היסטוריית האטריות הציונית

אסם הוקמה ב־1942 כהתארגנות לשיווק משותף של שלושה מפעלים לייצור אטריות, שארבע שנים מאוחר יותר מיזגו את פעילותם והקימו מפעל משותף בבני ברק. מאחורי שלושת המפעלים עמדו שבעה תעשייני מזון במדינת ישראל המתהווה: אויגן פרופר (אביהם של דן וגד), ד"ר פרנץ קליין (אביהן של דורית ונעמי, חמו של יצחק ירקוני), יעקב לורש, עזריאל ויל, שמשון וילמרסדורף, משה קצמן ואליהו חרפק. "שבעת המופלאים", מכנים אותם בחברה, והם שהעניקו לה את שמה, הלקוח מתפילתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים: "תהא השנה שנת אסם".

"שבעת המופלאים"

עד 1992, אז הונפקו מניותיה בבורסה בתל אביב, היתה אסם חברה פרטית לחלוטין. גם לאחר ההנפקה נשמרה בה האווירה המשפחתית, אולם זו הלכה ופחתה עם הגדלת אחיזתה של נסטלה בחברה, החל ב־1995. "ראיתי הרבה משפחות נשברות ועסקים נהרסים בגלל מעורבות הדור הבא בעסקים", אמר בעבר דן פרופר בראיון. "לאחר המשבר שהיה בין שבע משפחות המייסדים בתחילת שנות השמונים, שבגללו פרשתי לשנה מהחברה, קיבלתי שלוש החלטות: הדור הבא לא יעבוד בחברה, נכניס משקיע זר והחברה תונפק בבורסה".

הכניסה ההדרגתית של נסטלה לתוך אסם סימנה גם את הסוף - או את צמצום הפעילות והיקף ההחזקות - עבור בני הדור השני. משפחת ויל מכרה ב־1998 את יתרת החזקותיה, 7.5%, לנסטלה תמורת 33 מיליון דולר. גם משפחת וילמרסדורף מימשה ככל הידוע את מרבית חלקה. נכון להיום, יורשיהם של לפחות שלושה מייסדים עדיין מחזיקים מניות בחברה: דן וגד פרופר מחזיקים 5% כל אחד, נתח ששווה היום על הנייר כ־297 מיליון שקל (כל אחד). דורית ויצחק ירקוני מחזיקים ב־4.95% ממניות החברה ששוויין כ־294 מיליון שקל, ואלישבע ואברהם פינקלשטיין, יורשיו של יעקב לורש, מחזיקים ב־1.86% ממניותיה, ששוויין כ־110 מיליון שקל. קרוב לוודאי שיורשים נוספים מחזיקים בפחות מ־5%, הרף שמגדיר אותם כבעלי עניין ומחייב את גילוי ההחזקה לרשות ניירות ערך ולמשקיעים. לחלקם הוענקו מניות הטבה לפני כשלוש שנים.