לחוק שמאפשר לה לסגור בתי הימורים בלתי חוקיים (כאילו אלה כוללים גם אתרי אינטרנט וירטואליים), היא נעצרה בבית המשפט העליון, שקבע כי לא נתונה לה סמכות כזאת.  

עכשיו מנסה המדינה לעקוף את ההחלטה והניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת להעניק למשטרה סמכות להוציא צו המורה לספקיות אינטרנט להגביל גישה לאתרים המשמשים לביצוע עבירות. ההצעה שעברה בפברואר האחרון קריאה ראשונה בכנסת הגיעה בשבוע שעבר לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהחלה להכין אותה לקריאות שנייה ושלישית.

הצעה מתמקדת בהגבלת הגישה לאתרי אינטרנט המשמשים להפצת סמים, הימורים ופדופיליה, ומעוררת מחלוקת בין הפרקליטות והמשטרה לבין איגוד האינטרנט הישראלי, שמזהיר מפני הסכנות הנעוצות בה.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2011 על הטיפול באתרי הימורים בלתי חוקיים הוא קבע כי הניסיון להיאבק באלה באמצעות צווים לא צלח, היות שהחברות העומדות מאחורי אתרי ההימורים פתחו כתובות חלופיות ושלחו למהמרים הודעות עליהן באמצעות הדואר האלקטרוני.

מימין: נציג הפרקליטות עו"ד ויסמונסקי שמקדם את ההצעה, ועו"ד רביה שמוביל את ההתנגדות לה מטעם איגוד האינטרנט צילום: יריב כץ

במקביל נפסל בארה"ב חוק שביקש לחסום גישה לאתרי פדופיליה באינטרנט, לאחר שהוכח כי הטכנולוגיה המשמשת לחסימת הגישה לאתרים חוסמת, מצד אחד, אתרים תמימים רבים, ומצד שני, קלה מאוד לעקיפה.

יכולת אכיפה מוגבלת

בדיון שהתקיים בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת בשבוע שעבר הציגו נציג הפרקליטות עו"ד חיים ויסמונסקי ונציגי המשטרה, עו"ד לילית טייבר ורפ"ק ניר אלקבץ, את הצעת החוק והגנו על חיוניותה. לטענת השלושה, האפקטיביות של החוק אמורה להיות מניעתית, והוא אמור לשמש תמרור אזהרה עבור בני נוער וגולשים מזדמנים, שאולי יירתעו כאשר ייתקלו בשלט סגירה משטרתי באתר. המשתמשים הכבדים, יודעים כולם, לא ממש ייבהלו — לא בצד ההיצע ולא בצד הביקוש. נוסף על כך, קיימת הבנה כי יכולת האכיפה של החוק על אתרים מחו"ל מוגבלת. כל אלה מעוררים ספקות סביב האפקטיביות של ההצעה, שמה שעלול להישאר ממנה הוא הכתמת שמה של ישראל כמדינה שמצנזרת את הרשת.

בין המתנגדים להצעה בלט איגוד האינטרנט הישראלי שיוצג בידי עו"ד חיים רביה ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ופרופ' מיכאל בירנהק, שנעדר מהדיון אך שלח חוות דעת מנומקת. רביה ובירנהק הדגישו את הסכנות הנלוות בהצעת החוק לחופש הביטוי, ולאתרים תמימים שייפגעו בדרך. בעיקר הדגיש רביה את חוסר התוחלת של החוק המוצע: "זו אשליה מסוכנת כאילו החוק המוצע יפתור משהו. יש בו מראית עין כאילו נלחמים בפשע, כשבפועל לא עושים דבר. את האתר שיסגרו ניתן בלחיצת כפתור להעביר למקום אחר. הטכנולוגיה מורכבת ואני חושש שבמקום להילחם בעבירות יסתפקו בסגירת אתרים, כאשר ממילא רוב הפעילות הפלילית עברה לדרק־נט (הרשת האפלה של האינטרנט — מ"ג)".

"פתח מסוכן להמשך"

בירנהק הדגיש את המדרון החלקלק בהצעה. "מרגע שתיקבע מסגרת לחסימת תכנים באופן מינהלי, ייפתח פתח מסוכן להוספת עבירות. לשם כך צריך יהיה אמנם לבצע תיקון של החוק, אבל קל לדמיין דרישה ציבורית לחסום אתרים שיש בהם תכנים שעלולים לפגוע ברגשות של קבוצה מסוימת או בעמדות של הרוב".

האם ההצעה תתגבש לחוק? נדמה שהאיזון בין מצדדי החוק למתנגדיו יתכנס לפיקוח על צו הסגירה במועד מוקדם יותר מ־30 היום שמבקשת המשטרה (על פי ההצעה, קצין בכיר יכול להגביל את הגישה לאתרים ל־30 יום, והארכת הצו טעונה אישור מבית המשפט). על הכיוון הזה רמזה עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה: "מטרידה אותנו האפשרות שהאכיפה הפלילית תהפוך למינהלית. שוטר יכול לסגור שוב ושוב גישה לאתר בלי להגיש כתב אישום. הסמכות לסגירה ל־30 יום בלי בית משפט ארוכה מדי. בצווים זמניים אפשר לחסל עסק. למה לא לפנות לבית משפט לאחר שבוע?".