רפאל שוב פתוחה

צלמי הפפראצי בכניסה למסעדת רפאל בלב רחוב הירקון בתל אביב ממתינים בדריכות לבואו של הבוס, צוותי הווידיאו כבר מחכים בפנים, מארחת לחוצה מנפנפת קשיש חביב שלא ממש מצליח להבין על מה ההמולה, ומובילה אותנו למקומות שהזמנו מול חלון לים התיכון. המודאגים, המרכלים, השמחים לאיד והרוקדים על הדם יכולים להירגע. ממש כמובטח, מיום חמישי האחרון ולאחר שבועיים של הפסקה, רפאל שוב פתוחה, האלפיון העליון יכול לחזור הביתה בשקט, הלוקוסים שחו את דרכם בחזרה למטבח והם יוצאים ממנו טריים ומוצלחים מתמיד.

כל מיני דברים אפשר לחשוב על רפי כהן לפני שאוכלים את ספגטי ראש הלוקוס שלו: שחצן, בעל אגו בלתי אפשרי, מסתבך סדרתי. ואז אתה טועם מהמנה הנפלאה שהוגשה לך, והכל כאילו נשכח מול יצירת המופת שניצבת מולך, ממתינה רק לך, מפתה ומגרה, מושלמת.

רפי כהן. הלוקוסים טריים ומוצלחים מתמיד צילום: אוראל כהן

"אולי רפי יבוא בערב"

בניגוד לטעמים שהוגשו בצלחת, לא הכל היה הרמוני ביום חמישי האחרון בממלכת רפאל. אווירת הפוסט־טראומה הורגשה היטב: המלצריות החדשות עדיין לא ממש בעניינים, גברים חשודים בחליפות מהודרות מנסים לנהל משברים, המנות העיקריות מתעכבות למרות שהמסעדה רחוקה מלהיות מלאה ומארחות היסטריות על סף התמוטטות עצבים שואלות בכל עשר שניות בערך אם הכל אצלנו בסדר. "הכל אחלה, אבל איפה רפי?", אנחנו שואלים. "אולי הוא יבוא בערב, למסור לו משהו?", היא עונה. "כן", אנחנו עונים, "שהלוקוסים מעולים".

אנחנו בוצעים את הפוקצ'ה הרותחת וחושבים שיש טעם לפגם בעובדה שכהן בחר לפתוח מחדש את המסעדה שלו דווקא ב־1 במאי, יום הפועלים הבינלאומי. מאז שהפציע במטבחי ישראל, לפני קצת יותר מ־20 שנה, לא היה כמעט ספק בכישרון העצום של כהן בין הסירים. כבר מאותם ימים גם התברר שהוא לא ממש יודע לנהל מסעדות, ויעידו על כך עשרות מלצרים, טבחים ומנהלים שעבדו תחתיו במהלך השנים והצטערו על היום שפגשו בו.

חלק מהסיפורים שתועדו במהלך השנים ממש לא מחמיאים. לא כל מי שיודע להוציא את הפסטה מהמים בדיוק מושלם, גם מסוגל לנהל מסעדת יוקרה, וכהן, כך נראה, כשל בכך. מהמטבח יצאו מנות מסחררות, מאחורי הכלים הכאוס שלט. ההיסטוריה רצופה בביצועיסטים מרהיבים שהפכו למנהלים כושלים, מדייגו מראדונה ועד בוגי יעלון. כהן הוא רק עוד שם ברשימה הזאת.

מסעדת רפאל ביום חמישי. מיקי פדרמן והמשפחה פתחו שולחן צילום: נמרוד קליגמן

הסלתה והשמנה חזרה

ובכל זאת רפאל שוב פתוחה, והסלתה והשמנה חזרה אליה ללא שום חשש. הנה מיקי פדרמן והמשפחה פותחים שולחן ממש לידנו, וגם ראש המוסד לשעבר כבר כאן. והנה נתן זהבי, שקופץ להגיד שלום לפדרמנים לפני שהוא ממשיך לחמארה כדי להרים כוסית אחרונה לכבוד אסי דיין, שממש לפני כמה שעות הלך למקום טוב יותר. "אני שחקן די מחורבן", אמר פעם דיין, "כל מה שאני באמת יודע לעשות זה לכתוב. בעולם מושלם הייתי יושב כל היום, רק כותב ולא מתעסק בשום דבר אחר".

דיין לא ממש הקפיד ליישם את הטיפ הזה, אבל עבור כהן אולי זה עוד לא מאוחר.

האם כהן סוף סוף ילמד את הלקח? האם צוות המלצרים החדש שנשכר בבהלה בשבועות האחרונים יזכה מהמאסטר שף ליחס הוגן יותר? האם הוא ייכנס למטבח ויאפשר לאלו המסוגלים לכך לנהל לו את העסק? ספק אם למישהו יש תשובות, אבל עד אז הסועדים ברפאל ילקלקו את היצירות המשמחות שהשף הגאון, שכנראה לא יודע לנהל, רוקח עבורם.