"מחוקקים, רגולטורים, בעלי הון ויו"רים מתחילים להבין שבלשכת רו"ח מרוכזים השחקנים הרלוונטיים בשבילם. האתגר שלי כנשיא הלשכה הוא לעשות את החיבורים"
"מחוקקים, רגולטורים, בעלי הון ויו"רים מתחילים להבין שבלשכת רו"ח מרוכזים השחקנים הרלוונטיים בשבילם. האתגר שלי כנשיא הלשכה הוא לעשות את החיבורים"
איך תיראה שנת 2023 על רקע המצב הכלכלי בישראל ובעולם? נשיא לשכת רואי החשבון רו"ח חן שרייבר אירח שני מנהלי כספים בכירים: משנה למנכ״ל וראש החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים רו״ח רם גב והמשנה למנכ״ל ומנהל הכספים של הפניקס רו"ח אלי שוורץ, לשיחה על מצב המשק הכלכלי ועל חשיבותם של מנהלי הכספים לצמיחה בעולם העסקי
על רקע כניסתה לתפקיד של ממשלה חדשה בישראל, עליות בשיעור הריבית, מחירי הדיור הגואים והתנודתיות בשווקים, הפגשנו בין חן שרייבר נשיא לשכת רואי החשבון לבין שניים מבכירי מנהלי הכספים של ישראל לדיון על מצבו של המשק הישראלי במבט אל 2023 ועל חשיבותם של רואי החשבון המעורבים בקבלת ההחלטות החשובות ביותר בעולם העסקים. נשיא הלשכה רו"ח חן שרייבר אירח את המשנה למנכ"ל וראש החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים רו"ח רם גב ומשנה למנכ״ל ומנהל הכספים של קבוצת הפניקס רו"ח אלי שוורץ, לדיון על הנושאים הבוערים ועל המעמד הקריטי של רואי החשבון במשק הישראלי.
"התחזיות כרגע הן להאטה גלובלית, יחסית קצרת טווח, זאת בעקבות סקטור פיננסי יציב ומדיניות אחראית, ובפרט במקרה של ישראל"
במבט אל השנה הקרובה, אומר גב כי "הניסיון העולמי מראה שהדרך להורדת אינפלציה עם מדיניות מרסנת מבחינה תקציבית והעלאת ריבית - עוברת דרך מיתון או לכל הפחות האטה. כאשר מוסיפים לכך את המלחמה באירופה, הקורונה בסין, דה-גלובליזציה, מדינות עם חובות ממשלתיים גבוהים - הנסיבות מובילות את כולם לאמץ עמדה זהירה עם אופק שלילי. עם זאת, חשוב להגיד- יכולת התחזית לעומת העבר, כאשר גופים וכלכלנים היו מסתכלים קדימה ומסוגלים לתת תחזית ארוכת טווח- הפכה מורכבת יותר".
גב מדגיש כי ההערכות מורות על תקופה יחסית קצרה של מיתון או האטה. "המשבר פוגש סקטור פיננסי יחסית יציב בעולם, בטח בישראל, מה שמונע פגיעה מתמשכת. נכון לעכשיו, יש לציבור אמון חזק בשווקים ובקובעי המדיניות. בישראל התמונה טובה בהשוואה למצב הגלובלי, לדבריו, "בעקבות התלות של מדינות אירופה במקורות אנרגיה, השפעות המלחמה באירופה, שוק התעסוקה היציב, עוצמת המערכת הפיננסית והתנהגות אחראית של הממשלה".
עם זאת, "מתחת לפני הקרקע יש וקטורים כגון השכר הריאלי שנשחק, עליית הריבית שמשפיעה על התאגידים ועל הצרכנים, הצטמצמות ההשקעות בהייטק שתחלחל כלפי מטה - היבטים אלו ישפיעו על הצמיחה, אך לא בטוח שנראה ירידה בתוצר לנפש". לדבריו, האיתנות של המשק הוכיחה את עצמה בעבר, "והיא תוביל את היכולת של המשק להתמודד טוב יותר בהשוואה למגמות הגלובליות".
"הקפדה תקציבית ברמת המדינה והסכמי שכר הגיוניים ומרוסנים הם קריטיים
להחזרת האינפלציה ליעד"
במבט אל האינפלציה הגבוהה, אל באופן יחסי לעולם נמוכה יותר בישראל, גב אומר כי "האינפלציה היא הגורם המחולל והמשפיע על מה שהאזרחים מרגישים בחיי היום-יום. הטריגרים לעלייה נבעו מהיצע מצומצם בעקבות הקורונה, שיבוש בשרשראות אספקה, מחירי האנרגיה ועוד. האינפלציה הופכת להיות רוחבית ומזינה את עצמה לעוד ועוד עליות".
השאלה החשובה מבחינתו של גב היא "האם הוקטורים שמזינים את האינפלציה, מנגנונים להתאמת מחירים, בעיקר מבחינת שכר, ימשיכו ללוות את המשק ויותירו את האינפלציה על רמה גבוהה יחסית, או שנגיע לשליטה". לדבריו, "הקפדה תקציבית ברמת המדינה והסכמי שכר הגיוניים ומרוסנים הם אלמנט קריטי להכנסת האינפלציה למתווה של שליטה. התחזית הנוכחית היא לאינפלציה שנתית של כ-3%, מה שמהווה נתון בריא ותקין".
היעד של לשכת רואי החשבון - להפוך לגורם מעורב בקבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה
על רקע התנודתיות והדינמיות הרבה במשק, אחד הנושאים אשר הוגדר בתור יעד חיוני בלשכת רואי החשבון בשנה החולפת היא הגברת המעורבות של הלשכה בהחלטות המתקבלות בכנסת בכל הנוגע למשק למיסוי ולכלכלה. "נפגשתי במהלך שנה עם יותר מ-70 חברי כנסת, כדי להציג בפניהם את היכולת של רואי חשבון כיום בשנת-2023 ואת המידע שהלשכה יכולה לספק בתור הכנה לדיונים בוועדות כספים וכלכלה", מספר שרייבר. "הלשכה מספקת נתונים ודוחות עבודה לפי נושאי הדיונים, כדי להשפיע על קבלת ההחלטות בכנסת - לא רק על חקיקה אלא גם הוראות שיוצאות מוועדת כספים".
בימים אלו, כשוועדת הכספים עוסקת בפתרונות ליוקר המחייה והשפעת הריבית העולה, "ללשכה יש ערך רב ואני אומר זאת על כל במה אפשרית. יש לנו הרבה מה לומר על ההתנהלות והיכולת של רשות המיסים בסיוע ותמיכה להתגברות על המשבר הנוכחי, באמצעות קופת המדינה", אומר שרייבר. אני משוכנע שההשפעה של הלשכה, גם בשיח הציבורי אותו אני מקדם, תוביל לשיפור במצב המשברי", אומר שרייבר.
עוד אומר שרייבר כי "לשר האוצר החדש סמוטריץ מחכה משמרת לא פשוטה בלשון המעטה, לנוכח התקופה הכלכלית הקשה בישראל, כשפרמטרים כלכליים רבים מושפעים ממשבר עולמי, שווקי מניות שקורסים, מטבעות דיגיטליים שנמחקים, אינפלציה שמשתוללת ואבטלה שעולה". כיום בלשכת רואי חשבון בנוסף לכל אנשי הביקורת של החברות והעסקים בישראל, חברים גם רוב סמנכ"לי הכספים החשבים ועובדי אגפי הכספים של ישראל מהמוסדות הפיננסים, רשתות קמעונאיות, חברות נדל״ן, חברות התשתית והאנרגיה, והחברות הממשלתיות. "עם הכח העצום הזה, אני אציע לשר האוצר הנכנס את התמיכה המקצועית שלנו ואת השותפות שלנו בשולחנות הדיונים על התקציב, סוגיות המס, וחקיקות פיננסיות אחרות, המשפיעות על השוק ומשקי הבית", אומר שרייבר.
"רואי החשבון המובילים נמצאים בכל החלטה חשובה בארגון - לשכת רואי החשבון צריכה להיות גוף שכל המשק רוצה לשמוע מה יש לו להגיד"
לדברי שרייבר, "מיום כניסתי לתפקיד, חלק מהאג'נדה היא ההבנה כי לשכת רואי החשבון צריכה להיות גוף מוביל שמרוכזים בו הגורמים הבכירים ביותר שמשפיעים על עולם העסקים". לדבריו, "כיום מכירים בכך שרואי החשבון הבכירים נמצאים במשרדים הגדולים ובחברות כאחד, אנשי המקצוע שלנו נמצאים בכל צומת החלטה בארגונים אם כיועצים חיצוניים ואם כמובילים את אגפי הכספים. התחום פרץ את עולם הביקורות והדוחות הכספיים אל עולמות האסטרטגיה, רכישות ומיזוגים, ניהול סיכונים, רגולציה ואינסוף היבטים שלא היו מעורבים בהם בעבר. השאיפה שלי היתה לתת לכך ביטוי בלשכת רואי החשבון ולהפוך אותה ללב העסקים בישראל עם 18 אלף רואי חשבון ". הסתכלות זו הביאה בין היתר להבנה כי יש לקלוט ללשכה הרבה יותר רואי חשבון בעלי נגיעה בעולם העסקי, "ואכן צירפנו 5,000 חברים חדשים ב-2022, נתון חסר תקדים", אומר שרייבר.
הצעדים השונים להפיכת הלשכה לגוף מוביל במשק כלל פתיחת שערים והקצאת משאבים והעברת תכנים שמעניינים את רואי החשבון שעובדים בתאגידים, "המהווים כיום מעל 50% מחברי הלשכה - מגמה דומה למה שמתרחש במדינות אחרות בעולם", אומר שרייבר.
בנוסף, הושקה ה-ARENA, זירת העסקים של לשכת רואי החשבון, בערב גאלה עם ראשי העולם העסקי. "זירת העסקים מורכבת מסקטורים מרכזיים אותם מובילים סמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות במשק – בנקים, ביטוח, נדל"ן, מסחר וקמעונאות, תשתיות ואנרגיה. זהו הפורום בו אנחנו ממקדים את התכנים המקצועיים והכנסים". בהקשר זה, הלשכה הקימה גם מרכז השמה שמתמקד בבכירים בחברות עסקיות, אשר יצר התקשרויות עם חברות גדולות שמעוניינות לרתום את כוחה של הלשכה להשמה איכותית של אנשי מקצוע בתפקידים בכירים "אנחנו נהפוך תוך שנה מהיום לגוף ההשמה של אנשי כספים הגדול בישראל וגם בהשמת דירקטורים". "תחום פעילות משמעותי נוסף הוא הכשרות מקצועיות", אומר שרייבר. "הקמנו את ATHENA, אקדמיה בלשכת רואי החשבון. במהלך שנה אחת בלבד למדו בה כ-2,000 משתתפים ששמעו על הנושאים החמים ביותר בעולם הפיננסי-עסקי, כגון עולמות הקריפטו, ביג דאטה, טכנולוגיה פיננסית ועוד. המרצים הם אנשים שחיים את התחום ומביאים ערך רב. ההרצאות נגישות ודיגיטליות, והשתתפות גדולה מאוד".
בשורה התחתונה, "המיקוד הוא להדגיש את המיקום של רואי החשבון בתור גורמים קריטיים בקבלת החלטות במשק. מחוקקים, רגולטורים, בעלי הון ואנשי עסקים - מתחילים להבין שבלשכת רואי החשבון מרוכזים השחקנים הרלוונטיים בשבילם, סמנכ"לי הכספים איתם מתייעצים על נושאים פיננסיים, תחזיות וקידום המשק בתחומים חשובים כמו בנקאות וביטוח. המטרה היא לשנות את תפיסת העולם כלפי לשכת רואי החשבון מגוף אפור וגילדה מצומצמת לגוף משפיע שכל המשק רוצה לשמוע מה יש לו להגיד".
"בישראל הביקוש לנדל"ן למגורים הוא בריא ונובע מדמוגרפיה וצורך בסיסי במגורים - אך בטווח הקצר לא ניתן לשלול ירידות מחירים מתונות"
באשר לאחד הנושאים החמים ביותר במשק, שוק הדיור, אומר גב כי "לנדל"ן יש מאפיין כפול - מצד אחד מדובר בנכס, לא רק מקום מגורים, אלא אפיק השקעה שהערך שלו קשור לציפיות ולריבית. מצד שני, הוא משמש למגורים ולכן תלוי במגמות דמוגרפיות וזמינות של קרקע".
בעוד שבעולם חלק מהתנודות בשוק הנדל"ן פועלות בהשפעת הציפיות והריבית, "בישראל הבסיס לביקוש הוא שימוש למגורים. בתקופה האחרונה הביקוש ירד בהשוואה להיצע", אומר גב. "ההערכה שלי היא שתהיה השפעה של התמתנות בשוק, ולא ניתן לשלול אפשרות אולי לירידה ראלית, באזורים מסוימים או בסוגי נכסים מסוימים – אבל ברמה הבסיסית של צורך במגורים, הביקוש למגורים עדיין שם והביקוש עדיין גבוה. הישראלים נמצאים ב-'סטנד ביי', ממתינים לירידת הריבית, התאזנות המחירים או התרגלות פסיכולוגית לסביבה החדשה - ובטווח זמן עתידי נראה חזרה של הביקוש לשוק". בשורה התחתנוה, "הביקוש הבסיסי בשוק הדיור מגיע מהפער בין הריבוי הטבעי לזמינות הקרקע וההיצע - ולכן בטווח הרחוק מגמת העלייה כאן להישאר. הסיפור בישראל שונה ממדינות אחרות".
"בתקופה של תנודתיות בשווקים, הדגש הוא על חיזוק ההון של החברה עצמה"
אלי שוורץ, מנהל הכספים של קבוצת הפניקס, אשר שימש חשב השקעות בעברו ומכיר את התחום מקרוב, אומר כי "תחזית האינפלציה של כ-3% כפי שגב ציין, מגיעה עם תחזית של 3% צמיחה, מה שמובל לכך שלא תהיה צמיחה משמעותית בפועל בשנה הקרובה. ב-2022 ראינו ירידות גדולות בשווקים דבר שהשתקף בתוצאות הכספיות של קבוצות הביטוח. השאלה היא איך ישפיעו השינויים בשוק ההון, שמקדים את השוק הריאלי, על המשק כולו".
בכל הנוגע לכלכלה של ישראל, שוורץ אומר כי "כפי שגב אמר, לדעתי במקרה הטוב נראה התייצבות, ובמקרה הרע נגלוש למיתון. סיטואציה כזו יכולה להשפיע על חברות ביטוח דרך ירידה במרווחים, קיטון בקצב הגידול בפעילות הפנסיונית. בפניקס, שמנו דגש על איתנות וגודל ההון, שמנו דגש על חיזוק ההון של החברה והקטנת המינוף.
בנוסף, הפניקס מתמקדת בהקטנת השפעת התנודתיות של שוק ההון על התוצאות של הקבוצה. "בשנים האחרונות הפניקס בנתה וחיזקה תחומי פעילות נוספים מעבר למגזרי הביטוח, הפנסיה והגמל. אנחנו פועלים בתחום שירותים הפיננסיים באמצעות הניקס בית השקעות (לשעבר ״אקסלנס״) והפניקס השקעות מתקדמות. בתחום ההפצה אנו פועלים דרך הפניקס סוכנויות שמחזיקה בשתי סוכנויות ההסדר הגדולות במשק, אגם ושקל, בסוכנות אורן מזרח בתחום ביטוח הכללי, בקואליטי וסוכנויות נוספות. בתחום האשראי הפניקס פועלת בתחום האשראי לעסקים בעיקר דרך גמא. תחומי פעילות אלו "נותנים לפניקס יתרון משמעותי בתקופות של תנודתיות כמו ב-2020 עד 2022". באופן כללי, שוורץ אומר כי "מבחינת הכנה של הקבוצה לאתגרי 2023 ייחסנו חשיבות גדולה למבנה ההון, הנזילות החברה ופיזור של תחומי העיסוק".
קטר ההייטק לא ימשוך את המשק לנצח - כניסה של תקנים חשבונאיים בינלאומיים מקרבת את המשקיעים הזרים לישראל
שוורץ מוסיף כי הכניסה הצפויה של תקנים חשבונאיים בינלאומיים (IFRS 17 ו-IFRS 9), מהווה שינוי משמעותי עבור חברות הביטוח. "בסופו של דבר, כאן מתבטאת היכולת שלנו בישראל לחבור לשוק הבינלאומי, דרך הנגשת התוצאות הכספיות למשקיעים זרים. הפניקס, בדומה לבנקים עשתה זאת באמצעות הנגשת הדוחות הכספיים לאנגלית, למשל. בתהליך הזה מתחדד עוד יותר הצורך בכוח אדם איכותי בקרב רואי החשבון ובמעורבות של לשכת רואי החשבון בהפצת הידע ובמשיכת כוח אדם איכותי למקצוע.
לדבריו, "הפניקס נמצאת בתהליך של הטמעת התקנים החשבונאיים הבינלאומיים לדוחותיה, מה שיקרב את המשקיעים הזרים ותגדיל את פוטנציאל הצמיחה של השוק הישראלי בצורה משמעותית". שוורץ מדגיש כי "ההאטה הנוכחית בגיוסי כספים בשוק ההייטק מראה על החשיבות של מציאת מקורות נוספים שימשכו את המשק קדימה - לכן התעניינות של משקיעים זרים היא הכרחית לצמיחה, והדרך אליהם עוברת דרך תקנים בינלאומיים, דוחות מותאמים והצגה מקצועית של הנתונים".
מטרת העל - שיפור ההון האנושי של רואי החשבון וניצול ההון האנושי הקיים לטובת הצמיחה במשק
שרייבר אומר כי תחום ראיית החשבון עובר מסע של שינוי במעמד המקצוע, "והתפקיד שלנו הוא להסביר כמה צריך להשתמש בהון האנושי שלנו ובידע שלנו מול האתגרים הדרמטיים". גופים עסקיים גדולים מקבלים החלטות נכונות להם בעזרת ה-CFO שלהם, "אבל מקבלי ההחלטות ברמת המשק לא מחוברים מספיק לשטח - האתגר שלי הוא לעשות את החיבורים, להביא בכירים כמו גב ושוורץ לשולחנות עגולים, יחד עם גורמים ממשרד האוצר, החשב הכללי ובנק ישראל. כך נצמצם את הפער בין הרגולטורים ומקבלי ההחלטות לבין השטח, משקי הבית של ישראל".
שוורץ מכיר בחשיבות הגדולה של מנהלי כספים ורואי חשבון, "אשר צריכים להיות מנהלי סיכונים, להבין את הצד העסקי ואת שוק ההון. לכן יש חשיבות מאוד גדולה ללשכת רואי החשבון מבחינת היכולת להעביר את הידע הפרקטי למי שמסיים התמחות. חשוב להצמיח את האנשים מלמטה ואני רואה בכך דרך חשובה להתמודד עם האתגרים. המשק צריך כוח אדם איכותי". לדבריו, "המעמד של רואי החשבון בישראל עדיין חלש ביחס לעולם, וחלק מהתפקיד של הלשכה הוא חיזוק המעמד של התחום, ליישר קו מבחינת שכר וידע. ההייטק הישראלי מקבל השקעות בעקבות הידע וההון האנושי של המתכנתים, אך ככל שלא תהיה יכולת להציג בצורה טובה את החברות מבחינת אנליזה, תחזיות, דוחות כספיים, ודיווחים להנהלה - לא יהיו פה עסקאות. בלי רואי חשבון מקצועיים, תהיה בעיה למשוך משקיעים איכותיים למשק הישראלי".
