סגור

האם האקדמיה יכולה לרפא טראומה לאומית? מודל חדשני של הקריה האקדמית אונו מציע תקווה

פרופ׳ שלמה נוי, נשיא הקריה האקדמית אונו, ולשעבר מנהל בית החולים השיקומי של המרכז הרפואי שיבא, מספר על האתגרים והפתרונות היצירתיים של הנגשת ההשכלה הגבוהה למגוון אוכלוסיות וסיוע לנפגעי ״חרבות ברזל״ - מטיפול נפשי ותרפיה באומנויות ועד לליווי משפטי וכלכלי. ישראל היפה

הקריה האקדמית אונו מציינת השנה סימן דרך משמעותי - 30 שנות פעילות ו-23,000 סטודנטים, נתון הממקם אותה כמוסד האקדמי השלישי בגודלו בישראל מבחינת מספר הסטודנטים לתואר ראשון. הקריה האקדמית אונו, שנוסדה על בסיס חזון של הנגשת ההשכלה הגבוהה למגוון רחב של אוכלוסיות, הצליחה לשנות את פני החברה הישראלית באמצעות גישה רב-תרבותית ייחודית.
כיצד הנגישה הקריה האקדמית אונו את ההשכלה הגבוהה לכלל המגזרים בחברה הישראלית? וכיצד רתמה את משאביה לטובת ההתמודדות עם השלכות ה-7.10 והמלחמה הנוכחית?
2 צפייה בגלריה
פרופ' שלמה נוי, נשיא הקריה האקדמית אונו
פרופ' שלמה נוי, נשיא הקריה האקדמית אונו
פרופ' שלמה נוי, נשיא הקריה האקדמית אונו
(באדיבות: הקריה האקדמית אונו)
חלוצים בהנגשת ההשכלה הגבוהה למגזרים מגוונים
פרופ' שלמה נוי, נשיא הקריה האקדמית אונו, מספר כי "חרטנו על דגלנו לפני 30 שנה את שינוי פני החברה בישראל ולדעתי הצלחנו בכך. בנוסף לפעילות בקמפוס המרכזי בקריית אונו, אנחנו פעילים מאוד בפריפריה, בקמפוסים בחיפה ובירושלים ובמרכזי לימוד בצפון ובדרום הארץ. 40% מהלומדים לתואר ראשון הם דור ראשון להשכלה גבוהה - נתון מהותי וחשוב, המשקף את המחויבות העמוקה שלנו לשינוי חברתי ולקידום מוביליות חברתית באמצעות השכלה".
במהלך השנים, הקריה האקדמית אונו פעלה באופן ייעודי לטובת פתיחת שערי האקדמיה לחלק מהאוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל. "לפני 20 שנה, היינו הראשונים לעסוק בתחום ההשכלה הגבוהה לחרדים, בשיתוף עם הרבנים", מספר פרופ' נוי. "עד היום סיימו אצלנו כ-8,000 סטודנטים חרדים שלמדו לימודים אקדמיים במסלולים ייעודיים. בין הבוגרים הבולטים ניתן למצוא את עו"ד אסתי אוחנה, המתמחה החרדית הראשונה בבית המשפט העליון ועוד שורה ארוכה של בכירים במשק ובחברה הישראלית."
"במקביל, יזמנו מסלולי לימוד שונים גם לקהילת יוצאי אתיופיה, בשיתוף מלא עם מנהיגי העדה", מספר פרופ' נוי. "הצלחנו לסייע בשילוב הרבה צעירות וצעירים שאפתניים ומוכשרים מהעדה בתפקידי מפתח בכלכלה ובחברה הישראלית, כמו פנינה תמנו שטה, שלעבר שרת הקליטה והעלייה ועוד". המוסד פעיל גם במגזר הערבי, עם יוזמות כמו מרכזי העצמה שמכינים תלמידי תיכון לקראת לימודים לתואר, והשקת שלוחה של לימודי סיעוד בבית החולים האנגלי בנצרת.
חלק חשוב נוסף באג'נדה של הקריה האקדמית אונו בהנגשת ההשכלה הגבוהה למגוון אוכלוסיות, מציין פרופ' נוי, הוא לימודים רלוונטיים למקצועות עם ביקוש גבוה בשוק העבודה. אקדמיה פרקטית לכל דבר ועניין.
רב-תרבותיות במבחן - כיצד התמודדה הקריה האקדמית אונו עם ההשלכות החברתיות של ה-7 באוקטובר?
"האירועים הטראגיים של ה-7 באוקטובר הציבו אתגרים חדשים ומורכבים בפני החברה הישראלית, ובכללה הקריה האקדמית אונו. איבדנו 24 נשים וגברים, בוגרים וסטודנטים, במלחמת 'חרבות ברזל'. מצד אחד, אחת התוצאות של המשבר הלאומי הייתה הסתגרות סקטוריאלית. כל סקטור הסתגר בתור עצמו, לעתים חשש מאחרים ולא ממש רצה לשמוע את האחרים. אל מול האתגרים, הקריה האקדמית אונו המשיכה לקדם את הרב-תרבותיות. "הדגש על רב-תרבותיות נמשך אצלנו גם אחרי ה-7.10", אומר פרופ' נוי. "דאגנו לדיאלוג פתוח בין כל הסטודנטים: ערבים, יהודים, חרדים וחילונים, כדי למנוע את החששות באשר להגעה לקמפוס ויצירת שי". היה קשה מאוד לעשות זאת, על רקע הפחדים, הדיסאינפורמציה והשנאה שנרשמו בישראל בשנה החולפת. לדעתי צלחנו את האתגר בצורה ראויה לציון. דאגנו לתווך מידע רלוונטי בנושא, הקפדנו על כך שלא יהיו פרובוקציות בשיעורים, ונקטנו בצעדים רבים נוספים". הראיה להצלחה, לדבריו, "היא העובדה כי הקמפוסים המשיכו להיות פעילים מאוד, ואין קריאות יוצאות דופן מצד הסטודנטים."
2 צפייה בגלריה
הקריה האקדמית אונו חלוצת הרב-תרבותיות באקדמיה
הקריה האקדמית אונו חלוצת הרב-תרבותיות באקדמיה
הקריה האקדמית אונו חלוצת הרב-תרבותיות באקדמיה
(באדיבות: הקריה האקדמית אונו)
מוסד אקדמי בחזית הטיפול בטראומה הלאומית
כחלק מהתגובה למצב החירום אליו נקלעה ישראל, הקריה האקדמית אונו הקימה מרכז רב-תחומי לטיפול בטראומה. פרופ' נוי מסביר כי "הסיבה להקמת מרכז מולטי-דיסציפלינרי היא העובדה כי יש אצלנו כוחות טיפוליים שמפוזרים בפקולטות השונות: שיקום, סיעוד, ריפוי בעיסוק, ספורטתרפיה, טיפול באמנות, טיפול בדרמה ועוד- כולן מיומנויות קריטיות לטיפול בטראומה. התחלנו לפעול במלונות של המפונים כבר ב-8 באוקטובר, ובמקביל אירחנו בהתנדבות במעונות הסטודנטים בשיתוף חברת הניהול כ-350 איש ממשפחות המפונים מהדרום והצפון למשך חודשי המלחמה הראשונים".
המרכז לטיפול בטראומה מציע מגוון רחב של שירותים, תוך שילוב סטודנטים בעבודה המעשית. "רתמנו את הסטודנטים לפעילות טיפולית בקהילה תוך כדי הנחיה בנושא. אחת ההשלכות של כמות הנפגעים העצומה היתה הפיכת המודל הטיפולי של אחד-על-אחד לבלתי רלוונטי. לכן, הסטודנטים להנחיית קבוצות מהווים כוח משמעותי בטיפול הקבוצתי מול הנפגעים", מציין פרופ' נוי. "הטראומה היא קולקטיבית וקהילות שלמות נפגעו, ישובים, שכונות ומשפחות. למדינה אין די משאבים לטיפול פרטני ארוך טווח וכאן אנחנו נכנסים לתמונה ומציעים סיוע בתחומי ההתמחות שלנו".
הקריה האקדמית אונו פועלת במקביל להכשרת גורמים נוספים להתמודדות עם הטראומה. "התחלנו להנחות את המרצים לטפל בחוסן בקהילה", מספר פרופ' נוי, "כדי שיוכלו להתמודד עם סטודנטים עם טראומה. אנחנו מעבירים 1,200 מורים שלומדים לתואר שני קורס בתור 'נאמני חוסן וטראומה'. הם לא הופכים למטפלים, אבל הם מקבלים ידע ויכולת להתמודד עם טראומה בקרב התלמידים".
המוסד העמיק גם את המחקר בתחום הטראומה, בין היתר באמצעות הערכת השירותים השונים במישור האקדמי, על מנת להבין את ההשפעה של הפקולטות הטיפוליות. מעבר לכך, הקריה האקדמית אונו גם שילבה התמחויות בטראומה במסלולי הלימוד, "גם בפקולטות שאין להן קשר ישיר, כמו מנהל עסקים, ניתן כיום ללמוד קורסים רלוונטיים לניהול משברים והתמודדות עם טראומה", מציין פרופ' נוי, "מתוך ההבנה שהשפעות הטראומה מחלחלות לכל תחומי החיים והחברה, ויש צורך להכשיר את כל בוגרי התארים להתמודדות עם המציאות החדשה".
הקריה האקדמית אונו לא שוכחת גם את הקהילה האקדמית שלה. "יש לנו קליניקה ייעודית לטובת הסטודנטים שלנו. יש הרבה אנשי מילואים וקבע, סטודנטים ומרצים שלנו שנפגעו. בנינו מסלולים ייחודיים למילואימניקים עם הטבות ייעודיות, וקליניקה למי שזקוק לטיפול נפשי תומך", מספר פרופ' נוי.
מעבר לטיפול הנפשי והפיזי: סיוע משפטי וכלכלי לנפגעי המלחמה
הקריה האקדמית אונו מרחיבה את הגדרת גבולות הסיוע גם למישורים המשפטי והכלכלי, מתוך הבנה שהשלכות המלחמה חורגות מעבר לפגיעה הנפשית והפיזית. "מישהו שהעסק שלו פשט את הרגל, הוא בטראומה, אמנם לא במובן הקלאסי אך בהחלט במובן של כלכלה ופרנסה. יש ישראלים שנהרגו ולא הותירו צוואה, למשל, כך שבני המשפחה זקוקים לסיוע משפטי", אומר פרופ' נוי. בהתאם, הקריה עוזרת במישור הכלכלי והמשפטי למי שנפגע.
מערך הקליניקות המשפטיות של הקריה האקדמית אונו הינו הגדול בישראל, תוצר של פעילות רבת שנים בהפעלת קליניקות משפטיות המציעות סיוע פרו בונו לאוכלוסיות מוחלשות, כגון "נגה", המרכז לזכויות נפגעי פשיעה, קליניקות לטיפול בהכרה בזכויות נכי צה"ל, קליניקה שעוסקת בייעוץ בדיני משפחה ועוד.
"הקריה האקדמית אונו נמצאת בחוד החנית של טיפול בטראומה. המומחים והמרצים שלנו הם יועצים בכירים למטה משפחות החטופים ולמשרד הביטחון. זו הייתה שנה מורכבת ומאתגרת, ולצד ההישגים וההצלחות, אנחנו מודעים לאתגרים הרבים שניצבים בפנינו, ובראשם שמירה על רב-תרבותיות ודיאלוג פתוח בין כל חלקי החברה, גם בתקופות של מתח ומשבר. הניסיון והידע שנצברים בטיפול בטראומה והאתגרים הרב-תרבותיים הם בסיס למחקר אקדמי פורץ דרך ולפיתוח מודלים חדשים של חינוך, הכשרה וטיפול, ואנחנו מאמינים, גם בימים מאתגרים אלה, כי הנגשת החינוך האקדמי ושמירה על דיאלוג הם המפתח לחברה ישראלית חזקה, מלוכדת ומגוונת".