נגד הזרם
בהייפ סביב האייפון יש סתירה פנימית. אחרי הכל, מה שהופך את האייפון לסמל סטטוס הוא העובדה שלא לכל אחד יש אחד. ברגע שהאייפון ייהפך למוצר המוני, תיעלם היוקרה שלו
15:0208.12.09
האייפון הזה, זה משהו. אפילו אבא שלי כבר יודע שיש מכשיר כזה ש"עושים עם האצבע על המסך ואז זה זז". אין, זה משהו. זה מאגניב, זה סוף, זה סקסי, זה גזעי, וכמובן סמל סטטוס. ואם לא די בכך, יש בו אפליקציות. אפליקציות! ואפליקציה זו מילה לועזית שמתגלגלת ממש טוב על הלשון.
האייפון
אם מנכ"לי חברות הסלולר הישראליות חושבות שעמישראל באמת צריך את המכשיר הזה, למה הם לא הצליחו לשכנע את אפל להביא אותו לפני שנתיים? ואם באים רק עכשיו, למה ראוי לדעתם שהצרכנים ישתרכו בתורים ארוכים מחצות ליל רביעי כדי להצטייד במכשיר יקר שהשירות הכי בסיסי שהוא אמור להציע — להתקשר למישהו אחר — רחוק מלהיות השירות הכי טוב שהוא מציע? אולי בחברות הסלולר חושבים שישראל היא פרובינציה רחוקה, ולכן בלב כל המשתמשים הישראלים מקננים כיסופים להצטייד באייפון בכדי להפוך לנובורישים סלולריים.
אני לא רוצה אייפון. כלומר אני רוצה, ממש ממש רוצה, אבל עמוק בפנים אני יודע שאני לא צריך. שאני לא צריך אפליקציה שמאפשרת לי לסמס מהאייפון בקלות, כי אני יכול לעשות את זה היום ממש בנוחות מהטלפון הבלתי מגניב שלי, ואפילו ביד אחת. שאני לא צריך מכשיר שהסוללה שלו נגמרת בתוך שנייה וחצי או מכשיר שאם הוא ייפול שוב ושוב ושוב על הרצפה, אלוהים יודע מה יקרה לו.
ובכלל, בהייפ סביב האייפון יש סתירה פנימית. אחרי הכל, מה שהופך את האייפון לסמל סטטוס הוא העובדה שלא לכל אחד יש אחד. ברגע שהאייפון ייהפך למוצר המוני, תיעלם היוקרה שלו, וכך גם יתפוגג הצורך המדומה להחזיק באייפון.
ימים יגידו אם שיעור החדירה הממשי של האייפון בישראל יעמוד בציפיות של המהומה שנוצרה סביבו בשבועות האחרונים; אם הצרכן הישראלי בחר לנטוש את מכשיר נוקיה החביב עליו לטובת מכשיר שהיקף השעות שצריך להקדיש לתחזוקה שלו עולה על היקף השעות שמישהו ממש משתמש בו; אם ההתנשאות של חברות הסלולר על הצרכנים הישראלים היתה בגדר נבואה שהגשימה את עצמה או סתם גבהות לב; ובעיקר, ימים יגידו אם אלפי הפעמים שבהן נכתבה המילה אייפון בעיתונות הכלכלית, לרבות 13 הפעמים בטור זה בלבד, אכן הצדיקו את עצמן.
