מחידוני טריוויה ועד צוותי משימה: כך תגרמו לעובדים שלכם להסתער על AI
מחידוני טריוויה ועד צוותי משימה: כך תגרמו לעובדים שלכם להסתער על AI
מחקר רחב היקף חושף כי למרות שהעובדים בישראל צמאים לידע כיצד להשתמש בכלי AI, המעסיקים לא נותנים לכך מענה ולא פועלים כדי להכשיר אותם. התוצאה: בזמן שמדינות שמשתרכות אחרי ישראל כמו קפריסין וטורקיה מעודדות עובדים להשתמש ב-AI, ישראל מפגרת הרחק מאחור. הדרכים המפתיעות להטמעת בינה מלאכותית בארגונים: מהקמת קהילות פנימיות לדיונים על AI ועד קיום תחרויות בתחום
העובדים בישראל מייחלים להשתמש ב-AI במקום העבודה שלהם, אך המעסיקים שלהם לא ממהרים לספק להם את הכלים והידע הדרושים. כך עולה מסקר חדש שערכה חברת Great Place to Work בחודש מאי האחרון. הסקר חושף פער מדאיג בין הרצון של העובדים להשתמש בכלי בינה מלאכותית לבין המאמצים של הארגונים שלהם להכשיר אותם ולעודד שימוש בטכנולוגיות אלו.
הסקר שנערך בקרב כ-30 אלף עובדים ב-21 מדינות (וכולל מדגם מייצג של 1,500 עובדים בישראל) מצביע על תמונה מטרידה: רק 31% מהעובדים בישראל מרגישים שהארגון שלהם מעודד אותם להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לשפר את עבודתם, לעומת 34% באירופה. יתרה מכך, רק 20% מהעובדים בישראל סבורים שהארגון משקיע באופן משמעותי ביכולתם להשתמש בכלי AI, לעומת 25% באירופה.
6 צפייה בגלריה
תוצאות סקר עובדים המבוסס על מדד האמון של Great Place To Work
(באדיבות: Great Place To Work)
"הנתונים מראים שהעובדים בישראל מבינים את הפוטנציאל של בינה מלאכותית, אבל מרגישים שהארגונים שלהם לא עושים מספיק כדי לקדם את השימוש שלהם בטכנולוגיות אלו", אומר יונתן פייטרה, בעלי חברת Great Place to Work ישראל. "זה מצב מסוכן, שעלול להוביל לפער טכנולוגי משמעותי בין ישראל למדינות אחרות".
הסקר מצביע על כמה נתונים מפתיעים. כך למשל, עולה ממנו שדווקא מדינות שנתפסות כפחות מתקדמות טכנולוגית מישראל, כמו טורקיה וקפריסין, מובילות בתחום זה. בטורקיה, למשל, 60% מהעובדים דיווחו שהארגון שלהם מעודד שימוש בכלי AI, ובקפריסין - 42%. "יש התלהבות במדינות שקצת מאחור, והן מעודדות את העובדים יותר מאחרות להשתמש בכלי בינה מלאכותית - אולי דווקא בגלל שהן מאחור ו-AI יכול לתת להן כנפיים ולאפשר להן להדביק את הפער", אומר פייטרה.
רוב העובדים בישראל לא חוששים שה-AI יגרום לפיטוריהם
הפער בין רצון העובדים לבין מאמצי הארגונים אינו ייחודי לישראל. מחקר גלובלי של לינקדאין מפברואר 2023 מצא כי ארבעה מכל חמישה עובדים בארה"ב היו רוצים הכשרה בכלי בינה מלאכותית, אבל רק 38% מהמנהלים באמת עוזרים להם להשיג את המיומנות הזאת.
נתון זה מעלה תהיות מטרידות: האם ייתכן שחלק מהמנהלים מנסים לשמר לעצמם יתרון תחרותי על פני העובדים בכל הנוגע לשימוש בכלי בינה מלאכותית?
מעניין לציין כי למרות חוסר ההשקעה המספקת של הארגונים בישראל בביצוע הכשרות בנושא, העובדים בארץ מאוד אופטימיים לגבי השפעת בינה מלאכותית על עבודתם, ולא חוששים שהבינה המלאכותית תגרום לפיטוריהם. מהסקר עולה כי 56% מהעובדים בישראל מאמינים שהארגון שלהם ישתמש בכלי AI באופן שייטיב עימם, לעומת 51% באירופה.
6 צפייה בגלריה
תוצאות סקר עובדים המבוסס על מדד האמון של Great Place To Work
(באדיבות: Great Place To Work)
יתרה מזאת, 68% מהעובדים בישראל סבורים שהשימוש בכלי AI ייטיב עם הציבור הכללי, ו-71% חושבים שתהיה לשימוש השפעה חיובית על הארגון עצמו, והדבר יביא לצמיחה שלו ולהגדלת רווחיו.
6 צפייה בגלריה
תוצאות סקר עובדים המבוסס על מדד האמון של Great Place To Work
(באדיבות: Great Place To Work)
"התמונה העולה מהסקר היא שהעובדים בישראל מבינים את הפוטנציאל של בינה מלאכותית ורוצים להיות חלק מהמהפכה הזו", אומר פייטרה. "הם לא חוששים מפיטורים, אלא להיפך - רואים בבינה מלאכותית כלי שיכול לעזור להם להתייעל ולהצליח יותר בעבודתם".
אז מה יכולים ארגונים בישראל לעשות כדי לסגור את הפער ולהקפיץ את השימוש בכלי בינה מלאכותית? פייטרה מציע מספר צעדים מעשיים. לדבריו, ראשית ארגונים יכולים להקים צוותי משימה רב-תחומיים שיהיו אמונים על בחינת כלי בינה מלאכותית ויישומם בארגון.
"זה יכול להיות פרויקט שנותן הזדמנות לעובדים מצטיינים להיחשף לטכנולוגיות החדשות ולהציג את הממצאים להנהלה", הוא מסביר. לדבריו, צעד זה יכול לא רק לקדם את השימוש בבינה מלאכותית, אלא גם להעצים את העובדים ולאפשר להם להוביל את השינוי בארגון.
עוד מדגיש פייטרה את החשיבות שיש להנגיש לעובדים הכשרות והדרכות סביב כלי בינה מלאכותית. "זה יכול לכלול , בין היתר, הקמת קהילות בתוך הארגון לשיתוף רעיונות ושאלות סביב בינה מלאכותית, ולמידה על אתיקה והסיכונים שבשימוש ב-AI", הוא אומר. יצירת סביבת למידה תומכת יכולה לעודד עובדים להתנסות בכלים חדשים ולהטמיע אותם בעבודתם היומיומית.
6 צפייה בגלריה
חברת Trek Bicycle, הנמנית עם רשימת החברות הטובות לעבוד בהן
(באדיבות: Great Place To Work)
חברות שונות בעולם כבר מיישמות גישות יצירתיות להטמעת AI. פייטרה מביא כדוגמה את חברת Trek Bicycle, שעשתה בדק בית ובחנה כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים לשפר תהליכי עבודה בארגון.
"הם הציגו 40 דוגמאות קונקרטיות לתהליכים בארגון שבינה מלאכותית יכולה לייעל, כשכל פרויקט כזה שם בראש סדר העדיפויות את שיפור הרווחה של העובדים, כך שהוא גם לא מאיים עליהם", אומר פייטרה.
מחשבים מאובקים בבתי ספר: הלקח שלא נלמד משנות ה-90
תקשורת פתוחה עם העובדים היא מפתח להטמעת AI באופן מוצלח בארגון. "חשוב להדגיש בפני העובדים שכלי בינה מלאכותית נועדו לשפר את העבודה שלהם, לא להחליף אותם", אומר פייטרה.
הוא מציין את חברת אדובי העולמית כדוגמה לכך: "אדובי הנגישה את השימוש בכלי AI לכל היחידות העסקיות, והדגישה בפני כל העובדים שכלי בינה מלאכותית מבקשים לשפר את הדמיון האנושי ולא להחליף אותם".
גישה זו עוזרת להפיג חששות ולבנות אמון בין העובדים לטכנולוגיה החדשה. "בעצם התפיסה היא שאנחנו צועדים לקראת מהפיכה, בהחלט יש תפקידים שישתנו, אבל המסר לעובדים הוא 'בואו נעשה את הדרך הזאת ביחד, ולא על חשבונכם", אומר פייטרה.
לדבריו, פירמות ענק כמו KPMG ו-PwC פיתחו תוכניות ייחודיות להכשרת עובדים לשימוש ב-AI גנרטיבי. "KPMG פיתחה תוכנית הכשרה בשם GenAI101, בעוד PwC יצרה משחק טריוויה בשם PowerUP שמעודד עובדים ללמוד על בינה מלאכותית", הוא מספר. "הדוגמאות האלה ממחישות איך אפשר בעזרת גישה יצירתית להפוך את תהליך הלמידה למעניין ומעורר מוטיבציה".
פייטרה מזהיר כי ארגונים שלא ישכילו להשקיע בהכשרת עובדיהם לשימוש בבינה מלאכותית עלולים למצוא את עצמם מפגרים מאחור. "זה מזכיר את התופעה שהייתה בבתי ספר בישראל בשנות ה-90, כשכולם היו באטרף של לקנות מחשבים ובבתי הספר היו ערימות של מחשבים שנשארו אפופי אבק כי אף אחד לא טרח להכשיר את המורים להשתמש בהם", הוא אומר. "אנחנו לא רוצים לחזור על אותה טעות עם AI".
פייטרה מדגיש כי הטמעת בינה מלאכותית בארגון היא הזדמנות לשינוי חיובי. "לדוגמה, בתחום האופנה, פעם היה לוקח חודשים לעצב קולקציות. היום, באמצעות כלי בינה מלאכותית, אפשר לייצר בדקה את מה שהיה לוקח חודשיים", הוא מסביר. "המעצבים יקבלו תפנית בתפקידם. במקום לעצב סקיצה מאפס, הם יבססו את העיצובים על מה שהבינה המלאכותית מציעה, ומשם יתמקדו בביצוע שיפורים והתאמות ויעשו את הקסם שלהם, שאותו לא ניתן יהיה להחליף".
הניסוי המפתיע של וולמארט: הבוט שעקף את הקניין
פייטרה מביא דוגמה מעולם הקמעונאות: "חברת וולמארט ערכה ניסוי שבו בוט ניהל משא ומתן מול אחד הספקים. תוצאת המו"מ הייתה שיפור ברווח של 3% לעומת הקניין האנושי. אבל זה לא אומר שלא יהיה יותר צורך בקניינים", מדגיש פייטרה. "התפקיד שלהם פשוט ישתנה. הם יתמקדו בבחירת הספקים ובשימוש בבינה מלאכותית כדי להשיג תוצאות עוד יותר טובות, אולי אפילו ישיגו 5% שיפור ברווח".
פייטרה מזכיר כי למרות היתרונות, יש גם אתגרים בהטמעת כלי בינה מלאכותית. "חלק מהעובדים עלולים לחשוש שבינה מלאכותית תחליף אותם. אמנם בישראל התפיסה חיובית יחסית עם 56% שחושבים ש-AIייטיב איתם, אבל החשש עדיין קיים", הוא אומר. "חשוב להתמודד עם זה בצורה ישירה ופתוחה".
לבסוף פייטרה מדגיש כי השקעה בהכשרת עובדים לשימוש בבינה מלאכותית היא win-win עבור כל הצדדים. "עובדים שמרגישים שמשקיעים בהם ומפתחים אותם נוטים להישאר לאורך זמן בארגון ולהניב יותר תפוקה", הוא אומר. "ארגונים שישכילו לרתום את הכוח של בינה מלאכותית ביחד עם העובדים שלהם, הם אלה שינצחו בסופו של דבר".
Great Place To Work הוא גוף בינלאומי, הקיים זה 30 שנה ופועל ב-170 מדינות, שמעניק תו איכות גלובלי, המבוסס על מתודולוגיה שכוללת 60 פרמטרים, למקומות עבודה מצטיינים. דירוג הדגל של החברה, Best Workplaces, מתפרסם מדי שנה במגזינים Fortune ו-People. החברות שמרכיבות את הרשימות של Great Place to Work הוכחו לאורך שני העשורים האחרונים כחברות שערך המניה שלהן זינק פי 4 לעומת מדד Russel 1000 הכולל את החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב ולעומת מדדים מקבילים במקומות אחרים בעולם.
