בלעדי ל"כלכליסט" - הכינו את ה-GPS: כאן תמצאו את מצלמות המהירות
מסמך פנימי של חברת מלם תים מגלה את מיקומן המדויק של המצלמות הדיגיטליות שהיא פורסת עבור משטרת התנועה בימים אלו. ההשקעה הראשונית, בהיקף של 100 מיליון שקל, מתמקדת בעיקר באזור המרכז
60 מצלמות מהירות דיגיטליות חדישות נפרסות בימים אלו בכבישי ישראל במסגרת פרויקט אכיפה ענק של משטרת התנועה. "כלכליסט" מביא לראשונה את מיקומן המדויק של המצלמות, שאמורות להגדיל משמעותית את מספר הקנסות לעברייני מהירות.
מסמך פנימי של החברה המבצעת את הפרויקט כולל את נקודות הציון של המצלמות, הניתנות להזנה במכשירי ניווט דיגיטליים (GPS), באפליקציות של סמארטפונים ובאתרי מפות באינטרנט. מידת הדיוק של הקואורדינטות היא גבוהה מאוד, ברמה של עשירית הק"מ. המצלמות הללו דורשות מקור חשמל, ולכן מיקומן אינו צפוי להשתנות.
מצלמת סטילס צילום: תומר הדר
- לפריסת מצלמות ארצית - לחץ כאן
פרויקט המצלמות הדיגיטליות של משטרת התנועה (המוכר כ־א3) נועד להחליף את 15 מצלמות המהירות הנייחות הפרוסות כיום בכבישי ישראל, והמגובות על ידי מצלמות ניידות על רכבי משטרת התנועה ובידי השוטרים. במסגרת הפרויקט, שסיומו צפוי תוך 12 שנים, ייפרסו 300 מצלמות. בסיומו של הפרויקט אמורה להיות מוצבת מצלמה בכל 15 עד 20 ק"מ בצירי התנועה הראשיים של מדינת ישראל. במכרז לביצוע הפרויקט זכתה חברת מלם תים, ועלותו הכוללת עומדת על 350 מיליון שקל. בשלב הראשון אמורה להסתיים עד סוף השנה פריסתן של 60 מצלמות בכבישים שסומנו כ"מועדים לפורענות". עלותו של שלב זה מוערכת ב־100 מיליון שקל.
בשלב הראשון: שישה כבישים
השלב הראשון בפרויקט מתמקד בפריסת מצלמות מהירות בשישה כבישים - כביש 1 (ירושלים־תל אביב), כביש 2 (החוף), כביש 4 (גהה), כביש 20 (איילון), כביש 40 וכביש 44. 40 מתוך המצלמות מיועדות לאכיפת מהירות, ו־20 מצלמות נוספות יוצבו בצמתים לאכיפת נסיעה באור אדום. הקנס המרבי על עבירת מהירות הוא 750 שקל ו־10 נקודות, על עבירה של נסיעה באור אדום הקנס עומד על 1,000 שקל ו־10 נקודות. מפת המיקום המדויק של המצלמות שמביא "כלכליסט" כוללת רק את מצלמות המהירות.
בימים אלו יכולים הנהגים לצפות בעבודות התקנת המצלמות, וחיבורן לחשמל. עם זאת, לא כל עבודה לצד הכביש מאותתת על מיקומה של המצלמה - נוסף על פריסת המצלמות החדישות נפרסות עשרות מצלמות דמה. מדובר למעשה בקופסאות ריקות שדומות במבנן החיצוני למצלמות האמיתיות ומשמשות להרתעה.
שוטרת תנועה. תיעוד עבירות מהירות בזמן אמת צילום: אוראל כהן
העבודה על פרויקט האכיפה האלקטרונית החלה לפני יותר משלוש שנים, במרץ 2007, עם אישורו העקרוני בוועדת השרים. כעבור חודשיים, במאי 2007, פורסם המכרז לבחירת החברה שתקים, תתפעל ותתחזק את המצלמות. כעבור שנתיים, במרץ 2009, זכתה במכרז חברת מלם תים.
180 דו"חות ליום למצלמה
לפי מסמכים של מלם תים שהגיעו לידי "כלכליסט", התפוקה המרבית של כל מצלמה במערך האכיפה הדיגיטלי החדש תעמוד על 180 דו"חות מדי יום. "האכיפה האלקטרונית נועדה להגביר את הבטיחות בדרכים כחלופה זולה יותר להצבת שוטרים בכל מקום", הסביר ראש אגף התנועה במשרד לביטחון פנים בישיבה של ועדת הכלכלה, שדנה בפרויקט לפני כשנה. לדבריו, "המצב האופטימלי הוא ניידת עם שני שוטרים על כל 6 ק"מ. המציאות היא שאין סיכוי שנגיע לזה. היום אנחנו פרוסים ממטולה עד אילת, בצירים הבין־עירוניים, עם מקסימום 120 ניידות במשמרת".
מהדברים שסיפר בן חמו באותה ישיבה עולה כי עד היום עבדה המשטרה עם מצלמות סטילס מבוססות סרט צילום. "אתה מכניס סרט צילום וברגע שהסרט נגמר אתה צריך להחליף אותו, לפתח אותו", תיאר בן חמו, "זה ציוד ישן ומיושן. כבר אין לו מכונות שמפתחות את הסרטים האלה ונשארה לנו רק מכונה אחת. ניסינו להוציא את זה להפרטה אבל אף חברה לא עובדת עם הציוד הזה ולכן אנחנו עוברים לציוד דיגיטלי".
התמונות שייצרו המצלמות החדשות יפוענחו מיד על ידי שוטרים. האזרח שנמצא עובר על חוקי המהירות יקבל בתוך 72 שעות מזמן ביצוע העבירה את הדו"ח. "זה שוני אדיר לעומת מה שקורה היום", אמר בן חמו, "לדעתי, המהירות מהווה 60% מהתאונות".
מחברת מלם תים, המבצעת את הפרויקט, סירבו להגיב לידיעה ולפרט את מצב התקדמותו.
