המטבע הוירטואלי שמאיים על הסדר המוניטרי בעולם

הסיבה היא נושא הדו"ח - מטבעות וירטואליים ובראשם המרכזי והמצליח שבהם, הביטקוין. ללא כוונה תחילה, מחלקת המחקר של הבנק האירופי המרכזי הוציאה דו"ח נפיץ: מצד אחד, הוא מפאר ומונה את יתרונותיה של מערכת הביטקוין כמטבע עם חוקיות ידועה וקבועה מראש המתנהג באופן שקוף לחלוטין. מצד שני, הדו"ח גם חושף עד כמה המטבע הצעיר הזה מפחיד את הממסד הפיננסי, ומהווה פוטנציאל לאיום על הסדר המוניטרי העולמי.

"מטבעות כמו הביטקוין מתעלמים משחקנים פיננסיים מסורתיים כמו בנקים מרכזיים", כותבים מחברי הדו"ח. "הם מהווים תחרות מול היורו או הדולר, ולכן חייבים להיות תחת פיקוחם של בנקים מרכזיים. המטבע מהווה חידוש פיננסי, שמפחית באופן משמעותי את העלויות של עסקאות, והוא ישיר ומהיר יותר. תומכי המטבע רואים בו נקודת התחלה טובה לסיים את המונופול שבו מחזיקים הבנקים והבנקים המרכזיים בתהליך יצירת הכסף".

הדו"ח גם מזכיר את הביקורות השכיחות על המטבע הדיגיטלי החדש, שטוענות כי מדובר במקרה הטוב בבועה, ובמקרה הרע בתרמית פונזי. "משתמשים במטבע נכנסים למערכת על ידי רכישת מטבעות כנגד מטבעות בעולם האמיתי (יורו, דולר), אבל יכולים לפדות את הביטקוינים שברשותם רק אם קיימים משתמשים המוכנים לרכוש מהם את המטבע", נכתב בדו"ח, "כלומר רק אם משתמשים חדשים רוצים להצטרף למערכת. רבים יגדירו זאת כמאפיינים של תרמית פונזי".

לטענת מחברי הדו"ח, הסכנה בביטקוין נובעת מהתנהגות עדרית אפשרית, שבמהלכה המשתמשים יבקשו להיפטר מהמטבעות שברשותם ויביאו לקריסת המטבע. זה כבר קרה באוגוסט השנה, כשהביטקוין קרס בתוך כמה ימים משער של 14 דולר ל־8 דולרים בלבד. מנגד, ערכם של מטבעות בעולם האמיתי נקבע באותו אופן, וחששות של משקיעים או אירועי קיצון משפיעים על ערכם.

הדו"ח של ה־ECB יצר ברשת סערה קצת יותר גדולה מזו שבבנק האירופי המרכזי היו מוכנים לה. הביטקוין, מצדו, לא יכול היה לבקש לעצמו יחסי ציבור טובים יותר: מאז שפורסם הדו"ח, זינק ערכו של המטבע בכ־50%, וכמות העסקאות היומיות בו כמעט הכפילה את עצמה. אולי זו הסיבה שבגללה ב־ECB מעדיפים עכשיו לשתוק.

המבורגר וקולה בביטקוין

"חדר 77" הוא מקום של נוסטלגיה אמריקאית. מסעדת ההמבורגרים הטקסנית הזו שוכנת דווקא ברובע קרויצברג שבברלין, אבל אין בה שום דבר גרמני, למעט הבשר שמקורו בפרות דשנות מבוואריה. המסעדה היא מקום עלייה לרגל לאמריקאים שחיים בעיר ומתגעגעים למוזיקת קאנטרי, בשר צלוי ומבטא דרומי מתגלגל. גיאורג פלצר (Joerg Platzer), הבעלים הגרמני, דווקא לא תקוע בסנטימנטליות האמריקאית - פלצר היה הראשון בגרמניה להציע ללקוחותיו את האופציה לשלם במסעדה בביטקוין.

"בעיניי זה המטבע הגלובלי הראשון", מסביר פלצר בעוד שהוא גוחן מאחורי הבר לחדש את אספקת הבירה בברזים. "לא צריך חשבון בנק, לא כרטיס אשראי. אתה משלם מהמחשב או מהטלפון הסלולרי שלך והכסף עובר ישירות למחשב שלי, בדיוק באותו האופן שאתה מעביר אליי קובץ בתוכנת שיתוף קבצים: מהמחשב שלך למחשב שלי - מהארנק הדיגיטלי שלך לארנק הדיגיטלי שלי".

בתחילת השנה, כשפלצר החל להציע ללקוחותיו את האפשרות לשלם במטבע וירטואלי, צ'יזבורגר עלה 2 ביטקוין, שהיו שווים אז כ־8 יורו, אבל היום ביטקוין אחד כבר קונה את אותו ההמבורגר ומשאיר קצת עודף לקולה. פלצר חושב שמדובר בעליית שערים מתבקשת למטבע העתיד. "זו טכנולוגיה שנמצאת רק בתחילת דרכה. החברים בקהילת הביטקוין חושבים שהוא ימצא את דרכו לכל עסק ברחבי העולם בעשור הקרוב, לכן ברור שערכו רק יעלה".

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, מוצפן, כתוב בקוד פתוח, אנונימי, בלתי ניתן לאיתור ולמעקב ובעיקר מבוזר - אין שום רשות מרכזית, זרוע ממשלתית או עולמית שמייצרת אותו, דואגת לשוויו או מסוגלת לשלוט בו. כל מטבע נושא תג זיהוי ייחודי לו, אין שני מטבעות זהים, ולכל בעל "ארנק דיגיטלי" יש זהות ייחודית משלו, המיוצרת על ידי אלגוריתמים של הצפנה מסיבית. כל מטבעות הביטקוין הקיימים כיום "מכירים" את זהותם של המטבעות האחרים ברשת, כך שכמות הכסף בשוק ידועה בכל רגע נתון. בניגוד לכסף נייר רגיל (פיאט), שאותו ניתן להדפיס בכל רגע וללא גבול, כדי ליצור מטבע חדש של ביטקוין נדרשת פעולת "כרייה" ממוחשבת, שדורשת כוח מחשוב כביר והולכת והופכת לקשה יותר - עד לגבול הסופי של כמות הביטקוינים, 21 מיליון מטבעות שהאלגוריתם מאפשר לייצר. פעולת הכרייה הקשה והסבוכה הזו היא אחד האלמנטים שמעניקים למטבע את ערכו, כמו בעת כריית זהב.

מאז שפלצר פרץ את הדרך, הביטקוין כבר עשה את דרכו לעסקים נוספים בברלין. המסעדה האיטלקית פרימו מג'יו, ששוכנת לא רחוק מהמזללה הטקסנית של פלצר, החלה גם היא לקבל ביטקוין באוקטובר האחרון. במקביל, אחד הברים הססגוניים בעיר, Fabelhaft, הצטרף גם הוא למהלך, כשהוא מביא עמו את החנות של תקליטני הבית שלו, Vinyl Living Room Longplayer, שבה ניתן היום לרכוש תקליטים באמצעות ביטקוין. פלצר מבטיח שמדובר רק בהתחלה של תנועה עולמית רחבה יותר.

מ־5 סנט ל־14 דולר

"מאז שהגיח לפני שלוש שנים משום מקום, הביטקוין משך את תשומת לבי", משחזר ד"ר ג'ון מטוניס בשיחת טלפון ממקום מושבו בציריך. מטוניס הוא מומחה לקריפטו־כלכלה - שילוב חדשני בין הפן הטכנולוגי של הצפנה ובין היכולת שלה ליצור מושגים חדשים בכסף ובכלכלה. הוא חוקר את התחום שנים ארוכות, וכיום הוא אחד המומחים הבודדים שמתעסקים בכלכלות שמבוססות על כסף דיגיטלי מוצפן. הביטקוין, עבורו, הוא אוצר - ניסוי בזמן אמת בכלכלת הרשת.

"באמת שאין לנו מושג מיהו יוצר המטבע, אבל אנליזה של עקרונות העבודה שלו מראה כי הם חופפים לעקרונות העבודה של האסכולה הכלכלית האוסטרית, שבה כלכלנים כמו קרל מנגר ומאוחר יותר לודוויג פון מיזס תמכו, בין השאר, ביצירת סוגים נוספים של כסף - כסף פרטי, כסף שנוצר על ידי חברות מסחריות וכסף ציבורי שאינו נשלט על ידי הממשלה. כמובן שאותם כלכלנים לא תיארו לעצמם שכלי כמו האינטרנט יגיע ויעניק למודל שלהם פרשנות חדשה, אבל זה בדיוק מה שקרה", מספר מטוניס.

"בזמנו אפילו הצלחתי לנהל תכתובת מיילים עם המפתח של המטבע, אדם שנשא את השם הבדוי סאטושי נאקמוטו (Satoshi Nakamoto), אבל למעשה איש אינו יודע את זהותו האמיתית. הביטקוין הגיע לזירת האינטרנט באופן מסתורי ונותר מסתורי: מרגע שהמטבע הגיח לרשת וצבר חיים משלו, המפתח של הקוד נעלם מבלי להותיר סימן על זהותו".

מטוניס היה אחד מכורי הביטקוין הראשונים, אלה שעוד היו מסוגלים לכרות מטבעות במחשבם האישי, וקיבלו כעידוד למלאכתם 50 מטבעות במתנה. כיום, הוא מסביר, "אתה זקוק למערכת של מחשבי־על כדי ליצור מטבע אחד. מבחינת כוח מחשוב קולקטיבי, זו מערכת מחשוב ההמונים הגדולה בעולם כיום, היא עקפה את פרויקט SETI (הפרויקט להאזנה לתדרי רדיו מהחלל במטרה לגלות צורות חיים תבוניות - א"ל) כבר לפני שנה. בתוך שלוש שנים בלבד הביטקוין לא רק יצר סביבו את מערכת המחשוב המבוזרת הגדולה בעולם, אלא גם צמח לשוק של 150 מיליון דולר עם משהו כמו 100 אלף משתמשים. ברגע שנגיע לשווי שוק של מיליארד דולר, ערכם של מטבעות הביטקוין יזנק באופן חד".

להתחיל לעבוד עם ביטקוין זה לא מסובך. השלב הראשון הוא להוריד למחשב או לסמארטפון את אחת מאפליקציות הלקוח (Client) שמשמשות כארנק דיגיטלי לאחסון ביטקוין ומאפשרת למשתמש לבצע עסקאות קנייה ומכירה. בשוק קיימות כמה תוכנות ארנק, שהנפוצות שבהן הן Bitcoin Wallet, Bitcoin-Qt ו־My Wallet. כל האפליקציות נכתבו בקוד פתוח והן חופשיות לשימוש, אך ההתקנה מעט ממושכת מאחר שבזמן שהארנק מתקין את עצמו, הוא מודיע לכל רשת הביטקוין על קיומו ומסתנכרן עמה. בסופו של התהליך, הארנק מוכן להתחיל לשלוח ולקבל מטבעות.

השלב הבא הוא להשיג מטבעות: המשתמש יכול לנסות לכרות מטבעות בעצמו על המחשב, ואתר Bitminter מאפשר לו לבדוק מהו כוח הייצור שלו (היכולת שלי: 0.0025 ביטקוין ליום, מה שאומר שכדי לייצר מטבע אחד תידרש לי יותר משנה). ניתן גם לרכוש מטבעות באחת הדרכים הרבות שמציעה קהילת המשתמשים: באמצעות העברות בנקאיות למוכרים פרטיים ברשת, דרך שירות העברת כסף פיזי בשם Bitinstant, על ידי חיפוש סוחרים בביטקוין תמורת מטבעות מקומיים, או דרך בורסת חליפין כמו MtGox, שמרכזת כיום 80% מהמסחר במטבע. לאחר תהליך שנמשך כמה ימים (ודורש פרטים מזהים), MtGox מאפשרת למשתמשיה למכור ולקנות ביטקוין באופן הנוח ביותר, מכל מקום ובכל שעה, כשהביטקוינים שנרכשו עוברים ישירות לארנק בסמארטפון.

בתחילת 2010 עוד ניתן היה לרכוש מטבע ביטקוין תמורת 5 סנטים, אבל היום הוא כבר נסחר סביב רמת ה־14 דולר לביטקוין. מטוניס משוכנע ששער החליפין העתידי של הביטקוין יעמוד על בין ארבע לחמש ספרות בדולרים אמריקאיים. האם מדובר בהזדמנות השקעה יוצאת דופן? הוא צוחק. כמי שהיה שם ממש מההתחלה, הוא כנראה כבר עשה סיבוב שגורם לו לחייך. מי שרכש מטבעות ב־5 סנטים, עשה על כל ביטקוין 27,000% בפחות משלוש שנים. כל 1,000 דולר שהושקעו בביטקוין בתחילת הדרך שווים כיום 270 אלף דולר, ועל פי מטוניס לפחות, זוהי רק ההתחלה.

פוטנציאל למטבע גלובלי

כשסיימתי לאכול את ההמבורגר הדשן, פלצר שלח לי קוד QR שהכיל את כל פרטי הארנק הממוחשב שלו. שתי לחיצות מאוחר יותר, הכסף התפוגג מהארנק שלי ועבר לשלו. לא שאלתי את פלצר אם הוא מדווח על עסקאות הביטקוין לרשויות המס כי לדבר על כסף נחשב מאוד לא מנומס בגרמניה, אבל שאלת המס ללא ספק מטרידה ממשלות בעולם, שאינן יכולות לגלות את זהות המשתמשים ולחייב אותם במס. ואם מטוניס ירצה להעביר את הביטקוינים שלו ממדינה למדינה, הוא יכול לעשות זאת בזיכרון USB נייד ופשוט, מבלי להצהיר על סכום הכסף שהוא נושא ומבלי שפקידי המכס יוכלו לגלות את ההעברה הכספית.

"ביטקוין הוא משהו שלממשלות ולבנקים מרכזיים יהיה קשה לעצור", אומר מטוניס. "אנחנו רואים כיצד תעשיות המוזיקה והסרטים מנסות להגן על זכויות היוצרים שלהן מול אותה טכנולוגיה, ואנחנו רואים כיצד הן נכשלות ונחלשות עם הזמן. אם הביטקוין ימשיך לצבור תאוצה ויהפוך לאמצעי תשלום מקובל, סביר להניח שהוא יגרום לממשלות לעבור למודל של הטלת יותר מסים על צריכה ופחות על הכנסה. זה לא בהכרח דבר רע, יש לא מעט כלכלנים ומומחי מס שמדברים על המעבר הזה כבר שנים. עם זאת, נדמה לי שהממשלות מפחדות בעיקר מכך שהן מאבדות את היכולת שלהן לשלוט ביצירת כסף. בטווח הארוך, הביטקוין פשוט מייתר לחלוטין את קיומם של בנקים מרכזיים, וזה מפחיד אותם ואת הממשלות שהם אמורים לשרת".

מייקל פרסונס. "ברור שיש סיכונים, אבל אף מערכת לא חסינה לחלוטין"

"הרגולציה על הביטקוין מבוצעת על ידי המשתמשים שלו ועל ידי המתמטיקה שמוטמעת בו. הוא לא עוד כסף נייר שבו משתמשות ממשלות, הוא מערכת להעברת ערך, שהערך שלה מוטבע בה על ידי המשתמשים עצמם, לא על ידי ישות מרכזית מלאכותית", כך מנסח את הדברים מייקל פרסונס (Michael Parsons), "מטיף ביטקוין" ולשעבר בכיר בבנק האמירויות בדובאי, בנארודני בנק הרוסי וב־KPMG. "לבנקים המרכזיים אין מנדט לשלוט בכסף וירטואלי גם אם הם יכריזו עליו כנמצא תחת תחום השיפוט שלהם. במקרה שהם יעשו זאת, הביטקוין פשוט ירד למחתרת ויהפוך לאטרקטיבי עוד יותר. הביטקוין הוא כמו אור ואוויר, הוא חופשי לשימוש ולהעברה. הבעלות עליו וההנפקה שלו נמצאות בידי האנשים ולא בידי המדינה, והן יישארו כאלו".

"זה מטבע שאין לו מאומה עם מדינה או כלכלה ספציפית", פרסונס מסביר בראיון ל"כלכליסט". "יש לו פוטנציאל להפוך למטבע גלובלי, שמייצג נאמנה את המציאות הכלכלית הגלובלית ולא את זו המקומית. היקף העסקאות גדל כמעט מדי יום: בדצמבר כבר היו 51 אלף עסקאות מדי יום, לעומת 7,000 עסקאות במאי השנה. מספר המשתמשים בשירות My Wallet, צמח בתקופה הזו מ־5,000 ל־67 אלף. חצי מכמות המטבעות שניתן ליצור כבר קיימת בשוק".

מתי הביטקוין יתחיל להפחיד בנקים וממשלות באופן שיגרום להם לנקוט צעדים?

"כשהיקף השוק שלו יהיה כמה מיליארדי דולרים", אומר מטוניס. "עכשיו הוא מושך את תשומת לב הבנקים המרכזיים והממשלות בגלל הפוטנציאל שלו לאיים על המערכת הקיימת. לא הייתי אומר שהם מפחדים מהביטקוין כרגע, אבל בהחלט יש להם סיבה לחשוש ממנו בעתיד. ברגע שהם ינסו לפגוע בביטקוין, הוא דווקא ירכז הרבה יותר תשומת לב. בדיוק כפי שהבנקים המרכזיים מנסים זה עשורים לבצע דה־לגיטימציה לזהב ונכשלים לחלוטין, כך יקרה עם הביטקוין".

"יש גניבות בכל מקום"

אמנם כיום היקף שוק הביטקוין עדיין קטן מכדי להדאיג את הרשויות, אבל מדובר בלהיט. רק לפני כחודש הודיע וורדפרס, אתר הבלוגים הגדול בעולם, כי הוא מתחיל לקבל תשלומים בביטקוין. במקביל הודיעה מערכת Bitcoin Exchange, המשמשת כזירת מסחר במטבע, על חתימת הסכם עבודה עם הבנק הצרפתי Credit Mutuel ועל הענקת מעמד רשמי לביטקוין כספק אמצעי תשלום על ידי האיחוד האירופי - מעמד דומה לזה של פייפאל, שיאפשר בעתיד גם הנפקת כרטיסי חיוב בביטקוין. מדי יום מצטרפים ספקי שירותים ומוצרים חדשים לרשימת מקבלי הביטקוין, ולאחרונה אף רחשה שמועה כי מפעיל הימורים אונליין גדול החליט להצטרף לקהילת הביטקוין, מה שיזניק מן הסתם את השימוש במטבע, ואיתו גם את ערכו.

איך 21 מיליון מטבעות ישרתו אוכלוסייה של מיליארדים?

"אין כאן שום בעיה", אומר פרסונס. "המטבע יכול לעבוד בפלחים של עד שמונה נקודות עשרוניות. הכל תלוי בערך של מטבע אחד - אם הוא יהיה שווה אלפי או עשרות אלפי דולרים, אפילו מיליונים, נתחיל לעבוד עם שברים קטנטנים של מטבע אחד, ננו־ביטקוין".

ד"ר ג'ון מטוניס: "כשמדובר בביטקוין, הממשלות מאבדות את יכולתן לשלוט ביצירת כסף"

מרגע שביצעתי עסקה בביטקוין, הכסף כבר לא אצלי והוא בלתי ניתן להשבה. אז מה קורה אם אני לא מקבל את המוצר או השירות שהובטח?

"אתה צודק. אנחנו מפתחים מכניזם כזה, אבל בדיוק כמו בעולם האמיתי, הוא נשען בעיקר על מוניטין. סוחרים בעלי מוניטין גרוע נבעטים החוצה על ידי הקהילה במהירות מסחררת. באופן עקרוני, קהילת הביטקוין עובדת על אמון וזה מוכיח את עצמו".

האמון הזה, שפרסונס והקהילה מתגאים בו, נסדק לאחרונה. בספטמבר נגנבו מזירת מסחר גדולה בשם Bitfloor כ־24 אלף מטבעות ביטקוין בשווי של 250 אלף דולר. במקביל, במהלך השנה החולפת נרשמה עלייה במספר המקרים שבהם מחשבים פרטיים נפרצו והביטקוינים שאוחסנו בהם נגנבו. הדו"ח של ה־ECB מפרט את הסיכונים הללו, ומצביע על המערכת כולה כבעלת פוטנציאל אדיר לשמש ככלי הלבנת הון עבור ארגוני טרור ופשיעה.

"ברור שיש סיכונים", אומר פרסונס, "אבל זה לא שחשבונות בנק לא נפרצים כל הזמן, זה לא שאין גניבות של ארנקים בכל מקום. אם כבר, המערכת של ביטקוין הרבה יותר בטוחה. צריך גם לזכור שקשה לבזבז את הכסף הזה - יש לו זהות, וברגע שהמטבעות יופיעו בשוק, נוכל לאתר אותם".

ומה עם הלבנות הון על ידי ארגוני טרור ופשיעה?

"אנחנו שוקלים פתרונות שיכולים למנוע שימוש מהסוג הזה בביטקוין, ומן הסתם הם יצמחו תוך כדי האבולוציה הטבעית שלו. שום מערכת לא חסינה מפני כך לחלוטין, כולל הבנקים עצמם. סאטושי כתב את הקוד של הביטקוין בזמן המשבר של 2008 והוא גרם לו - כמו לרבים מאיתנו - לתהות האם אנחנו יכולים לבטוח באנשים ששולטים ביצירת הכסף שלנו. התשובה שלי היא לא, ולכן אנחנו צריכים כסף שנוצר על ידי כולם ושאינו מרוכז בידיים של גוף או איש אחד שיכולים לעשות ככל העולה על רוחם".

איך זה שונה מהפדרל ריזרב שמדפיס כסף?

"מאחר שזה קוד פתוח, שאני מסוגל להבין, אני יודע מה הוא עושה ויעשה. אני יודע שב־50 השנים הבאות ייווצרו 21 מיליון מטבעות ביטקוין, ושהמערכת מאוזנת. אבל אני לא יודע איך פועלת וול סטריט, וכיצד מחליטים על הדפסת דולרים. אין אלגוריתם לזה, ולי נראה טפשי שדווקא על כסף, אחד המרכיבים החשובים של חיינו, אין לנו שליטה או ידע אמיתי".