"חברת החשמל - השריד האחרון לאוליגרכיות של חברות ממשלתיות"
אברהם נתן, שהתפטר מדירקטוריון חברת החשמל: "אנשים מדברים על 7 שקלים לגביע קוטג' - לא שאני מזלזל בזה, אבל מה עם 60 מיליארד שקל שנפלו כחוב על הפנסיות של הציבור?"
הפגיעה של חברת החשמל בכיס של הציבור לא מסתיימת בתעריפי החשמל ההולכים ועולים, היא מגיעה גם לחסכונות הפנסיה של הציבור ושם היא תופחת לממדים מדאיגים. זה המסר שקיווה להעביר אברהם נתן (65), כשבסוף השבוע התפטר במחאה מדירקטוריון חברת החשמל.
"אם לא יקום מישהו שיגיד שככה אי אפשר להמשיך — שום דבר לא יזוז", הוא מסביר בשיחה עם "כלכליסט" את הרקע לצעד הדרמטי, "עכשיו אני פורש ומעביר את הנטל לציבור, שידרוש מהנבחרים שלו טיפול אחר בחברת החשמל. זה השריד האחרון לאוליגרכיות של חברות ממשלתיות. החברה מחזיקה חוב של 65 מיליארד שקל, אבל המדינה — שהיא הבעלים — מעולם לא נתנה לה שקל. צריך להפסיק את הדימום הזה".
מדובר בהתפטרות שנייה של דירקטור בחברה בחודש האחרון. לפני כשבועיים הודיע שמעון אקהויז על פרישה עקב חשש לניגוד עניינים בדיוני רכש הגז של חברת החשמל. המקרה של נתן שונה, הוא עוזב על רקע מצבה הפיננסי של החברה.
סכנה להפסקות חשמל
את הפצצה זרק נתן ביום חמישי האחרון, כשהודיע על התפטרותו מחברת החשמל באמצעות מכתב ששלח לשר האוצר יובל שטייניץ ולשר האנרגיה עוזי לנדאו. העתקים מהמכתב נשלחו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, למנהל רשות החברות הממשלתיות דורון כהן ולהנהלת חברת החשמל. במכתב נתן מטיח בשטייניץ ובלנדאו שאלות קשות לגבי תפקודו של משק האנרגיה בכלל ושל חברת החשמל בפרט תחת אחריות שני השרים.
במכתב ההתפטרות מצביע נתן על היחס בין ההון העצמי של חברת החשמל להתחייבויותיה, יחס הגבוה מהמקובל — 16 מיליארד שקל הון מול יותר מ־60 מיליארד שקל חוב; על רזרבת חשמל נמוכה עד כדי חשש לאספקתה לציבור; ועל עלויות השכר הגבוהות בחברה.
"אחרי שנתיים בתפקיד אתה רואה שהאופציות שלך הולכות ואוזלות. האמנתי שאפשר לתקן את המערכת מבפנים, אבל היום דעתי אחרת", הוא מסביר.
האחריות על השרים
נתן שימש בעבר כיו"ר רשות השידור וכדירקטור בבנק טפחות, והיום הוא חבר דירקטוריון באלוני חץ ובקשת. לדבריו, הוא ראה בחייו דו"חות כספיים רבים, אבל בדו"ח כמו זה של חברת החשמל הוא עוד לא נתקל.
במכתב ההתפטרות שלו הוא מזכיר שחברת החשמל כפופה לשמונה רגולטורים שונים, מה שמקשה על דירקטוריון החברה לנווט אותה בשעות משבר. עוד הוא מציין שחברת החשמל נמצאת כבר במגבלת "לווה בודד" של בנק ישראל, שלפיה גוף שלווה מעבר להיקף מסוים מסכן את הבנק המלווה, ומחייבת את הלווה לגייס כסף בחו"ל. רק לפני כחודש השלימה חברת החשמל גיוס של כחצי מיליארד דולר בלונדון, אולם נתן מסביר במכתבו שחלק הארי של החוב שצברה החברה, כ־53 מיליארד שקל, משויך לגופים המוסדיים שקנו אג"ח בעבר במסגרת הנפקות פרטיות בישראל. "מדובר בפנסיות שלי ושלך, כך שכלל הציבור חשוף למצב החברה", אומר נתן. לדבריו, הגיוסים בחו"ל מעשירים בעיקר את אזרחי ארה"ב, זאת כיוון שהריבית של הגיוסים גבוהה ב־4% מהמקובל.
את האחריות למצבו ולתיקונו מטיל נתן על הרגולטורים הרבים שמפקחים על החברה, בהם האוצר, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. "קח למשל את המשרד להגנת הסביבה", מתאר נתן, "חברת החשמל במשבר פיננסי וכופים עליה השקעה של 8 מיליארד שקל בפילטרים לתחנות הכוח. זה עומס פיננסי אדיר. אנשים מדברים על 7 שקלים לגביע קוטג' — לא שאני מזלזל בזה, אבל מה עם 60 מיליארד שקל שנפלו כחוב על הפנסיות של הציבור?", הוא שואל.
איך אפשר להציל את המצב?
"יכול להיות שבכלים הרגילים אי אפשר. אולי צריך להציב לחברה נאמן שירכז את כל הבעיות אצלו. יש כל כך הרבה מפקחים שמה שאפשר אולי לעשות בחברה כמו אסם אי אפשר לעשות כאן. מספיק שתפצל את החברה ל־2 — אחת לייצור ואחת להולכה ואספקה — וכבר שיפרת את המצב וחילקת את החוב. פעם היתה מפלצת שקראו לה בזק, אמרו שאי אפשר להפריט אותה — והנה זה קרה".
מחברת החשמל נמסר: "הדירקטוריון מצטער על החלטתו של אברהם נתן".
