דו"ח טכנולוגי: מנכ"ל גוגל מזהיר מפני שובה של הבועה
אריק שמידט, מנכ"ל גוגל היוצא, מדבר על הערכות השווי המטפסות של חברות האינטרנט. וגם: אלג'יריה (אולי) משתקת את הרשת בעקבות המהפכה במצרים, ואלף עובדים בנוקיה נטשו את המשרדים במחאה על התוכניות החדשות של החברה
זהירות, בועה
סיכום ביניים של החודשים האחרונים שעברו על כמה אתרי אינטרנט שכנראה שמעתם עליהם: גרופון, אתר הקופונים וה"אופס!", מסרב להצעת רכש של גוגל בשווי של שישה מיליארד דולר. הרווח של פייסבוק מוערך ביותר מחצי מיליארד דולר ב-2010, ופסיכים מעריכים את שוויה בלא פחות מ-70 מיליארד דולר. הערכות לא לגמרי שפויות אומרות ששוויו של טוויטר, שאם יש לו רווחים הוא הצליח להסתיר אותם היטב, עומדות על שמונה מיליארד דולר, אולי אפילו עשרה.
למי שהיה בסביבה ב-2001, ואינו סובל מזיכרון קצר במיוחד, כל זה צריך להיראות מוכר, והמילה "בועה" לא צריכה להפתיע. מה שמפתיע הוא האדם שמדבר על כך: אריק שמידט, מנכ"ל גוגל שיעזוב את תפקידו באפריל.
שמידט אמר לעיתון בשוויץ שהערכות השווי של חברות הרשת "מראות סימנים מובהקים של בועה", אבל ציין בנוסף ש"הערכות הן מה שהן. אנשים מעריכים שהחברות הללו ישיגו מכירות גדולות בעתיד". איך אפשר לומר דבר כזה על טוויטר או על גרופון, לא ממש ברור.
בראיון שמידט הוסיף שהוא יישאר בגוגל עוד ארבע שנים לפחות , כדי לאסוף את הבונוס שהובטח לו. כאן מן הראוי לציין ששמידט אמר בשעתו שהוא יישאר בגוגל עד 2024. שינוי תוכניות?
מה יהיה המשטר הבא שייפול?
בתוניסיה זה לקח 23 ימים, ובמצרים 18. ביום שישי בערב הודיע מובארק שנשבר לו, והוא הולך אחרי 30 שנה. למחרת כבר החלו מהומות באלג'יריה. אם המהפכות האלה שומרות על קצב קבוע, המשטר האלג'יראי יקרוס תוך 13 ימים.
בעקבות המהומות, הגיעו דיווחים סותרים על מצב זמינות הרשת האלג'יראית: הטלגרף דיווח כי המשטר כיבה את הרשת, כפי שעשה מובארק, אבל אחרים מכחישים זאת מכל וכל, אם כי יתכן שיש תקלות או חסימות מקומיות.
למה זה חשוב? כי נוצרה כאן דעה שאומרת שהאינטרנט היא כלי שחרור הכרחי. אין ספק שהרשת היא כלי מועיל להתארגנות, אבל היא בהחלט לא הכרחית: אם כבר, המצב בקהיר ותוניס הוכיח את ההיפך. ההתקוממות התרחשה אף על פי שהמשטר עשה ככל יכולתו כדי להפריע למהלך התקין שלה, גם באמצעות הגבלות על הרשת. במצרים, אגב, מספר עצום של אנשים יצא לרחובות רק אחרי שהטלוויזיה הממשלתית שינתה את עמדתה ויצאה נגד מובארק.
מפגינים מצטלמים למזכרת בכיכר תחריר צילום: אי פי כמובן, אנשים שהרשת היא עיסוקם חושבים אחרת. וואיל רונים, שהפך בעל כורחו לגיבור המהפכה המצרית ולפנים המוכרות ביותר שלה במערב, אמר לוולף בליצר ש"אם אתה רוצה לשחרר מדינה, תן לה אינטרנט". רונים, כמובן, הוא עובד גוגל – אולי העובד המפורסם ביותר שלה כרגע, פרט למייסדיה ולאריק שמידט.
כל כך מפורסם, ש"הגארדיאן" הבריטי תהה אם גוגל יכולה להמשיך ולשמש כספק חדשות נייטרלי, לאור העובדה שהיא נקטה עמדה ברורה מאוד במהפכה המצרית: היא התייצבה לצד המהפכנים. עלו גם שאלות האם רונים יוכל לשוב ולעבוד בגוגל בעקבות המאורעות, והאם הוא לא הופך לנטל הסברתי מבחינתה כאשר היא פועלת במשטרים רודניים או בכאלה התומכים בהם.
רונים עצמו אמר שהוא ישמח לחזור לגוגל, "אם לא יפטרו אותי"; גוגל הגיבה במהירות: "אנחנו גאים בך עד מאוד, רונים, וכמובן שנקבל אותך בחזרה - כשתהיה מוכן". אחרי הכל, המהפכות האלה לוקחות זמן.
עובדי נוקיה נגד אלופ
בסופו של דבר ההודעה של המנהל החדש של נוקיה, סטיבן אלופ, היתה שערורייתית פחות ממה שציפו: הוא לא הודיע על העברת המטה של נוקיה לארה"ב ("נוקיה היא חברה פינית", הוא שב ואמר), והוא לא שלח חצי מחבר המנהלים של החברה לצחצח את קורות החיים.
אבל הוא הודיע על שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט, ופחות או יותר קבר בדרך גם את המערכת החדשה של נוקיה, מיגו, שלא הצליחה עד כה להוציא ולו מכשיר אחד לשוק. נראה שהוא מתכוון לבצע קבורת חמור גם למערכת ההפעלה הוותיקה של החברה, סימביאן.
יכול להיות שאין ברירה, יכול להיות שנוקיה אכן בוערת, אבל אלופ הצליח לעצבן במהלך שלו את כולם: הוא הרגיז את השווקים, שקיבלו את ההודעה בתדהמה של פרשן לענייני ערבים שהרגע הודיעו לו שמובארק התפטר, והצניחו בהתאם את מניית נוקיה. הוא חימם את אינטל, השותפה האסטרטגית לפרויקט מיגו, שאלופ כמסתבר לא טרח לעדכן מראש (אינטל הודיעה שהיא מחויבת למערכת ההפעלה, בהצלחה עם זה). וכן, גם לעובדי נוקיה אין סיבה להיות מרוצים.
כאלף מעובדי נוקיה הביעו את מחאתם בכך שזמן קצר לאחר ההודעה הדרמטית של אלופ, הם נטשו את משרדי החברה בטמפרה ואואולו. במשרד בטמפרה יש כ-1,500 עובדים, בזה של אואולו עוד כ-1,000, והם עובדים על סימביאן. זו לא שביתה, כי העובדים ניצלו בסך הכל את זכותם לעבוד באופן גמיש, אבל אובדן אמון כזה מצד המועסקים לא יכול להיות טוב לחברה.
אלופ. מסתבך עם אינטל - ועם העובדים צילום: בלומברג
התלהבתם מסטוקסנט? תחשבו שוב
כתבנו כאן כבר כמה פעמים שההתלהבות הילדותית מהווירוס סטוקסנט אינה במקומה. למי שפיספס, סטוקסנט פגע במתקני הגרעין האיראניים, ולפי דיווחים שונים נבנה בידי מתכנתים ישראלים. במילים אחרות, אנחנו יודעים על קיומו של סטוקסנט, ככה שחשאי הוא לא. מעבר לכך, כל מיני מומחי אבטחה הצליחו לשים יד על הקוד שלו.
ואם זה לא הספיק, אז הנה מגיעות החדשות הרעות: אנונימוס, הזרוע הצבאית של פורום הילדים המיותרים פורצ'אן, הודיע לאחרונה שהוא שם יד על סטוקסנט. עכשיו, להתייחס לאנונימוס בתור ארגון זה קצת מוגזם, ורמת האמינות שלו לא ברורה. אבל אם התולעת בידיו, אז אפשר לצפות לבעיות רציניות ביותר.
סטוקסנט מיועד לבצע פעולה מורכבת יחסית לתולעת: לגרום לתוכנה להשפיע על מבנה, מכור גרעיני ועד תחנת כוח. אנונימוס הוכיח בעבר שאין לו בעיה להפעיל אלימות מאורגנת נגד ממשלות שהוא לא סובל, חברות שעשו את הרע בעיניו, וסתם ילדים שעצבנו אותו.
עכשיו, הם יצטרכו לפרק חלק מסטוקסנט ולבנות אותו מחדש, כדי שהוא לא יהיה מכוון נגד מפעלים ספציפיים של סימנס, וזה לא בדיוק פשוט. אבל אם הם יעמדו במטלה, יהיה להם כלי נאה לחבלה תעשייתית. אם זה יקרה, הטרור המקוון יקפוץ מדרגה – וסביר שתוך זמן מה הכלי יהיה לא רק בידי אנונימוס אלא גם בידי ארגונים אחרים. איזה כיף.
קצרצרים
הפנאפלים שמתחזים לפרשני טכנולוגיה סיפרו לנו במשך שנים שאם רק יגיע אייפון לוורייזון, אפל תכבוש את העולם ותבנה מחדש את הפירמידות בצורה מינימליסטית יותר. ובכן, אחרי הרבה שנים שבהן אפל השתמשה ב-AT&T ככליא הברק שלה, וספקית הסלולר ספגה את כל הזעם על התקלות באייפון, הגיע המכשיר בקול תרועה רמה גם לוורייזון. וראה זה פלא: ההמונים לא מתרשמים. תורים קצרים מאוד נרשמו בחנויות אפל עם ההשקה, וכנראה שלחברה לא היה זמן להגדיל אותם קצת, כפי שעשתה בשעתו בפולין.
ורייזון משיקה את האייפון 4. הצרכנים לא רצו לחנויות צילום: בלומברג
שירות הפרסומות של אפל, iAds, לא משפר את מצב הרוח בחברה: השירות, שספג בעבר ביקורת משום שאפל מנעה מהמפרסמים עצמאות יצירתית, לא מצליח למכור פרסומות. הסיבה, אומרים מפרסמים, היא שהם פשוט לא רוצים את המוצר הזה. מטבע הדברים, כולם דיברו בעילום שם, כי אתה לא רוצה להיות בצד הלא נכון של סטיב ג'ובס.
ובמלחמת פרסומאים נוספת: פייסבוק פרסמה את הכללים החדשים למכירת פרסומות באמצעות אפליקציות – ולמרבה ההפתעה, הם דופקים את גוגל. פייסבוק מציעה למפתחים משהו כמו 40 אופציות, אבל Google Ads לא ביניהן. כמו כן, המפתחים אמורים להתחייב לא לעשות כל שימוש במידע של המשתמשים – צעד חיובי בעיקרו, לשם שינוי, אבל גם הוא כנראה לא ישמח את גוגל.
מליסה פטרו היתה מורה מצליחה בברונקס, ואז היא החליטה לפרסם בהאפינגטון פוסט מאמר מלא תובנות על התקופה שבה עבדה כחשפנית. בתגובה הודיע ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, ש"האשה הזו לא תעמוד מול כיתה". פטרו ציינה שהיא כתבה על הנושא הרבה לפני שהפכה למורה, ושספק אם התלמידים שלה בכלל יבינו על מה היא מדברת, אבל זה לא עזר: היא זומנה לשימוע, הבינה את הרמז, והתפטרה.
מתי תמונה צריכה להיחשב כאמנות, ולא רק כתיעוד? זו השאלה שעולה לאחר שתמונה שצילם איש "הניו יורק טיימס" באפגניסטן זכתה בפרס פוטוג'ורנליזם. המתלוננים נגד ההחלטה אומרים שאין בעיה עם זה שהתמונה צולמה באייפון – עדשה היא עדשה. לעומת זאת, העובדה שהתמונה עברה עיבוד באפליקציה הפופולרית Hipstamatic, שמעניקה לה גוונים של שנות ה-70, היא כבר סיפור אחר. העיבוד של היפסטמטיק יוצר אוטומטית אווירה שלא בהכרח קיימת בתמונה המקורית, ומשנה את הצורה שבה מסתכלים עליה. זו, כנראה, לא תהיה התמונה האחרונה מסוגה שתזכה בפרסים.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
