דו"ח טכנולוגי: גוגל מבקשת את עזרת הציבור
גוגל רכשה את חברת reCaptcha ותשתמש בה, בעזרתכם, לזיהוי טקסט לא קריא; גרסת הקינדל של הספר החדש של דן בראון מוכרת יותר מגרסת הדפוס; מייסדי סקייפ ואיביי במלחמה גלויה; והלוחמה הפסיכולוגית של ארה"ב מזהמת את הרשת
מונופול עני זקוק לעזרתכם
גוגל רכשה אתמול (ד'), תמורת סכום בלתי ידוע, את reCaptcha. מדובר בטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת קרנגי מלון, והיא משמשת כאמצעי זיהוי. אתם ודאי מכירים אותו: המילים המעוותות שאתם צריכים לזהות כתחליף או כתוספת לסיסמה. עד כה, מחשבים לא הצליחו לפצח את הטכנולוגיה – אם כי בוטנטים דווקא כן.
לשם מה זקוקה גוגל לריקפצ'ה? או. כידוע, החברה סרקה מיליוני ספרים כחלק מפרויקט "גוגל ספרים" שלה. אבל היא נתקלה בבעיה – מעבר לשערורייה של זכויות היוצרים – משום שתוכנות הסריקה שלה עדיין לא מצליחות לפענח ולשעתק את כל הטקסט. יש צורות שהתוכנות לא מצליחות לנחש אילו מילים הן.
רצוי שהמו"לים יוציאו את הראש מהחול. אילוסטרציה צילום: shutterstock
ועל כן שמה גוגל יד על ריקפצ'ה, והיא תזין לו את המילים שהסורקים שלה לא הצליחו לפענח. מעתה, כשאתם פותרים את אחת החידות שלה ומפענחים טקסט, יש סיכוי סביר בהחלט שאתם מכניסים עוד כמה שברירי מעות לקופתה של גוגל. נזכיר שלאמזון יש פרויקט דומה – The Mechanical Turk, ששמו מבוסס על מתיחה עתיקה – אבל אמזון משלמת (פרוטות, אבל משלמת) למשתתפי הפרויקט שלה. יש צד פחות מעיק בכל הפרשה: התוכנה אמורה להשתפר בזיהוי הטקסט, ולאחר שתלמד מספיק בני אדם, תוכל לזהות את הטקסטים בעצמה. אולי.
אשר לעסקת הספרים עצמה, מנכ"ל גוגל אריק שמידט הביע אתמול (ד') תסכול מכך שיש גורמים העומדים בדרכה של גוגל לשליטה בתחום התוכן, והתלונן על כך שמתנגדי העסקה "לא מעלים הצעות משלהם". יפה, יפה: קודם שים יד על תוכן תוך עבירה על החוק, אחר כך נסה לקנות את דרכך החוצה בכמה בוטנים, ואם זה לא עובד תדרוש שמישהו אחר יפתור את הבעיה שאתה יצרת.
בתוך כך, נמסר כי היום צפויה חברת On Demand Books, שמתמחה בהדפסה מהירה של ספרים על פי דרישה, להודיע על שיתוף פעולה עם גוגל, וכי תוכל להדפיס את הספרים שברשות גוגל – בתנאי, כמובן, שזכויות היוצרים עליהם פגו.
ספרים, רבותיי, ספרים
דיגיטיציה של ספרים לא ירדה מהכותרות אתמול. ספרו החדש והנמכר מאוד של דן "צופן דה וינצ'י" בראון, "הסימן האבוד", יצא בגרסת קינדל במקביל למהדורת הכריכה הקשה שלו. כבר שאלנו מי הטמבל שלא סתם קונה ספר של בראון, אלא את הזה בכריכה הקשה. ובכן, מסתבר שכפי שכבר ידע פ.ט. בארנום, מנוחתו עדן, פראיירים נולדים מדי דקה.
אבל יש נתון מפתיע יותר: מהדורות הקינדל של הספר החדש של בראון נמכרות יותר מאשר הספר המודפס. אמזון מגדירה את "הסימן האבוד" כרב המכר המוביל שלה, ומהנתונים שהיא מציגה עולה בבירור שהמהדורת הקינדל שלו היא הספר הנמכר ביותר שלה, ורק אחריו מופיעה המהדורה המודפסת.
מה זה אומר על עתידה של תעשיית הדפוס? קשה לדעת. אבל אם יש מו"לים שחושבים שמהדורות דיגיטליות הן דבר שיחלוף מהעולם ושאפשר לדחוף את הראש לאדמה כמו ישראלי ממוצע מול דו"ח של האו"ם, הם כנראה טועים מאוד.
יצוין, כמובן, שלמטבע הדיגיטלי יש שני צדדים: יומיים לאחר צאתו לאקרנ... אה, סליחה, לשוק של הספק של בראון, הוא כבר זמין במהדורה פיראטית – זאת למרות צעדים חריגים שנקטה המו"לית, Random House, כדי למנוע בדיוק את זה. רנדום האוס נשבעה לנקום, ואין תאגיד נטול נשמה או רחמים כתאגיד ספרים. .
סקייפ נקלע למלחמה
כשרכשה קבוצה של משקיעים 65% ממניות סקייפ, לפני כשבועיים, תמורת שני מיליארדי דולרים, היא קיבלה כעסקת חבילה גם סכנה בתביעה מצד מייסדי סקייפ. האחרונים, שמכרו את סקייפ לפני כמה שנים לאיביי, מימשו אתמול (ד') את זכותם להיות נקניקים, והגישו תביעה נגד איביי ונגד קבוצת המשקיעים.
לטענת המייסדים, המאוגדים כעת בחברת Joltid, הם אמנם מכרו את סקייפ לאיביי ב-2006 תמורת סכום לא מבוטל של 2.6 מיליארד דולר, אבל הם לא מכרו את הקוד, אלא רק השכירו אותו. עכשיו, כשאיביי העזה לעשות שינויים בקוד שלא היו לרוחם, הם תובעים. הם דורשים מאיביי ורוכשי סקייפ פיצוי זניח של 75 מיליון דולר – על כל יום של שימוש.
איביי, כמובן, טוענת שלתביעה הזו אין כל בסיס. זה גם מה שאני הייתי אומר, במקומם. כשכל הבלגן התחיל, זה נראה כמו ניסיון סחיטה. עכשיו זה נראה כך עוד יותר. נראה שחוקי זכויות היוצרים ישחקו הפעם לטובת הסחטנים, ואם מישהו חשב שתעשיית ההקלטות היא עלוקה, הוא לא פגש את החברים מ-Joltid. אני לא עוכר דין, רחוק מכך, אבל במקום איביי הייתי דורש משפט של מושבעים, מדגיש בפניהם את העובדה שהחלאה בצד השני כבר קיבל את המיליארדים שלו, ויש סיכוי טוב שבזה זה היה נגמר.
למשתמשי סקייפ מומלץ להיערך למעבר לשירות אחר: Joltid דורשים צו להפסקה מיידית של פעילות סקייפ. בכלל לא ברור אם הם יקבלו צו כזה, אבל הם מנסים.
מחלקת הטריקים המלוכלכים עובדת שעות נוספות
לפני כשנתיים, רעשה הרשת כאשר הסתבר שהפנטגון הפעיל שירותי חדשות מזויפים בעיראק, ושלח שורה של "מומחים" לרשתות הטלוויזיה – פוקס ניוז היתה משת"פית בולטת – בניסיון להשפיע על דעת הקהל, בעיראק ומחוצה לה. במדינות דמוקרטיות, הרעיון שדובר הצבא ישתלט על החדשות נשמע בעייתי משהו.
עכשיו מסתבר שהמאמץ המלחמתי הפסיכולוגי הזה כנגד הקהל במערב לא הסתיים. הפנטגון העניק חוזה בשווי עשרה מיליון דולר לתאגיד General Dynamics כדי שהלז יקים שורה של אתרים שיקדמו את עמדות הפנטגון. כמו ברפובליקה ים תיכונית מסוימת, הכתבים הצבאיים לא יזדהו כמי שמתודרכים על ידי הצבא, אלא יטענו לעצמאות – וכדי שלניסיון הלגיטימציה הזה יהיה סיכוי להצליח, האתרים אמורים להכיל גם תוכן מקורי, חדשות ספורט, בידור, ושאר תוכן שצפוי לעניין את המתגוררים ב"אזורי המטרה". כדי להיטיב להתחזות, האתרים – "לא פחות משניים ולא יותר מתריסר" – מכתיב החוזה שהם ישתמשו בכל השטיקים הרגילים של אתרי ווב 2.0, כולל פרסום בגוגל.
ומיהו קהל היעד? לא ישראל. אנחנו כבר ממילא בכיס של הפנטגון, וחוץ מזה – כבר יש כאן גוף צבאי ששולט בתקשורת ועשוי לראות בכך פעילות עוינת. הדרישות הן לתוכן בערבית, אורדו, פארסי, רוסית, מלזית – אבל גם צרפתית ו"אנגלית בריטית". מנהלי אתרי החדשות, תשמחו לדעת, ידווחו ישירות לקצינים בפיקוד המבצעים המיוחדים של ארה"ב. ברכותיי: מתקבל הרושם שהפנטגון מצא את הדרך האולטימטיבית לוודא שאיש לא יאמין עוד למילה שלו. אם הייתי חלק משירותי ה-Hasbara של ישראל, הייתי שוקל תביעה על הפרה של זכויות יוצרים. תעמולה ברשת תוך שימוש בשם בדוי? אנחנו היינו שם קודם. מה יש, רק ל- Joltid מותר?
קצרצרים
תקלת שימושיות בדגם חדש של בלקברי – ה-Tour – גורמת לבעיות רציניות למשתמשים, ובהתאם גם לחברה. הגלגלת של המכשיר נתקעת במהירות, ויש צורך להוציא ולנקות אותה לעתים תכופות. או שהמשתמשים לא מודעים לכך, או שהם לא מוכנים לשאת גם את הצלב הזה – כך או כך, אנליסט מזהיר ששיעור ההחזרה של מכשירי ה-Tour מגיע לכ-50%.
מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, בינג, לא מפסיק לטפס: נתח השוק שלו עומד כעת על כ-10.7%, ועל פי נתוני נילסן הוא חווה את הצמיחה המהירה ביותר בארה"ב. 1.1 מיליארד חיפושים בוצעו בו במהלך אוגוסט, עליה של 22.1% לעומת יולי.
ואם כבר בינג, הרגולטורים של האיחוד האירופי החלו בשיחות לא רשמיות עם נציגי מיקרוסופט ויאהו, והם מדברים עליו. שתי החברות, כזכור, הכריזו שבינג יהיה בתוך שנתיים מנוע החיפוש גם של יאהו. טרם ברור אם השיחות הלא רשמיות יהפכו לחקירה רשמית מהסוג שמיקרוסופט ואינטל למדו לשנוא.
החברה שזכתה למקום הראשון מבחינת אמון הציבור היא איביי, כך מצא סקר אמריקאי בעל שם. עוד חברות טכנולוגיות הגיעו לעשירייה הפותחת: במקום החמישי נמצאת IBM, ויאהו ופייסבוק סוגרות את הרשימה (מקום תשיעי ועשירי, בהתאמה).
זוכרים את הנסיך אובי מאטומבה אקומבה? העוקצן הניגרי הראשון שעושה שימוש ביוטיוב ככלי נוכלות? ובכן, מסתבר שמשהו לא נעים קרה לו. הוא הגיע ללונדון לעסקים, אבל הטיפוס שאיתו אמור היה להיפגש נמלט, והשאיר אותו תקוע בחוסר כל. הוא מתחנן לעזרת הציבור, אבל נראה שמדובר בביש גדא סדרתי, ומי שנדפק ממנו פעם אחת יצטרך להתכונן לחילוץ נוסף.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
