"לקדם את לוד זו משימה לאומית לא פחות מלגור בשכם"

לפני עשור הבשילה בגבעת שמואל מהפכה קטנה: לאחר שנים רבות של זיהוי העיר עם פשיעה ובעיקר עם משפחת אלפרון, הפכה העיר למרכז המזוהה עם הציבור הדתי־לאומי. השינוי החל חמש שנים קודם לכן, כאשר הופשרו בעיקר חטיבות קרקע גדולות לבנייה. השילוב בין אזור מצוקה שבו יש צורך בגרעינים אידיאולוגיים שיעבדו עם אוכלוסייה חלשה; הקרבה לאוניברסיטת בר־אילן; והבנייה החדשה במחירים סבירים יחסית לאזור המרכז, משכו אל גבולות העיר גל של משפחות מהזרם הדתי־לאומי, שחוללו בה את השינוי.

החיבור בין אידיאולוגיה לנדל"ן לא קרה רק בגבעת שמואל. בישראל מפוזרים כיום כ־80 גרעינים תורניים, רבים מהם בערים הנחשבות פריפריה חברתית, דוגמת ירוחם, אופקים, עכו, שדרות ונתיבות. "זו מגמה של הציבור הלאומי־דתי", מסביר שילה הנדלר, העומד בראש גרעין אלישיב בלוד. "גילינו שהחיבור לעם ישראל הוא חשוב לא פחות מליישב את יהודה ושומרון. אחרי גוש קטיף הבנו שאתה יכול לייצר מפעל ציוני מדהים, אבל אם העם לא איתך זה לא שווה כלום. לקדם את לוד זו משימה לאומית לא פחות מלגור בשכם".

מתנחלים בשכונת הרכבת בלוד

הגרעין של הנדלר גילה מהר מאוד שאף שמחירי הנדל"ן בלוד נמוכים ביחס לתל אביב או הרצליה, משפחות הגרעין שהגיעו לעיר התקשו למצוא דירות במחירים סבירים, והקפיצה המטאורית במחירי הנדל"ן בשנתיים האחרונות ודאי לא הועילה לכך. הגרעין היה אחד החלוצים שהרימו את הכפפה בתחום הנדל"ן, וקידם כבר לפני חמש שנים פרויקט לבניית 100 יחידות דיור ברחוב פלומניק בעיר, שאוכלס מאז בהצלחה. כיום מקדם הגרעין פרויקט נוסף בשיתוף חברת קרדן נדל"ן, לבניית כ־350 יחידות דיור בתחומי שכונת הרכבת בלוד, שבמשך שנים כונתה "שכונת הכספומטים" בגלל היותה אבן שואבת לסוחרי הסמים של העיר.

כדי לקדם את הפרויקט השיגו אנשי גרעין אלישיב הסדרי פינוי עם פולשים שגרו בבתים המטים לנפול בשכונת העוני. במקביל, ניגשה קרדן נדל"ן למכרז פינוי־בינוי שפרסם מינהל מקרקעי ישראל, רכשה את הקרקע ופינתה את הפולשים. כיום מתנהלות במקום עבודות בנייה להקמת השכונה החדשה, שרובה ככולה תאוכלס במשפחות הגרעין. תנופת הבנייה וזהות התושבים העתידיים משפיעות על המחירים בפרויקט, ודירות שעלותן הוערכה לפני כשנתיים ב־650 אלף שקל נמכרות כיום בכ־800 אלף שקל. מנכ"ל קרדן נדל"ן, יורם קרן, אומר כי האוכלוסייה החזקה המתעתדת להתיישב בשכונה השפיעה על עליית המחירים, וכי מגמת ההתייקרות צפויה להימשך בזכות ניקוי האזור מפשע ומסמים.

פרויקט של גרעין אלישיב ברחוב פלומניק בלוד

הגרעין באופקים שריין מגרשים לבני המקום

מחירי הנדל"ן המשתוללים, כידוע, לא עצרו בגבולות המרכז והגיעו עד לעיירת הפיתוח אופקים. עובדה זו הניעה את

המודל הניו-יורקי "בארה"ב המשאבים מגיעים מהעיריות" היזם רפי אלבז היה שותף להפיכת וויליאמסבורג בניו יורק לשכונה טרנדית. היעד הבא שלו: דרום תל אביב שירלי ששון-עזר, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אנשי הגרעין התורני בעיר, אפיקי אורות, להפשיל שרוולים ולחפש פתרון מגורים מוזל למשפחותיו. ראש הגרעין, הרב מנחם נויברגר, מספר כי בתחילת הדרך המגמה היתה לפזר את חברי הגרעין בין שכונות העיר כדי להיטמע בה, אך מחירי הדירות הגואים הצריכו מציאת פתרון ייעודי. כדי למצוא פתרון כזה הוקמה עמותה בשם הקרן לפיתוח אופקים, שהיא הזרוע המטפלת בפרויקט הבנייה של הגרעין.

מנכ"ל הקרן, משה אוחיון, מסביר כי הפעילות נעשית באמצעות מודל ייחודי שפיתחה הקרן, ובמסגרתו היא ניגשה כעמותה למכרז בנה ביתך באופקים. המכרז מתייחס ל־70 מגרשים בני חצי דונם שעל כל אחד מהם ייבנה בית בגודל ממוצע של כ־150 מ"ר, במחיר מוערך של 850 אלף שקל. בגרעין התקבלה החלטה לשווק לפחות עשרה מהמגרשים לזוגות צעירים בני אופקים, וכדי לממש זאת סייעה הקרן לזוגות לקבל הלוואה ראשונית ללא ריבית וללא הצמדה, שתאפשר להם לגשת לשלב הראשון של המכרז.

"אופקים עוברת תהליך מדהים", אומר אוחיון, "וזה לא רק בגלל הכניסה של הציבור הלאומי־דתי. אבל הכניסה של הגרעין הובילה להרבה שינויים, ואחד מהם הוא שיש פה היום ישיבה תיכונית שמשאירה את תלמידי התיכון בעיר. פעם אמרו שכל בניה הטובים של העיר בורחים, והיום אפשר לראות שאנשים בחתך סוציו־אקונומי גבוה חוזרים הנה".

הדמיה של שכונת רמת אלישיב שמקימה קרדן נדל"ן בשביל הגרעין התורני בלוד

"אנחנו עוסקים ברווחה, לא בערבים"

גם בעכו התארגנו זוגות דתיים צעירים כדי לגשת במשותף למכרז בנה ביתך, שתוצאותיו עדיין לא התפרסמו. מדובר במכרז ל־56 מגרשים בני רבע דונם כל אחד, הממוקמים בסמוך לישיבת ההסדר של עכו בשכונת וולפסון. המקום גם סמוך לרחוב בורלא, בסביבה ענייה שאותה העכואים מכנים "שכונת הקווקזים". את הקבוצה ארגן יאיר מימון, מנהל מדרשת הטיולים בעכו, כדי לאפשר לו ולחבריו לבנות בתים במחירים שניתן לעמוד בהם. במקביל לכך מקודם בעכו פרויקט נוסף למגורי זוגות צעירים דתיים, הנמנים עם הגרעין התורני אומץ, שהתיישב בעיר וכולל 150 משפחות.

שי תובל, מנכ"ל הקרן להתחדשות קהילות

"לפני כמה שנים, כשגרעין אומץ קם, שאלו אותי מי ירצה לבוא לעכו", אומר שי תובל, מנכ"ל הקרן להתחדשות קהילות בישראל. "היום יש מחסור אדיר בדירות". לתובל מבט רחב על הפעילות הנדל"נית של הגרעינים התורניים, שהקרן בניהולו תומכת בכ־40 מהם. "בשדרות יש גרעין ובו 200 משפחות שנתקלות בבעיית היצע אמיתית. אין דירות", אומר תובל. "השוק מזהה שיש כוח צרכני גדול לקבוצות האלה ולכן מנסים להתחבר אלינו. כשיש לך 150 משפחות, החינוך נראה טוב יותר ויש קהילה חזקה יותר. אבל אנחנו לא הופכים את אנשי הגרעינים שלנו לאנשי נדל"ן; אנחנו עובדים עם משרד אדריכלים שנותן ליווי לכל גרעין, וחוברים לחברות נדל"ן שעושות את העבודה. השאיפה שלנו היא שבכל מקום שבו יש קבוצות, המשפחות יוכלו לקנות דירות ולצאת ממעגל השכירות".

תובל מודע לביקורות הנשמעות על הגזענות של מפעל ההתיישבות העירוני החדש של הגרעינים, אבל הוא טוען בעקשנות שאין לגרעינים אג'נדה אנטי־ערבית. "אפילו ביפו, שבה יש לנו גרעין מקומי שעוד לא מתעסק בבנייה, כל מיני פוליטיקאים תפסו על זה גל וייצרו התנגדות לתופעה. אנחנו באים לעסוק ברווחה ובחינוך; אין לנו שום עניין עם הערבים".