שמיל כבר לא במעבדה

למרבה הצער, סגירה של מסעדה אינה אירוע נדיר. עם זאת נראה כי סגירתה הפתאומית של שמיל במעבדה הירושלמית ביום שני הצליחה להפתיע את הענף, בעיקר מפני שאחד מבעלי המסעדה הוא בעל הון, אדם בעל מוניטין עסקי מכובד כמו היזם אראל מרגלית, שחברת ג'י.וי.פי נכסים שבניהולו מחזיקה ב־60% ממניותיה של המסעדה (על פי מסמכי רשם החברות המעודכנים ל־22 בדצמבר 2010). מסעדות שאינן על סף קריסה ואינן נסגרות בצו בית משפט נוהגות ליידע את הספקים והעובדים על הסגירה מבעוד מועד, כפי שקרה למשל במסעדת אורקה, שנסגרה לאחרונה.

מרגלית אינו מורגל בתקשורת שלילית. עבורו כותרות חיוביות הן עניין שבשגרה - “מלך האקזיטים" ו"איש ההון סיכון בעל מגע הזהב" הם רק אחדים מהכינויים המפרגנים שזכה להם בעיתונות הכלכלית השנה בעקבות הנפקת קליקטק האמריקאית, שקרן ההון סיכון שבבעלותו, JVP, היתה אחת המשקיעות בה. אבל את העובדים והספקים של מסעדת שמיל במעבדה הכותרות הללו אינן מרשימות. העובדים עדיין מחכים למשכורת דצמבר, וחלק מהספקים עדיין לא קיבלו תשלום עבור סחורה שסיפקו לפני כמה חודשים.

אראל מרגלית. "בעל מגע זהב" צילום: JVP

תחילתו של סיפור האהבה של מרגלית עם עולם הקולינריה נראה מבטיח. ב־2003 הקים את מתחם התרבות "המעבדה בירושלים", וב־2006 פתח מסעדה במתחם עם שמיל הולנד, בעל קייטרינג ירושלמי ומצליח באותה תקופה. לצורך הקמת המסעדה, שהתמחתה באוכל יהודי אשכנזי, הוקמה חברת ג'י.וי.פי מסעדה ובר, שנרשמה ברשם החברות בבעלות חברת ג'י.וי.פי נכסים (60%) וחברת שמיל קייטרינג חלבי (40%).

חובות לספקים

ביום שני שעבר, לאחר ארבע שנות פעילות, הופתעו ספקי המסעדה למצוא דלתות סגורות ועליהן שלט המכריז "המסעדה לא תיפתח היום". אף כי סוגיית הסגירה עמדה באוויר בחודשים האחרונים, לא היתה החלטה ודאית בעניין, והעובדים קיבלו התרעה מהשף הולנד רק ערב לפני הסגירה.

אייל אלמליח, ספק הביצים של שמיל במעבדה, שעבד עמה מיום הקמתה, הוא אחד מאלה שגילו את דבר הסגירה באמצעות הפתק שנתלה על הדלת. לדבריו, זה חמישה חודשים לא קיבל תשלום. "אבל לא דאגתי, כי ידעתי שמאחורי המסעדה עומדת חברה רצינית ששווה מיליונים", הוא מסביר את השאננות שגרמה לו להמשיך לספק סחורה גם כשלא ראה כסף. לדבריו, המסעדה חייבת לו כיום 13,200 שקל.

אלמליח השיג את מספר הטלפון הסלולרי של מרגלית והתקשר אליו. “אמרתי לו שהוא חייב לי 13 אלף שקל ושאלתי מה קורה עם החוב. הוא גמגם והבטיח שהעוזרת האישית שלו תתקשר אליי. היא התקשרה עוד באותו הערב והסבירה שהם לא הכתובת לגביית החוב ושאני צריך לפנות להולנד. אמרתי לה שבדקתי ברשם החברות וראיתי שחברת ג'י.וי.פי שותפה ב־60% במסעדה ושאני מתכוון לקבל את הכסף שלי. היא סירבה להמשיך לדבר וניתקה את השיחה".

עוזי מיכה, ספק הירקות שעבד עם המסעדה בשלושת החודשים האחרונים, נשאר לדבריו עם חוב של 20 אלף שקל עבור סחורה שסיפק. “הצ'ק הראשון, בסכום של 4,000 שקל, נפרע, אבל על שאר הסחורה לא קיבלתי כסף", הוא אומר. מיכה ניסה להיכנס למשרדי ג'י.וי.פי כדי לשאול על החוב, אך נעצר בידי השומרים בכניסה לאחר שאלה התקשרו למשרדים ונענו כי אין להכניס אותו.

מסעדת שמיל במעבדה. התמחתה באוכל יהודי אשכנזי ונסגרה במפתיע	צילום: חיים צח

25 עובדי המסעדה לא קיבלו את משכורות דצמבר, המסתכמות בכ־90 אלף שקל. נעם מרגולין עבד כמלצר בשמיל במשך שנה וחצי. “את משכורת דצמבר לא קיבלנו", הוא אומר. "זה הפתיע אותנו, כי נאמר לנו שלג'י.וי.פי חשוב שהעובדים לא ייפגעו ושנקבל את הכסף בזמן".

למחרת הסגירה, מספרת איריס שרף, שנשכרה לתפקיד מנהלת המסעדה רק במרץ שעבר, התכנסו העובדים הבכירים לשיחה בביתו של הולנד, המרותק בימים אלו למיטתו עקב מחלה. “במהלך הפגישה שלנו שמיל קיבל טלפון מנציג של מרגלית. הוא קפץ מאושר ואמר שהובטח לו שמרגלית ידאג לשלם לעובדים את הכסף בזמן, ושג'י.וי.פי מבקשים שנגיע למסעדה למסור את כל הדוחות על העבודה גם בינואר עוד באותו היום, כדי שהחברה תוכל לדאוג לתשלום של הסכום תוך יום־יומיים”. בינתיים עבר שבוע והעובדים טרם קיבלו תשלום כלשהו.

מג'י.וי.פי נכסים נמסר: "בשנים האחרונות פעלנו עם השף שמיל לממש את חלומו במסעדת שמיל במעבדה. הקונספט של המסעדה הגיע למיצוי ואנו מצטערים על סגירתה. גם ג'י.וי.פי נכסים, החברה המשכירה, נמנית עם הנושים. אנו נעשה כמיטב יכולתנו לתמוך בסגירת המסעדה בצורה הגונה ובהתאם למה שמתבקש על פי חוק".

משמיל הולנד נמסר: "המסעדה היתה מפגש חלומות שלי ושל אראל כחלק מתוכנית לפתח את רובע המדיה של JVP. לשם כך הקמנו חברה משותפת להפעלת המסעדה והשקענו בה כסף והמון נשמה. מאז הקמת החברה, על כל הוצאה כספית נדרשות שתי חתימות. אי אפשר להוציא צ'קים רק בחתימתי. בראש מעייני כרגע הגעה להסדר עם חברת ג'י.וי.פי, למציאת פתרון".