"שלושה שומרי מסורת, וכל האירוע הופך לכשר"
הירידה בביקוש לקייטרינג לא כשר באירועי האלפיון העליון הביאה את דני הקר, מהבעלים של פודארט המיתולוגית, לחבור ללילך גרמן, הבת של ראש עיריית הרצליה, שהתמחתה באירועי גורמה קטנים. ביחד הם מפעילים את פודארט־לילך, ומנסים לפצח את שוק הגורמה שהוריד פרופיל אחרי המחאה החברתית
"אנחנו נתפסים כמקצוענים, אבל גם כפלצנים ומדי יקרים ויוקרתיים, לא מספיק מגניבים", מודה דני הקר, מבעלי הקייטרינג פודארט, שחבר לפני שנה ללילך גרמן, למיזם המשותף פודארט־לילך, שמתמחה באירועים לא כשרים לבעלי היכולת. פודארט עצמו נחשב כבר 20 שנה לקיטרינג שמאכיל את עשירי ישראל ולרולס רויס של ההסעדה הלא כשרה - משובח, יקר וסמל סטטוס גם בקרב האלפיון.
החיבור עם חברת הקייטרינג של לילך גרמן, בתה של יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה, נעשה בניסיון להצעיר את הקייטרינג, שכיום נקרא פודארט־לילך. הקר וגרמן מספרים על שנה של פעילות משותפת בשוק קטן ותחרותי שהולך ומצטמצם, על תחרות מול שפים מתוקשרים ועל דפוסים של הקהל שלהם בצל המיתון והמחאה.
שני אירועים בשבוע
שוק האירועים הלא כשרים, מספרים הקר וגרמן, קטן מכפי שחושבים, והוא הולך ומצטמצם כל הזמן. פודארט־לילך, שגלגלה השנה מחזור של כ־5 מיליון שקל, עורכת בממוצע שני אירועים בשבוע ונחשבת למובילה בתחום, אך סובלת משולי רווח קטנים יחסית (כ־10%–20%) ומביקוש נמוך לאירועים לא כשרים.
“פעם היה מקובל להזמין אירועים עסקיים עם תפריט לא כשר, אך זה השתנה", מסביר הקר ומוסיף כי מרבית חברות הקייטרינג הלא כשרות עברו לאירועים כשרים. הקר מודה גם שהקייטרינג הכשר של החברה, מזל טלה, אחראי לכ־90% מהאירועים שלה.
איך אתה מסביר את זה שהשוק הלא כשר עבר לשוליים?
“זה תהליך שעבר על כל המדינה. פעם היה מקובל לערוך אירוע לא כשר, ולמצוא פתרון לאורחים הספורים שמקפידים על כשרות. כיום, אם יש שלושה שומרי מסורת, כל האירוע הופך לכשר. גם הרבנות, שהחלה לדרוש בתחילת שנות האלפיים מזוגות התחייבות לכך שהקייטרינג בחתונתם יהיה כשר, תרמה לכך. בעבר היינו עושים אירועים במקומות כמו חוות רונית, אבל היום זה כבר לא אפשרי".
אז למה לא להסתפק בפעילות של מזל טלה ולעזוב את התחום הלא כשר?
“זה מעין מוצר משלים ללקוחות שלנו. אם לא נאפשר להם לערוך אירועי בוטיק קטנים לא כשרים, הם יעבדו עם מישהו אחר, ואחר כך גם יערכו איתו את האירועים הגדולים שלהם".
דני הקר ולילך גרמן. המיזוג תרם לה שם של מותג חזק ותשתית, ולו הזדמנות להצעיר את המותג צילום: דניאל לילה עם הלקוחות בג'ים
גרמן משחקת על אותה משבצת קטנה כבר עשור, רק בקטן. “הלקוחות שלנו ושל פודארט תמיד היו אותם אנשים. את החתונות והבריתות הם עשו עם דני, וארוחת ערב ל־30 איש הזמינו אצלנו. אבל כחברה קטנה רדפנו אחרי הזנב של עצמנו. היה ברור שאין לאן לגדול".
גם הקר הרגיש מיצוי, בייחוד אחרי שעומר מילר – השף של מסעדת חדר האוכל שהוביל גם את הקייטרינג – קרס תחת עומס העבודה במסעדה. חדר האוכל הצליחה קצת מעל למצופה, ומילר לא רצה להמשיך בתפקידו כשף הקייטרינג.
“הגענו למצב של מערכת גדולה מאוד, שלא שווה להפעיל בשביל אירועים של 20 איש, אף על פי שבעבור קייטרינג לא כשר האירועים הקטנים חשובים. הבנתי שצריך שינוי: לסגור את הפעילות, לקחת שף צעיר ולגדל אותו, או לעשות שיתוף פעולה עם גוף קיים. את לילך גרמן הכרתי, כי הייתי מפנה אליה אירועים שהיו קטנים מדי עבורנו. היא גם התאימה כי היא מכירה את הלקוחות שלנו, והיא בדיוק בשלב המתאים לרוץ קדימה עם החברה".
המיזוג בין שתי החברות תרם לגרמן שם של מותג חזק ותשתית, ולפודארט הזדמנות להצעיר את המותג ולהתחבר לשפית שתוביל אותו במקום מילר.
“50% מהעבודה שלנו הם הטיפול האישי בלקוחות. אלה לא לקוחות שאתה שולח להם תפריט בפקס. אני אישית מגיעה לפגישות כדי לתפור את התפריט, וזה באמת Custom made. הלקוחות מצפים לפגוש את השפית ולשבת איתה אישית על כל פרט", מסבירה גרמן.
הקר וגרמן מכירים היטב את הלקוחות שלהם. היא גדלה בהרצליה, אחד ממעוזי האלפיון, והוא מתגורר בה ופוגש את לקוחותיו כשכנים מחוץ לשעות העבודה, "בג'ים, בבתי הספר של הילדים", הוא מפרט, "אנחנו מבלים באותם מקומות". הקר גם מדווח על התחככות חברתית, אך מסייג: "אני מקפיד לשמור על ריחוק מקצועי. מנהלי חברות קייטרינג ושפים הפכו מנותני שירות, כמו גנן או מוסכניק, לנותני שירות שהלקוח מעוניין להזמין כאורח לאירוע, בדומה לרופא ולעורך הדין שלו. אבל אני לא נענה להזמנות לבוא לחופשות בבתי קיץ וביאכטות”.
קדירת פירות ים של פודארט-לילך צילום: דניה ויינר הדור הצעיר של הכסף
את השינוי הקולינרי של הקייטרינג בעקבות המיזוג מסבירה גרמן כ"פחות סגנון צרפתי מסורתי של שלושה כוכבי מישלן עם כלי כסף ועניבות, אף על פי שגם את זה אנחנו עדיין נותנים למי שמעוניין, ויותר אירועים בסגנון מחניודה, שוק, קונספטים יותר עדכניים".
גם הקהל, מספר הקר, השתנה: “כשהתחלנו העשירים היו בני 60, והיום הם מבוגרים יותר ועדיין קהל נאמן. אבל הדור הצעיר של הכסף מתנהג אחרת. אלה אנשים שלא צריכים לפצות את עצמם על שום דבר. הם מחפשים לעשות כיף, והאירועים שהם רוצים קלילים יותר".
מי המתחרים שלכם כיום?
“שפים של מסעדות. הקהל שלנו אוכל במסעדות הטובות בעולם, ויכול להרשות לעצמו להזמין את מאיר אדוני או אביב משה לבשל בשבילו", מסבירה גרמן.
איך משפיעים המיתון והמחאה על הקהל הזה?
“יש מעבר מאירועים גדולים לקטנים יותר", אומר הקר, ולא רק בגלל הכסף. “מקפידים שלא לנקר עיניים. מי שפעם עשה אירועים ל־400 איש, יסתפק היום ב־80 איש - ובבית. זה מורגש בעיקר במזל טלה, שם אירועי הפרימיום התמעטו. אבל אירועים קטנים שנערכים בבתים כמעט לא השתנו, כי שם אף אחד לא יודע מה קורה. שם אין פפרצי".
גרמן מספרת על אירוע שעשתה בספטמבר האחרון, ואשר תכנונו החל בחודש מאי והמשיך לאורך כל חודשי המחאה החברתית. “הוא התחיל ב־400 אורחים, וככל שהתקרב המועד הלך וירד מספר המוזמנים בצל המחאה. גם התפריט השתנה לצנוע יותר. זה לא שחסר שם כסף, פשוט לא רצו לנקר עיניים".
מה שהתחיל לפני 20 שנה כחברת קייטרינג קטנה הצליח מעל למצופה?
הקר: “היינו בזמן הנכון במקום הנכון, ופודארט בתחילת דרכה נכנסה לוואקום. כן, אני חי מזה יפה. אם אתה יודע לעבוד טוב, אתה מתפרנס מהעסק הזה. אבל זה לא מקרה שאין בין הלקוחות שלנו מישהו שעשה את הכסף שלו מקייטרינג. זה לא תחום להתעשר בו".
