עתיד חוות הבודדים מוטל על הכף

סיום מאבק בן 36 שנה של רועה עזים בודד בהרי ירושלים עשוי לשלוח את תחום חוות הבודדים כולו לטלטלה עזה. חוות הבודדים "חוות סטף" של שי זלצר קמה ב־1974 ומעולם לא קיבלה תוקף חוקי, אף שהמקום הפך חלק בלתי נפרד מהנוף המקומי. בתחילת השבוע החל דיון בוועדת הערר של המועצה הארצית

הירוקים והמבקר מתנגדים

המתחם של זלצר משתרע על שטח של כ־4 דונמים בהר איתן, למרגלות הר ירושלים, ובו הוא מפעיל חוות עזים. באוקטובר 2009 דנה הוועדה המחוזית במקרה של זלצר ודחתה את בקשתו להכשרת מבני החווה למבנים חוקיים. זלצר, שמכיר את מסדרונות השלטון היטב לאחר שנים של ניסיונות להשיג אישורים לחווה, הופיע השבוע בוועדה חמוש בעו"ד אברהם פורז, שר הפנים לשעבר, ובשלושה מחברי המועצה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים. עם זאת, יו"ר הוועדה, עו"ד מיכל ברנשטיין, עדיין לא פרסמה את החלטת הוועדה בנושא.

נושא חוות הבודדים במטה יהודה עלה לכותרות ב־1999 בעקבות עתירה של עמותת אדם טבע ודין שדרשה לקבל החלטה בנוגע לחוקיות שלהן. באותה שנה התייחס מבקר המדינה לנושא וציין כי הכשרת חוות אלו מחייבת מכרז להקצאת הקרקע, אישור תוכניות במוסדות התכנון וחוזה חכירה סטנדרטי עם מינהל מקרקעי ישראל. המבקר אף ביקר את מדיניות הממשלה שלא עולה בקנה אחד עם תוכניות המתאר הארציות. בדצמבר 1999 קיבלה המועצה הארצית החלטה שלפיה אין מקום להתיישבות מסוג זה, שעלולה ליצור פיזור של נקודות יישוב קטנות שאינן מתאימות לתפיסת התכנון הכללית של המדינה. בעקבות זאת הוגשה לאישור המדינה תוכנית מתאר ארצית המכונה "דרך היין", שהגיעה עד לדיון בבג"ץ ואף אושרה. התוכנית מאשרת הקמת 30 חוות בודדים בנגב לכל היותר. במטה יהודה, לעומת זאת, מעולם לא הוגשה תוכנית כוללת בעניין זה, וכל מפעיל חוות בודדים ניסה להכשיר אותה בעצמו.

המועצה תומכת

באותה תקופה החלה המועצה האזורית מטה יהודה לדחוף להכשרת חוות כאלה בשטחה, ועודדה את בעליהן להגיש תוכניות בנייה כדי להכשיר את פעילותן. תפיסת העולם של המועצה היתה כי מדובר בכלי מצוין לקידום האזור בכלל וקידום התיירות בו בפרט. בתגובה לניסיון של המועצה להכשיר את החוות הודיעה אז המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי ככלל היא אינה רואה בחוות בודדים צורת התיישבות ראויה, להוציא מקרים מסוימים שייבחנו לגופם. בכך, למעשה, היא פתחה פתח להכשרה נקודתית של עשרות חוות בודדים.

סיפורו של זלצר הגיע בשנה שעברה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שדחתה את בקשתו להפעלת חווה חקלאית בהר איתן. ההחלטה לא התקבלה פה אחד, וכמה מחברי הוועדה דווקא גילו סימפטיה לאיש ההרים הוותיק, וציינו: "להבדיל מחלק מחוות הבודדים האחרות באזור, הרי שבמקרה זה מדובר באיש המשתלב היטב עם הטבע ולא גורם לו נזק".

מול זלצר ניצבת כיום התנגדותה של החברה להגנת הטבע המבקשת שלא להכשיר את החווה. בערר שהגישה החברה נכתב כי זלצר אינו יוצא דופן, אלא כי הוא חלק מתופעה של חוות לא חוקיות אשר מנוגדות למדיניות הממשלה.

החלטה גורלית

"הדיון בעניינו של שי זלצר שונה מדיון בחוות הבודדים האחרות", אומר עו"ד אייל מאמו ממשרד אגמון ושות', שמייצג את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במטה יהודה. לטענתו, במקרה זה החברה להגנת הטבע נאבקת באדם הלא נכון. "הדיון עוסק כיום בשאלת חוקיות הבנייה במבנה בשטח 70 מ"ר בסה"כ. מדובר באדם שנשלח להקים חווה לפני כשלושים שנה בשליחות של שר החקלאות אז, רפאל איתן, ומינהל מקרקעי ישראל. נוכחותו במקום מיטיבה עם הטבע. הדבר האחרון שאפשר להגיד עליו הוא שיש לו רצון ליצור במקום מיזם נדל"ני", אומר מאמו.

בחודשים הבאים צפויה הוועדה לתת את החלטתה בעניין זלצר. לכל הנוגעים בדבר ברור כי ההחלטה תהיה גורלית ועלולה להביא לקץ עידן ההתעלמות של המדינה מחוות הבודדים, או מנגד לפתוח פתח להכשרתן של עשרות חוות. ממשרד הפנים נמסר כי למשרד אין מדיניות גורפת בנושא חוות הבודדים וכל ההחלטות מתקבלות בנפרד בהתאם לנסיבות התכנוניות.