אחת ולתמיד: עדיף להשקיע במדדים או לבחור במניות ספציפיות?
אחת ולתמיד: עדיף להשקיע במדדים או לבחור במניות ספציפיות?
מחקרים מראים כי מנהלי השקעות שבוחרים מניות אחת-אחת – לא בהכרח משיגים תשואות גבוהות יותר לאורך זמן ביחס למי שמשקיעים במדדים. וורן באפט אפילו ניצח על זה בהתערבות
ב-2007 התערב וורן באפט, אחד המשקיעים המפורסמים בעולם והאדם התשיעי הכי עשיר בתבל, עם מנהל קרן גידור בשם טד סיידס. באפט טען שהשקעה במדד S&P 500 תהיה מוצלחת יותר מהשקעה אקטיבית – כזו עם מנהלי השקעות מנוסים שבוחרים את המניות בעצמם "עם פינצטה". שני הצדדים השקיעו סכומים התחלתיים זהים של 320 אלף דולר, וההתערבות נמשכה עשר שנים.
כששנת 2016 הסתיימה, כבר היה ברור שוורן באפט צדק כשחזה שמדד ה-S&P 500 ינצח את קרן הגידור האקטיבית – ובפער ניכר. התשואה השנתית הממוצעת של מדד ה S&P500 הייתה 7.1%, לעומת 2.2% של סיידס.
גם אצלנו בישראל מתחילים להבין את זה בשנים האחרונות. טיוטת דו"ח של רשות שוק ההון מציגה תמונה שלפיה התשואות שהשיגו המשקיעים המוסדיים בעשור האחרון היו נמוכות מזו שהשיג מדד S&P500, ומתחה ביקורת חריפה עליהם. לטענת מחברי הדו"ח, התשואות לא מצדיקות את דמי הניהול שגובים המוסדיים.
בשנים האחרונות ישנה מגמה גוברת של מעבר משקיעים רבים לאפיקי השקעה פאסיביים, ובעקבות כך גדל מאוד ההיצע של קרנות להשקעה שעוקבות אחר מדדים שונים – גם בארץ וגם בחו"ל. נכון ליולי 2021 היו בישראל כ-1,080 קרנות פאסיביות (קרנות סל או קרנות מחקות) בשווי כולל של כ-163 מיליארד שקל.
כל אלה מצטרפות למגמה לפיה עוד ועוד גופים בשוק ההון בארץ ובעולם מחליטים להגדיל את פעילותם בתחום ההשקעה הפאסיבית על חשבון השקעות אקטיביות, שההיסטוריה מוכיחה כי לאורך זמן הינה אפקטיבית ויעילה יותר.
מחקר מקיף ועדכני שבוצע ב-VIDEA, ובחן את ביצועי קרנות הנאמנות האקטיביות לעומת מדד היחוס לאורך תקופה ארוכה, הראה תוצאות דומות: השקעה פאסיבית במדד המניות עדיפה על השקעה בקרן נאמנות אקטיבית. כלומר, גם למשקיעים מנוסים שחיים את שוק ההון יש סיכוי נמוך במיוחד לעשות מכה במניות לאורך זמן ולכן עדיף להשקיע בכלי פאסיבי כמו קרן סל או קרן מחקה.
מה זה בכלל אומר השקעה פאסיבית?
השקעה פאסיבית היא השקעה במוצר פיננסי, לרוב קרן נאמנות מחקה או תעודת סל, שעוקב אחר מדד מסוים. מדד הוא סל של מניות, כמו ת"א 125 למשל – מדד שכולל את המניות של 125 החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב. יש גם מדדים של תחומים מסוימים: נדל"ן, הייטק ועוד.
בישראל, את הרכב המדדים עצמם קובעת הבורסה. הקרן, מצידה, שואפת להגיע לתשואה זהה לזו של המדד, אך יש לה פרמטרים נוספים. היא משקיעה את הכסף תוך היצמדות לשינויים במדד שאחריו היא עוקבת, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן – פאסיביות.
מה היתרונות של השקעה פאסיבית?
1. עלויות נמוכות יותר: ניהול השקעות פאסיבי דורש הרבה פחות משאבים ולכן גם זול יותר. מנהל קרן הסל צריך לעשות מאמץ מרבי להשיג את תשואת המדד ולכן הוא עוקב אחר ניירות הערך שהבורסה מכניסה ומוציאה מהמדד, ללא צורך באנליזות יקרות.
2. מקטין את הסיכון: הסיכון בהשקעה פאסיבית קטן יותר, מכיוון שמדובר בפיזור גדול יותר - גם אם מניה מסוימת יורדת, יש עדיין עוד הרבה מניות במדד שאחריו עוקבת הקרן. בחלק גדול מהמקרים, באותו מדד יהיו מניות מסקטורים שונים, ובכך הן יכולות לאזן ולתקן אחת את השנייה.
3. הרבה יותר רגוע: ניהול השקעות אקטיבי, שבו אתם עוקבים אחר המניות וצריכים להחליט אם למכור או לקנות אותן ומתי, הוא עניין שמלווה בלא מעט לחצים ולכן לא מתאים לכל משקיע. ״יש צורך לבצע מחקר מעמיק כדי לקבוע איזו מניה לקנות או למכור, לעבור על דו"חות כספיים של החברות ולהבין את מה שכתוב בהם״, מסבירה שירה שפריר, מנהלת תיקי השקעות בחברת ההשקעות וידאה מקבוצת לאומי. ״אבל גם כל אלה עדיין לא מבטיחים דבר. שוק המניות מושפע מגורמים רבים, רציונליים יותר או פחות, שגורמים לעליות ולירידות. גם מיטב המומחים לא תמיד יודעים להסביר את המגמות השונות ולמה הן התרחשו״.
4. חוסך זמן: בהשקעה פאסיבית יש צורך לבצע הרבה פחות פעולות. כלומר, חשוב לעקוב אחר הרכב אפיקי ההשקעה בתיק, אבל אין צורך להרכיב לבד את התמהיל ולבחור לבד מוצרים ומניות.
5. מתאימה לטווח הארוך: ״השקעה פאסיבית מתאימה במיוחד למי שרוצה להשקיע לטווח הארוך, מספר שנים קדימה״, מסביר דניאל טוויל, מנהל תיקי השקעות בוידאה, ״אי אפשר להכות את השוק לאורך זמן. מבחינה היסטורית, כל הירידות הגדולות לוו בתיקון ולאחר מכן בעליות שערים״. גם למשקיעים המנוסים ביותר אין יכולת מוכחת לאתר את התזמון הטוב ביותר לצאת מהשוק בזמן ירידות שערים או להיכנס אליו בחזרה לאחר הירידות.
המספרים לא משקרים
זוכה פרס נובל בכלכלה מ-2013, פרופ' יוג'ין פאמה, פרסם ב-2010 עם פרופ' קנת' פרנץ', מאמר מדעי שכותרתו: "מזל לעומת כישרון בתשואות של מגוון קרנות נאמנות". השניים בדקו תשואות של 819 קרנות נאמנות בתקופה של יותר מ-22 שנים - מינואר 1984 עד ספטמבר 2006. הנתונים די מדהימים: 97% ממנהלי הקרנות לא צפויים להציג תשואות נטו (בניכוי כל העלויות) שיהיו גבוהות ממה שהשוק ייתן ממילא.
3% הנותרות כן השיגו תשואות טובות, אבל אין הבטחה שמי שהניב תשואות עודפות בעבר ימשיך במסלול הזה. מעטים המנהלים שמצליחים להכות את השוק – ולא תמיד הם מצליחים לעשות זאת באופן עקבי.
שנתיים לפני כן, שלושה פרופסורים נוספים לכלכלה הגיעו למסקנות דומות במאמר משלהם. במחקר הזה נבדקו 2,076 קרנות נאמנות בתקופה שבין 1975 עד 2006. המסקנה: ל-99.4% מהם אין יכולת לבחור מניות מנצחות ומי שנותר? ובכן – פשוט היה להם מזל.
*וידאה ניהול השקעות מקבוצת לאומי בע"מ ("וידאה") הינה חברת ניהול תיקי השקעות בבעלות מלאה של בנק לאומי. האמור בראיון זה אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע. אין לראות בראיון זה הצעה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של המשקיע או לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר או התחייבות לתשואה כלשהי.
