ראש ממשלת יפן מציג: הניסוי הכלכלי הגדול בעולם

שינזו אבה, מהמר על כל הקופה, ומדפיס כסף כדי ליצור אינפלציה ולהחיות את כלכלת יפן. אם התוכנית הזו תעבוד, היא תהפוך למודל כלכלי שיכול להציל את העולם. אם לא, היא עלולה להפיל את הכלכלה הגלובלית כולה

רחל בית אריה 07:5727.06.13

תגיות:

יפן חזרה! כך מכריז בחודשים האחרונים שינזוֹ אבֵּה, ראש הממשלה היפני. אי אפשר להתכחש לזה: כלכלת השמש העולה - זו שהיתה הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, "אימת המערב", עד ששקעה בקיפאון מתמשך - מזנקת עתה: ברבעון הראשון של השנה עמד קצב הצמיחה על 3.5% בחישוב שנתי, נתון מסחרר אחרי 20 שנה של צמיחה אפסית או שלילית.

קראו עוד בכלכליסט:

כאילו כדי להפוך את המהפך הזה לסמלי יותר, אבה, מי שמחולל את הנס הזה, הוא פוליטיקאי שבעצמו חזר ממוות פוליטי. מדובר בסיפור יפני קלאסי: סמוראי צעיר ממשפחה טובה כובש את השלטון, מודח בבושת פנים, יוצא לפרישה רוחנית וחוזר כשוגון חכם, נחוש וחזק יותר. אבה כבר הנהיג את יפן: ב־2006 הוא נבחר כראש הממשלה הצעיר ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כשהוא נישא על הבטחות לרפורמות מקיפות - אבל בתום כהונת בזק של שנה, רצופת משברים כמו התאבדות של חבר קבינט וזעם ציבורי סביב קרן פנסיה שפשוט נעלמה, הוא הפך לאכזבה לאומית ונאלץ להתפטר. הוא נסע ללקק את הפצעים במקדש שינטו, עמוק בהרי מערב יפן. במסורת היפנית מקדשים מבודדים משמשים להחלמה ולחשבון נפש, ומאפשרים לידה מחדש. זה בדיוק מה שקרה לאבה, כשחזר לשלטון שש שנים אחרי ההתפטרות המשפילה, וזה מה שהוא מבטיח כעת לארצו. "אני חזרתי, וכך גם יפן", הוא הכריז בנאום המדיניות הראשון שלו, בפברואר. "יפן איננה, ולעולם לא תהיה מדינה מדרג שני. אני אחזיר אותה להיות חזקה, חזקה מספיק לשפר את העולם".

שינזו אבה, ראש ממשלת יפן. "יפן איננה, ולעולם לא תהיה, מדינה מדרג שני. אחזיר אותה להיות חזקה מספיק לשפר את העולם" צילום: בלומברג

המשימה לא תהיה קלה: כבר 20 שנה שיפן מדשדשת בצמיחה אפסית ובמה שנראה כמו חוסר רצון להתחדש ולהתחרות. כדי לחלץ אותה מהבוץ, אבה הכניס את יפן לאחד ההימורים הגדולים ביותר בכלכלה המודרנית. קוראים לזה אבה־נומיקס: תוכנית כלכלית שהשלב הראשון בה הוא גרימת אינפלציה מכוונת - צעד חריג, שובר כללים, נועז. אם התוכנית הזו תצליח, אבה עשוי להציל את יפן, ואולי את הכלכלה הגלובלית כולה. אם היא תיכשל, הוא יפיל את שתיהן לקרשים.

לרכוב על נמר האינפלציה

כדי להבין את התוכנית של אבה, צריך להכיר את "השנים האבודות". בשנות השמונים יפן היתה ילד הפלא של הכלכלה הגלובלית, מדינה שקובעי מדיניות במערב דיברו עליה בתערובת של חשש והערצה. חברות הרכב והאלקטרוניקה היפניות הפכו למובילות עולמיות במכירות ובחדשנות, תיירים מיפן הפכו למחזה נפוץ בבירות המערב ומחירי הנדל"ן בטוקיו זינקו במאות אחוזים בתוך חמש שנים בלבד (1986–1991). אבל הגאות הזו במחירי הנדל"ן תדלקה בועה עצומה, שהתפוצצה בתחילת שנות התשעים.

פרופ' סקי אובטה: "הבעיה ביפן היא הזדקנות וקיטון של האוכלוסייה, דפלציה היא רק סימפטום. כדי ליצור ביקוש אמיתי לא מספיק להדפיס כסף"

גם אחרי הקריסה, מעטים ניחשו כי מה שהתחיל כמשבר מחזורי שכלל נפילות חדות בבורסה יתפתח לשפל קבוע ומתמשך: בין 1990 ל־2012, "השנים האבודות", הכלכלה היפנית צמחה בממוצע בפחות מ־1% בשנה, ונראה היה שארץ השמש העולה עברה לדמדומי נצח. ב־2010 יפן איבדה את מעמדה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם לטובת סין, וגם האוהדים הגדולים ביותר החלו להתייאש מהאפשרות של קאמבק יפני.

האבה־נומיקס חותרת לסיים את התרדמת שנפלה על כלכלת יפן באמצעות שלושה שוֹקים חשמליים: הראשון הוא הדפסת כסף והצפת השוק בכסף זול - צעדים מוניטריים שהביאו לעליות השערים המיידיות ולאופטימיות הכללית. הלחץ האינפלציוני אמור לגרום לצרכנים היפנים להקדים רכישות בציפייה לכך שהמחירים יעלו, וכך להזניק את הכלכלה קדימה בעזרת צריכה פרטית שתצבור מומנטום ותמשיך לעלות בתגובה מעגלית על התאוששות המשק.

השוֹק השני הוא הפניית תקציבי ממשלה גדולים לרווחה, לתשתיות, לצבא ועוד, כדי להוסיף למומנטום החיובי ולהחזיר את המשק לצמיחה; אבה הגדיל את ההוצאה התקציבית של ממשלתו ב־100 מיליארד דולר (2% מהתמ"ג), ומתכנן שורת השקעות ממשלתיות בפרויקטים של תשתיות ושל רווחה. השוֹק השלישי הוא רפורמות מבניות שנחשפות עכשיו, כולל דה־רגולציה בענפי הפיננסים, שינויים בקרנות הפנסיה ובמגזר החקלאי, ואמצעים לעידוד חדשנות.

"אבה־נומיקס תעבוד כך ששיעורי הריבית יונמכו וערך הין יירד, מה שיחזק את היצוא ויעודד השקעות הון", הסביר יואיצ'י טאקאהאשי, אחד מיועציו הבכירים של אבה, בראיון לבלומברג. "הדה־רגולציה המתוכננת תגביר עוד יותר את האפקטיביות של הצעדים".

אבה הציג את השיטה שלו עוד בקמפיין הבחירות: הוא תקף אז בחריפות את הבנק המרכזי של יפן על שאינו מדפיס כסף ומאפשר דפלציה, ומיד עם כניסתו לתפקיד מינה לנגיד הבנק את הרוּהיקוֹ קוּרוֹדה, לשעבר נשיא הבנק לפיתוח אסיה, שבעצמו קרא למלחמה אקטיבית יותר בדפלציה. קורודה התחיל מאז מרץ להניע רפלציה (Reflation) - הנעת הכלכלה באמצעות הגדלת כמות הכסף בשוק, במטרה להביא לאינפלציה מתונה של 2%–3%.

התוצאות המיידיות של המהלך הזה היו מרעישות: מבחירתו של אבה בדצמבר ועד אמצע מאי נסק מדד ניקיי ב־55%, כשקרנות גידור זרות נהרו בהמוניהן לבורסה היפנית. ההימור של אבה זכה גם לשבחים מפי כמה מבכירי הכלכלנים בעולם. "אף אחד בעולם המתקדם לא מנסה משהו דומה לאבה־נומיקס", כתב ב"ניו יורק טיימס" פול קרוגמן, הכלכלן זוכה הנובל, שהביע תמיכה נלהבת בצעדים האגרסיביים של אבה. קרוגמן, שזה שנים רואה בדשדוש היפני אזהרה לכלכלות המפותחות, סבור שארה"ב ואירופה נדרשות גם הן לשינוי חד ופתאומי במדיניות: לפי הניתוח שלו, המערב מסתכן בדפלציה כרונית נוסח יפן (מצב של ירידות מחירים מתמשכות שגורם לדיכוי הביקושים, אבטלה וסטגנציה כלכלית), ולא עושה כלום נגד הדפלציה הזו. עוד תומך נלהב בתוכנית ההרחבה התקציבית הוא ג'וזף שטיגליץ, גם הוא זוכה פרס נובל, שפרסם באפריל מאמר בשם "הבטחת האבה־נומיקס", והמליץ לקובעי המדיניות באירופה ללכת בעקבות אבה.

העליות החדות בשוק המניות דחפו את הין כלפי מטה, לשמחתם של היצואנים, שהופכים לתחרותיים יותר בשוק העולמי. השער עומד כעת על 97 ין לדולר לעומת 80 ין לדולר לפני שנה. הירידות במטבע היפני לוחצות על הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, להביא לירידה גם בדולר, כדי לשמור על התחרותיות של היצרנים בארה"ב. כך נוצרת תגובת שרשרת עולמית - למשל, בהשפעה של דולר נמוך על היצואנים הישראלים. אם אמצעי ההמרצה של אבה יביאו להתאוששות יפנית משמעותית, כל זה יסתיים בטוב והכלכלה הגלובלית תרופד בסנטימנט חיובי.

אופנה בשירות אבנומיקס. 3 חיצי צמיחה ן-2% אינפלציה צילום: רויטרס

השאלה היא מה יקרה אם אבה יפספס. יצירת אינפלציה היא רכיבה על נמר פראי: אינפלציה שיוצאת משליטה היא הסיוט הגדול של ממשלות, כשברקע תמיד מרחפת הדוגמה של גרמניה בשנות השלושים. אם אשפי הכלכלה היפנים ייכשלו ועליות המחירים ייצאו מכלל שליטה, ההתאוששות תאחר לבוא - והכלכלה העולמית כולה תיכנס כולה לסחרור ולתקופה מחודשת של חוסר יציבות. לכן ההימור של אבה נועז כל כך.

הסיכון: טייפון אג"ח שיפיל את העולם

עד כמה ההימור נועז ממחישות הנפילות החדות בבורסה בטוקיו בשבועות האחרונים: בשלושת השבועות שעד 13 ביוני צנח ניקיי בכמעט 22%, כולל ירידות של 7% ביום מסחר בודד ב־23 במאי ועוד 5.5% ב־30 במאי - ומאז התאושש מעט. יועציו של אבה טוענים שהשווקים יתאוששו אחרי הבחירות לבית העליון של הפרלמנט בחודש הבא. אבל יש מי שרואה את התמונה אחרת. "הנפילות שראינו מעידות על כך שהתפתחה בועה בשוק", מסביר פרופ' סֵקי אובטה, כלכלן מאוניברסיטת קֵיאוֹ, ואולי המבקר החריף ביותר של האבה־נומיקס כיום, בשיחת טלפון עם "כלכליסט". "כניסתו של אבה לתפקיד עוררה אופטימיות גדולה ביפן. הוא נתפס כמי שבאמת יכול להזניק את המדינה, וזה משך ליפן קרנות גידור. המשקיעים המוסדיים היפנים היו נאיביים והלכו בעקבותיהן. עכשיו קרנות הגידור האלה ממהרות לממש רווחים ולצאת, ולכן השוק פגיע".

אבל מעבר לתיקון לעליות מהירות מדי, אובטה מבטא את הביקורת שלו כלפי האבה־נומיקס, ובעיקר כלפי הסתמכות התוכנית על אינפלציה, בשלוש מילים חריפות, שהן גם שמו של רב־המכר שהוציא בנושא: "רפלציה היא מסוכנת". "הדפלציה ביפן אינה מחזורית ואינה תוצאה של משבר נקודתי, אלא דפלציה מבנית שנובעת משינוי עמוק במבנה הדמוגרפי של יפן, כלומר מהזדקנות האוכלוסייה והקיטון באוכלוסייה", הוא מסביר. "זה שורש הבעיה, ולא הדפלציה, שהיא רק סימפטום להיעדר ביקושים. אנחנו צריכים ליצור ביקוש אמיתי ולא סתם להדפיס כסף". ההרחבה המונטרית שקרתה עד עכשיו בחסות האבה־נומיקס, הוא מסביר, שירתה בעיקר את הדור המבוגר יותר, זה שנהנה בזמנו ממשכורות גבוהות, וחלקו מוציא עכשיו יותר בבתי כלבו יוקרתיים, "אבל אנחנו צריכים להגיע דווקא לדור הצעיר, זה שקונה בקניונים הזולים. הם אלה שצריכים להתאושש, הם צריכים עלייה במשכורות שלהם וזה יקרה רק עם עידוד חדשנות ויצירת משרות חדשות ואטרקטיביות. אין כאן דרכי קיצור".

רעיון דומה השמיע לאחרונה ריצ'רד קוּ, הכלכלן הראשי של בנק ההשקעות נומורה ואחד המומחים הגדולים בעולם לכלכלת יפן: בנייר עמדה שפרסם בסוף מאי הסביר קו שהמשקיעים הזרים שהעבירו משאבים מאירופה ליפן לא הבינו שההקלה המוניטרית לא יכולה לעבוד כשהביקושים הפרטיים נותרים נמוכים.

קטיף הדרים באי גוגו. דרושה רפורמה במגזר החקלאי צילום: בלומברג

בספרו אובטה תוקף את הרעיון של צמיחה דרך יצירת אינפלציה, כשהוא מזכיר את אחת העובדות הלא־נוחות באשר לכלכלת יפן: החוב הלאומי העצום, שעומד כיום על 230% מהתוצר (כפליים מהחוב של יוון). "החוב הלאומי של יפן לא ניתן לקיום בטווח הארוך", הוא מצהיר, "וההרחבה הנוספת גורמת לתנודתיות בשוק המניות ולבלבול גם בשוק איגרות החוב הממשלתיות - וזה כבר מסוכן ממש": האינפלציה, הוא מסביר, תגרום לכך שהריבית על האג"ח תעלה, ולפיכך מחירן של האג"ח יקרוס, והן ייהפכו לפחות אטרקטיביות למשקיעים. במצב כזה הממשלה, שמסתמכת על האג"ח כמקור מימון, עלולה להתקשות לממן את פעולותיה. "זה עלול לשלוח אותנו חזרה למיתון, ולעצור לגמרי את המומנטום החיובי הזמני שנוצר כעת", אומר אובטה.

הנפילה יכולה להיות מפחידה עוד יותר, אם שוק האג"ח יתמוטט והממשלה תכריז על חדלות פירעון. במצב כזה דירוג האשראי של יפן יצנח, מה שיוביל לחוסר יכולת ללוות, לאובדן אמון מצד המשקיעים ולשקיעה מהירה לתוך שפל עמוק כשהממשלה היפנית תיאלץ לעבור לאג'נדה של קיצוצים, אולי פיטורים. לאפשרות הזו קורא אובטה "תחילת הסוף".

איך העולם יתמודד עם התמוטטות של כלכלה בגודל של יפן? אחרי החילוצים המסיביים באירופה, האם לקרן המטבע הבינלאומית יהיו די משאבים לחלץ אותה? מה יקרה לבנקים שמושקעים באג"ח יפניות? "אין בעולם מישהו שיכול אפילו להתחיל לענות על השאלות האלה", אומר אובטה. "אנחנו נהיה בשטח לא מוכר".

השוגונים הוותיקים מתנגדים לשינוי

התסריט האפוקליפטי הזה הוא קיצוני, כמובן, ואפילו אובטה עצמו מודה שאינו סביר במיוחד. ועדיין, החוב העצום משאיר לבנק המרכזי ולממשלה מרחב מוגבל לפעולה, ולכן אבה יצטרך לפעול מהר ונכון כדי לשמור על מומנטום חיובי. עד כה, ההשפעה המיידית של התוכנית התבטאה ביצירת מצב רוח חיובי, שניכר בתמיכה הגורפת שמקבל אבה מ־70% מהציבור היפני. כדי לשמור על המומנטום, אבה יצטרך לעבור לשלב השלישי והמסובך בהרבה של תוכניתו: הרפורמות המבניות, שנחוצות כל כך כדי להתאים את המערכות ביפן לשינויים החברתיים העמוקים שהזכיר אובטה. אחרי הכל, יפן ניסתה בעבר את נתיב ההקלה הכמותית והתמריצים. הקונצנזוס בקרב הפרשנים, מהבנק העולמי ועד ה"אקונומיסט", הוא שהרפורמות הן החלק הקריטי בתוכנית של אבה. אלא שיש מי שחושבים שהשלב המכריע הזה פשוט גדול עליו.

"אבה אינו האדם המתאים לבצע את הרפורמות שיפן צריכה", אומרת ל"כלכליסט" פרופ' הירוֹמי מוּרַקאמי, מרצה במכון ללימודי מדיניות בטוקיו וסגנית נשיא במכון לאסטרטגיה כלכלית בוושינגטון. "האבה־נומיקס אמורה להיות כרית האוויר שתאפשר רפורמות עומק, אבל אני לא רואה איך אבה יוכל להתעמת עם קבוצות האינטרס החזקות במשק. המגזר החקלאי זקוק נואשות לרפורמה, וכך גם מגזר הבריאות והביטוח, אבל כל אלה נשלטים בידי קבוצות אינטרס כמו הלובי החקלאי והבנקים הגדולים, שהם בסיס הכוח של מפלגתו של אבה, המפלגה הליברלית־דמוקרטית".

הרפורמות שעליהן הכריז אבה בתחילת החודש - שבמרכזן אזורי פיתוח חדשים - אכן התקבלו באכזבה ביפן. מורקאמי טוענת שאבה ניצב בפני אילוצים פוליטיים: הוא לא יוכל להרשות לעצמו לאבד את תמיכתן של קבוצות האינטרס החזקות לפני הבחירות לבית העליון ביולי. אבה, מזכירה מורקאמי, הוא בשר מבשרה של האליטה הפוליטית־כלכלית שמנהלת את יפן - אותה אליטה שמרנית שאחראית למצבה הנוכחי של המדינה. אביו היה שר החוץ בשנות השמונים, סבו מצד אמו כיהן כראש הממשלה בסוף שנות החמישים, והוא עצמו מחובר דרך קשרי משפחה וחברות לרבים מבני השכבה השלטת במדינה. הוא אולי מביא איתו רטוריקה של שינוי, טוענת מורקאמי, אבל מי שבא ממשפחה מקושרת כל כך לא יוכל לפנות נגד אלו שהעלו אותו לצמרת.

בית השקעות בטוקיו ב-5 ביוני 2013 אחרי נאום אבה צילום: בלומברג

כדוגמה, מורקאמי מביאה את תוכניתו של אבה לשילוב נשים בכוח העבודה, אחד החלקים הקריטיים של תוכניתו. אף שהנשים היפניות משכילות בממוצע יותר מהגברים במדינה, פחות מ־50% מהנשים בגיל העבודה מועסקות, שכן ביפן מקובל שנשים נשואות נשארות בבית בעוד בן הזוג מפרנס. כעידוד לאמהות לצאת לעבודה, הכריז אבה על תוכנית תמריצים שכוללת השקעה ממשלתית עצומה בהקמת רשת של 250 אלף מעונות יום לילדים קטנים. אבל הצעדים האלה, טוענת מורקאמי, יטורפדו על ידי קבוצות הכוח הקיימות: "התוכנית משאירה את השיקול אם לקבל נשים לעבודה בידי התאגידים, והקאידאנרן (ההתאחדות התאגידית הגדולה, המזוהה עם הליברל־דמוקרטים - ר"ב) כבר הוכיחה שהיא לא נלהבת מהאפשרות הזאת, כשסירבה אפילו לחשוף את מספר הנשים בעמדות ניהול בכל אחת מהחברות".

אבה משך אש משמאל בכהונתו הראשונה כשהביע דעתו בשאלת המשכיות השושלת הקיסרית, נושא חם ביפן. ליורש העצר נארוּהיטו יש בת אחת, אבל החוק הנוכחי קובע שכתר הקיסר - שתפקידו כיום אינו ביצועי, אך עדיין נושא חשיבות סמלית עצומה - עובר לצאצאים־בנים בלבד. ארגונים רבים דרשו לשנות את החוק כך שהכתר יוכל לעבור ליורשת. אבה, נאמן למורשת השמרנית, הודיע בכהונתו הראשונה שהוא מתנגד לשינוי.

וזאת השאלה הגדולה שמרחפת מעל הניסוי היפני. אבה הראה אומץ לא מבוטל בהליכה נגד הזרם העולמי המוכתב מוושינגטון, ברלין ובריסל, ומדבר על הידוקי חגורה ומחיקת גירעונות. האם האומץ והפופולריות יספיקו לו גם כדי לצאת כנגד קבוצות האינטרס החזקות ששולטות ביפן, ונגד המורשת שלו עצמו? הסיכוי לנשים ולצעירים היפנים, והאפשרות המלהיבה לקאמבק אמיתי של אימפריית השמש העולה, תלויים במידה רבה בתשובה לשאלה הזו - תשובה שכרגע יודע רק שינזו אבה עצמו.