טום דיקסון והבלנדר שטוחן כסף
טום דיקסון, מנכ"ל חברת בלנדרים מיוטה, יודע יותר טוב מכל חברת אינטרקאטיב איך לפרסם ברשת בזול וביעילות. עם תקציב מזערי ומינימום כריזמה הוא הצליח להמציא את אחת הפרסומות היעילות בהיסטוריה
תפקידו של הפרסום הוא למכור דברים, וכשהוא נתקל במוצרים משעממים במיוחד, הוא צריך לגרום להם להיראות לא משעממים, אלא כמו הדבר הכי טוב שקרה לכם בחיים. בלנדרים הם מוצר שימושי אבל משעמם, וזה מה שמרשים בהישג של טום דיקסון, תושב יוטה ומנכ"ל יצרנית הבלנדרים בלנדטק. דיקסון הצליח לא רק לעשות פרסומות משעשעת לבלנדרים שלו, אלא גם להפוך אותן לוויראליות, כאלה שכולם רואים ומעבירים לחברים. יותר מכך: הוא הצליח לחבר בלנדרים משעממים למוצרים מגניבים כמו אייפון, ולפרסם באמצעות הבלנדרים שלו מוצרים אחרים.
מנהל השיווק של בלנדטק, ג'ורג' רייט, נכנס יום אחד לחדר הבדיקות, שם בוחנים את היכולות ואת העמידות של הבלנדרים, ומצא על הרצפה נסורת. כשביקש הסברים, מישהו אמר לו שדיקסון מכניס קרשים לבלנדרים. "חשבתי שזה מדהים", סיפר בראיון לאתר אוניריק, "והחלטתי שנצלם כמה אתגרי טחינה קיצוניים ואז נפרסם אותם באינטרנט".
כך נולדה בנובמבר 2006 "Will It Blend?" ("האם זה ייטחן?"), סדרת סרטונים שבהם דיקסון, בעל מראה של איש עסקים אמריקאי בגיל העמידה, חובש משקפי מגן וחלוק מעבדה ומפגין את יכולתם של הבלנדרים שלו על ידי הכנסת כל מיני חפצים שבדרך כלל לא נהוג להכניס לבלנדר וטחינתם לאבקה או משחה, ובהם חבילת גפרורים (שגרמה לפיצוץ ולפינוי הבניין), קולה ועוף, אייפון, כדורי גולף, סטיקלייטים ומגרפה, כשהוא מזהיר את הגולשים לא לנשום את האדים. מדובר בשדרוג ווב 2.0 לשיטות המכירה של ערוץ הקניות, כמו להדגים עמידות של סכין מטבח בכך שחותכים איתו צינור מתכת ומיד אחר כך עגבנייה.
אם לא שמעתם על וויל איט בלנד, אתם צריכים לבדוק שלא התנתק לכם הכבל של האינטרנט: הסרטונים, בתחילה חמישה במספר שנועדו להדגים לצוותי המכירות את כוחם של הבלנדרים, הצטברו ליותר מ-70 סרטונים והפכו ללהיט אינטרנט עם עשרות מיליוני צפיות. דיקסון הפך לסלברשת שמוזמן להתארח בתוכניות טלוויזיה, בפרסומות ובסרטוני תדמית פנימיים של חברות. בלנדטק מצאה את הגביע הקדוש של עולם הפרסום: תוכן שיווקי לחלוטין שהקהל משתוקק לצרוך, ושהפך לפופולרי כל כך שהוא משמש לפרסום מוצרים אחרים.
ההצלחה אינה רק ויראלית, אלא גם כלכלית: מנהל השיווק רייט אמר לאינפורמיישן וויק שהפרסומות יצרו לחברה "מודעות למותג בשווי מיליוני דולרים", ושהמכירות המקוונות של הבלנדרים עלו לפי חמש משיא ההכנסות של החברה לפני השקת הקמפיין. זאת בעוד הפקת הסרטונים עלתה מעט מאוד – אין משכורות מנופחות של פרזנטורים מפורסמים, אין עלות עצומה של ספוטים בטלוויזיה ובקולנוע, והסרטון הראשון, למשל, עלה רק 50 דולר, כולל החלוק והמשקפיים. לא רק זאת, בלנדטק אפילו מרוויחה כסף ישירות מהסרטונים – Revver, אחד האתרים בהם מוצגים הסרטונים, חולק את ההכנסות עם יוצרי הסרטונים שלו, ובלנדטק מקבלת חצי מההכנסות מפרסום על סרטוניה (על פי דיווחים בתקשורת, בלנדטק קיבלה בשנה שעברה מ-Revver בין 15 ל-18 אלף דולר). בלנדטק גם מציגה פרסומות גוגל באתר וויל איט בלנד, מוכרת דיסק עם 50 הסרטונים הראשונים וחולצות עם תמונתו של דיקסון ועם לוגו הסדרה. בנוסף, דיקסון מייצר סרטוני תדמית וסרטונים פנימיים לחברות, בהן נובל, שהזמינה ממנו בשנה שעברה סרטון ב-5000 דולר.
עמי בן בסט, מנהל חממת הטכנולוגיה לצעירים סטארטאפסידס, הביא לארץ בלנדר של בלנדטק, ויציג אותו בכנס של החממה, שיתקיים ביום שלישי בבאר שבע. מי שרוצה להירשם לכנס יוכל לעשות זאת באתר StartupSeeds.com. אנחנו לקחנו אותו לסיבוב, ואת הסרטון שלנו אפשר לראות כאן.